תרומות ומעשרות



הדין הוא שאין תורמין ממין על שאינו מינו ואם תרם אין תרומתו תרומה כמבואר ברמב"ם פרק ה' הל' ג. מה נחשב לאותו מין, הכלל הוא, שכל שהוא כלאים בחברו לא יתרום מזה על זה. ולפי זה יוצא שכל שני זנים שאינם כלאים מותר להפריש מאחד על השני, ולכן מותר להפריש ממין תפוחים אחד על מין תפוחים אחר אפילו שהוא שונה בזנו ובמראהו ובטעמו, משום שאינן כלאים זה בזה, וכן מותר לעשר מענבים ירוקים על ענבים שחורים או משזיף מסוג אחד על שזיף מסוג אחר, או מפלפל על גמבה וכיו"ב. אמנם הקונה פירות ממקום שלא ברור שהם מעושרים עליו להפריש מכל סוג בנפרד כיון שיתכן שכל אחד בא ממקום אחר ויתכן שבמקום אחד הפרישו ובמקום השני לא. [עי' בספר שערי צדק לבעל החכמת אדם סי' ט' ס"ד שכתב שבני חו"ל הבאים לארץ ישראל יש להם להחמיר בהלכה זו שלא להפריש גם בדבר שאינו כלאים זה בזה].

בעיקרון יש אפשרות לעשר על המחובר באופן שהפירות גדלו ולוקח קצת יותר מאחוז ואומר בנוסח לכשיתלשו הפירות הרי זה תרומה גדולה וכו' וכמבואר ברמב"ם בפרק ה'

אמנם לדעת החזון איש אין לעשות כן כיון שמעשר זה הוא פוטר  מה שגדל עד עכשיו ולא מה שיגדל יותר.

יש המקילים לעשות כן כשיש חשש שאחד מבני המשפחה הילדים וכדו' יקטוף מהעץ ולא יעשר, ועושים את זה בתחילת השבוע או פעמיים בשבוע על כל מה שיקטפו השבוע בהנחה שמה שיגדל אינו משמעותי.

לפי רוב השיטות נהריה זה כיבוש בבל וצריך להפריש עם ברכה [גם לשיטות שהוא כיבוש מצרים מברכים, רק שלא לערב תוצרת שגדלה בכיבוש בבל עם תוצרת שגדלה בכיבוש מצרים אלא לעשר כל תוצרת בנפרד].

אין חילוק בדינים בין האשכנזים לספרדים בכל הענינים הקשורים לקרן המעשרות.

החילוק היחיד הוא שלפי הרב עובדיה יוסף זצ"ל לא מועיל הנוסח הקצר, אך יש פוסקים ספרדים שחולקים עליו כגון הרב בן ציון אבא שאול זצ"ל.

בדרך כלל יש השגחה של הרבנות, ורצוי לעשר בבית פעם נוספת בלי ברכה. השנה היא שנת מעשר שני וצריך לחלל את המעשר על פרוטה. להסבר נוסף ניתן להתקשר לטל 02-6488888 שלוחה 31.

כבר מתחילת תשע"ז כל פירות ההדר לא שייכים לשנת השמיטה ואפשר לקנות בכל מקום ולעשר בלי ברכה.

כמו כן לגבי כל הירקות בשוק אפשר לקנות בכל מקום ולעשר. לגבי פירות יש פירות שיש בהם חשש ערלה אפשר לשמוע במידע אודות אחוזי ערלה בטלפון 02-6488888 שלוחה 33 כל פרי שהוא מעל 10% יש לחוש למיעוט המצוי ולא לקנותו ולדעת הגרי"ש אלישיב זצ"ל כבר מ4% יש לחוש.

https://bhl.org.il/%D7%9C%D7%95%D7%97-%D7%90%D7%97%D7%95%D7%96%D7%99-%D7%A2%D7%A8%D7%9C%D7%94/

מותר לאכול אכילת ארעי בחצר בתנאי שקוטף פרי אחד ואוכל ואחרי זה עוד פרי ואוכל אבל לא יקטוף 2 פירות ביחד, אין הבדל אם הוא מתחת לעץ או נמצא בחצר פרי אחד לא מתחייב. כל זה שקוטף את הפרי לאכילה מידית ולא לשמרו לאחר זמן.

פרי אחד שלא מתחייב מדובר בפרי שדרכו לאכול בפעם אחת כמו דובדבן או תאנה אכן אם זה פרי מחולק כגון ענבים מותר לקטוף גרגיר גרגיר ולאכול, ברימון צריך לקלפו על העץ ולהוציא גרגיר גרגיר ולאכול. בתפוז צריך לקלפו על העץ ולקחת פלח פלח. באבטיח לחתוך חתיכה שרגילים לאוכלה ולקחתה וכן על זה הדרך. [יש פירות שלא ברור ההגדרה כמו תפוח אפרסק ויש מחמירים בזה גם לחתוך חתיכה ולאכול.

מה שאמרנו שמותר לקטוף פרי אחד הוא רק בחצר שיש בו שימושים של בית וכדו' אך במטע או בפרדס או בחצר שיש בה רק עצים מותר לקטוף אפילו כמות גדולה רק שלא יאכלנה באכילת קבע כמו בתוך סעודה או לחתוך פירות לתוך צלחת הגשה שנחשב כאכילת קבע.

מכיון שכל מרפסת יש בה דרגות חיוב אחרות, ויש שאלה אם זה נקרא ראית פני הבית שלא נכנס בדלת הראשית לכן צריך להפריש בלי ברכה ולא לערב פירות אלו לפני המעשר עם פירות טבל אחרים.

מותר לכהן להדליק נר חנוכה בשמן של תרומה (עי' רמב"ם פי"א מהל' תרומות הי"ח ובדרך אמונה בבאור ההלכה שם).

בעיקרון אין חשש ערלה בתמרים. [אמנם לאחרונה התפרסם שבזן הנקרא מג'הול יש כמות קטנה של ערלה, אמנם מעיקר הדין מותר].