תרומות ומעשרות



כיון שהנתינה של הכסף במקום המעשר כקניית המעשר עני מהעניים, שאנו מניחים שכל העניים מוכנים שניתן להם כסף שיכולים לקנות בהם מה שרוצים במקום פירות המעשר, ראוי ליתן להם לפי המחיר הממוצע שאפשר להשיג את הפירות (אמנם י שקשה לו יכול לחשב לפי שווי הפרי בשדה).

לפי המציאות של היום אדם החי בצורה רגילה וחשבון הבנק נמצא במינוס ואינו יודע מניין לכסות את המינוס [ואין לו כספים מושקעים], אפשר להגדירו בתור עני. כמו כן אדם שבדרך כלל מסתדר אך כעת עתה יש לו הוצאות חריגות כגון הוצאות רפואיות או חיתון ילדים וכיו"ב שאין לו אפשרות לכסותם אפשר לתת לו מעשר עני.

9% מכלל התוצרת, דהיינו 10% מהטבל הנשאר אחרי שהופרש עשירית למעשר ראשון (הרבה אנשים חושבים שהשיעור הוא 10% מכל התוצרת וזו טעות).

אפשר לעשר ולאכול [אין השנה בעיה של ערלה בליצ'י].

יש להפריש אך לא לברך על הפרשה זו [המנהג שהברכי יוסף מביא שעל כל פירות גוי שישראל גמר מלאכה אין מברכים וק"ו כאן שאפשר שקוטף בשליחות הגוי].

בחצר אפשר לקטוף פרי אחד ולאכול ואחרי זה לקטוף עוד פרי ולאכול. וכמבואר במאמר על קטיף חוייתי שישנם פירות שמותר רק גרגיר או רק חתיכה.

הדין הנ"ל הוא בחצר שבדרך כלל עושים שמה שימושים של בית כגון שתולים כביסה או יושבים לאכול שם וכיו"ב. אך אם היא חצר שאין עושים שמה שימושים הנ"ל וכן אם מתביישים לאכול שם כי המקום פרוץ, הרי שהעצים שם מקבלים דין של גינה [גינה של חז"ל הוא כמו מטע של היום] שמותר לקטוף כמות של כמה פירות רק שלא יאכלנו בצורה של קביעות כגון בתוך סעודה או שקובע סעודתו על פירות.

(שאלה נשאלה בעקבות הכתבה שנשלחה בחודש אב – מצורף קישור)

הערבים מוכרים גם סחורה של יהודי ולכן כדאי לעשר ללא ברכה

ערלה יש הרבה ערלה בשטחים לא מפוקחים.

צריך לעשר רק תבלינים שנאכלים ממש כגון בצל או שום אבל תבלינים שהם רק לטעם אין צריך לעשר. תבלינים שחלק מהאנשים נוהגים לאכול כגון נענע יש לעשר בלא ברכה.