תרומות ומעשרות



לפי המציאות של היום אדם החי בצורה רגילה וחשבון הבנק נמצא במינוס [לא מחמת סיבות של השקעות ועסקים] אפשר להגדירו בתור עני. כמו כן אדם שבדרך כלל מסתדר אמנם לעת עתה יש לו הוצאות חריגות כגון הוצאות רפואיות וכיו"ב אפשר לתת לו מעשר עני.

אפשר לעשר ולאכול [אין השנה בעיה של ערלה בליצ'י].

יש להפריש אך לא לברך על הפרשה זו [המנהג שהברכי יוסף מביא שעל כל פירות גוי שישראל גמר מלאכה אין מברכים וק"ו כאן שאפשר שקוטף בשליחות הגוי].

בחצר אפשר לקטוף פרי אחד ולאכול ואחרי זה לקטוף עוד פרי ולאכול. וכמבואר במאמר על קטיף חוייתי שישנם פירות שמותר רק גרגיר או רק חתיכה.

הדין הנ"ל הוא בחצר שבדרך כלל עושים שמה שימושים של בית כגון שתולים כביסה או יושבים לאכול שם וכיו"ב. אך אם היא חצר שאין עושים שמה שימושים הנ"ל וכן אם מתביישים לאכול שם כי המקום פרוץ, הרי שהעצים שם מקבלים דין של גינה [גינה של חז"ל הוא כמו מטע של היום] שמותר לקטוף כמות של כמה פירות רק שלא יאכלנו בצורה של קביעות כגון בתוך סעודה או שקובע סעודתו על פירות.

(שאלה נשאלה בעקבות הכתבה שנשלחה בחודש אב – מצורף קישור)

הערבים מוכרים גם סחורה של יהודי ולכן כדאי לעשר ללא ברכה

ערלה יש הרבה ערלה בשטחים לא מפוקחים.

צריך לעשר רק תבלינים שנאכלים ממש כגון בצל או שום אבל תבלינים שהם רק לטעם אין צריך לעשר. תבלינים שחלק מהאנשים נוהגים לאכול כגון נענע יש לעשר בלא ברכה.

אסור לזרוע תרומה כמבואר במשנה ריש פרק ט' מתרומות ועיי"ש בעבר וזרע מה יעשה.

אסור לזרוע טבל אפילו קודם גמר מלאכה כמבואר ברמב"ם פרק ו' מהל' מעשר הל' ג' . ועיי"ש בעבר וזרע מה דינו.

במקרה זה ודאי שאין צריך לעשר כיון שאינו נאכל.

אבל הפוסקים דנו באותם שממלאים עלי גפן באורז ובשר ואוכלים אותו ואפילו הכי פטרו מלעשר מכיון שרובא דרובא של עלי גפן אינן נאכלין.