שביעית



אין ודאות בזה  כלל וכשקונים צריכים להפקיר [בספר דרך אמונה מובא שחנות שתחת ועדת השמיטה דינה כאוצר בית דין שפטורה מן הביעור ועל כן מי שקונה צריך מיד לבער.

תשובת הגאון רבי שאול רייכנברג שליט"א

הקליפה של האתרוג היא גם אוכל כאשר ממתיקים אותה ביחד עם הפרי לכן אין לעשות ממנה ליקר כיון שהיא נפסדת מאכילה.

 

תשובת הגאון רבי יוסף אפרתי שליט"א "שמעתי ממרן הגרי"ש אלישיב שליט"א דודאי שלכתחילה אין לעשות כן בפרט לעת כזאת כאשר מנהלים מאבק לשמירת שבת בכל מקום, וקניה בחנות כזאת מחלישה את המאבק".

בחנות בבעלות גוי אין שאלה ואפשר לקנות כרגיל.

איסור ספיחין פוקע בשנה השמינית בא' משני המועדים: או בחנוכה או בזמן שהירק יכול לגדול מזריעת השנה השמינית.

ולכן ברוב הירקות איסור ספיחין פוקע בחנוכה ואז אפשר לקנות בשוק בלי חשש ספיחין. ובירקות שזמן גידולם הוא קודם חנוכה איסור ספיחין פוקע בזמן שגדלו. כך שלכל ירק יש את המועד שלו.

אפשר לעיין בלוח מועדים לשמיטה בהוצאת בית המדרש מתי פוקע איסור ספיחין בכל ירק וירק.

נציין כאן את הירקות שיותרו בשבוע הקרוב:

צנונית – כ"ט תשרי, חסה – ג' חשון, קישואים ג' חשון, פטרוזליה – ד' חשון, מלפפונים – ה' חשון, כוסבר – י' חשון.

בזרעים אין קדושת שביעית ולכן ניתן לקנות בכל מקום, לגבי שתילים בהחלט זקוקים להשגחה שלא נזרעו באיסור בשנת השמיטה, ולכן בשבועות הקרובים עדיין ישנה בעיה, לגבי משתלות מסוימות שידוע לנו שתוצרתם נעשתה כהלכה, ניתן לפנות לרבני ביהמ"ד.

האתרוג קדוש בקדושת שביעית ולכן עדיף להכין מרקחת מהאתרוג ולאכלו עד זמן הביעור, [זמן תחילת הספק הביעור של אתרוג כמו שמופיע בלוח שבהוצאת בית המדרש הוא א' שבט] ואז יפקיר את המרקחת וכשנוטלה יתכוין לא לזכות בה.

המים שמשרים ומבשלים בהם את האתרוג מותר לשופכם ואין בהם קדושת שביעית כיון שטעמם מר.

אין לנעוץ באתרוג גרעיני ציפורן כדי להריח בו בהבדלה לפי שמפקיע את האתרוג מאכילה.

מי שלא מכין מהאתרוג מרקחת צריך לשומרו עד הזמן שהפרי יכמש ויצטמק ובדרך כלל תהליך זה לוקח זמן רב.

פירות שביעית דהיינו פירות שחנטו בשנה השביעית [השסק הוא הפרי הראשון שמשווק בתחילת הקיץ מתוצרת שחנטה בשביעית] פטורים מהפרשת תרו"מ, אך חשוב לציין שהפירות קדושים בקדו"ש ורבו הדינים הנוגעים לזה.

1 3 4 5