ערלה



מבחינת שביעית אין בעיה בענבים, לעומת זאת התמרים היבשים הם מהשביעית  וצריכים הכשר. מגיעים לשוק בעונה זו תמרים צהובים והם של השנה השמינית.

מבחינת ערלה בתמרים אין חשש ערלה לעומת זאת בענבים יש זנים בעיקר בלי גרעינים שיש בהם חשש אפשר לשמוע את האחוזים של הערלה בטלפון 02-6488888 שלוחה 33, ולהתיעץ עם מי שמבין בזנים. [לא הולכים אחר האחוזים של כלל הענבים]

אם הענפים יוצאים מהגזע אין בזה משום ערלה, אך ברימונים הרבה ענפים יוצאים מהשורשים של האילן [ונקראים סוריים] והם אסורים משום ערלה. להלכה חוששים שכל ענף שיוצא מהגזע שמתחת לפני האדמה הרי הוא נחשב ליוצא מן השורש ויש בו משום ערלה, ומה שיוצא מהגזע מעל פני האדמה אין בו ערלה. ולכן, יש להקפיד לחתוך את הענפים החדשים שיוצאים כדי שלא תצא תקלה שיבואו לאכול מהרימונים הגדלים על ענפים אלו [מה גם שהם מכחישים את כוחו של העץ הקיים].

כידוע, פירות עצי-פרי, בשלשת השנים הראשונות לגידולם, אסורים באכילה ובהנאה מן התורה, שנאמר: "שלש שנים יהיה לכם ערלים לא יאכל".

אך יש בענין זה מחלוקת בין הפוסקים מכיון שבפירות המשווקים יש גם פירות ערלה וגם פירות שאינם ערלה. לכן יש מהפוסקים המתירים לאכול פירות כאשר אחוז פירות הערלה הם מתחת ל 10% – שמשיעור זה הוא מיעוט המצוי. ויש מהפוסקים וכך לדעת הגרי"ש אלישיב זצ"ל יש להחמיר שלא לאכול פירות רק כאשר אחוז פירות הערלה קטן מ4%/5%.

רשימת אחוזי ערלה בפירות ניתן לקבל במשרדי ביהמ"ד וכן ניתן לשמוע בטלפון 02-6488888 שלוחה: 32

יש בזה מחלוקת יש המתירים לאכול מתחת ל 10% ערלה שעד שיעור זה הוא מיעוט המצוי. (הפוסקים המתירים  הם הגאון רבי ניסים קרליץ שליט"א והגאון רבי חיים קנייבסקי שליט"א ועוד פוסקים וסמכו על המשכנות יעקב סי' יז שכך נקט והביאו הדרכי תשובה ביו"ד סי' לט).

ולדעת הגרי"ש אלישיב זצ"ל יש להחמיר יותר מ 4% ערלה לא לאכול.

אין שום איסור ערלה בבננות הם בגדר ירק וברכתם אדמה.

להרחבה בענין החמוציות עי' בספר ישא יוסף חלק ג' סי' נ למורינו הגר"י אפרתי שליט"א שדן בזה ובצורת גידולם  ובנושא ברכתם, ומסקנתו על פי דעת הגרי"ש אלישיב שלמי שאין מנהג בזה יברך עליהם בורא פרי העץ וכדעת האגרות משה. [ורק למי שיש מנהג יברך בורא פרי האדמה וכמו שמבואר במ"ב].
ולגבי ערלה עד כמה שידוע לנו אין גידול בארץ של חמוציות והכל הוא יבוא. [ונוסף על זה לוקח כמה שנים עד שהעץ נותן פירות] ולכן לא שייך בו ערלה וממילא גם לא נוהג דין תרו"מ.

לפי חשבון שנות הערלה העץ יצא מידי ערלה רק מה שיחנוט אחרי ט"ו בשבט של שנה הבאה דהיינו תשע"ז.

אמנם אתה מציין ששתלת עץ בגובה מטר אך לא ציינת איך העברת אותו ממקום למקום, וכמה אדמה היה בשעת העברה, מכיון שכן אנו מסתכלים על העברה כנטיעה חדשה.

אם ברור לך מתי נטעו את השתילים הראשונים, וכיצד העבירו אותם, [או באיזה עציצים היו] וכמה אדמה היה בשעת העברה אתה מוזמן לשלוח ונדון מחדש בשאלתך. 

אם החורים בקוטר ראוי של 28 ס"מ וראו פני הקרקע דינם כיונקים מהקרקע. ודוקא כאשר רואה בקע ואל מצע אבנים או אספלט או נילון. ומה שהמשתלות מגביהים את העציצים קו הוא כדי שלא ינק באופן ישיר מהקרקע היות ובקרקע ישנם מחלות הגורמות נזק לשתילים רכים. גם צריך להקפיד שבעציץ יהיה אדמה בשיעור שיכול לחיות בתוכו. ולהוציא האדמה עמו כדי שלא יפסק חיותו.

נקדים ונאמר שעדיף וראוי לקנות פירות במקום מפוקח ע"י כשרות מהודרת המפקחת שישווקו פירות ללא חשש ערלה כלל ועיקר, לוח אחוזי הערלה של בית המדרש מסייע לאלו שבמקום הצורך קונים סחורה שאין עליה פיקוח מהודר בעניני ערלה [וממילא זקוקים גם להפריש מהפירות תרו"מ] ולמענם חוקר בודק ומעדכן בית המדרש את אחוזי פירות הערלה המצויים, כאשר הכלל המנחה בזה הינו שכל עוד פירות הערלה הם מיעוט, ניתן לרכוש את הסחורה, אך בהגדרת "מיעוט" נחלקו הפוסקים האם הכוונה לכל מיעוט, או שמא דוקא למיעוט שאינו מצוי ואם 10% מהפירות הם ערלה צריכים לחשוש ולא ניתן לרכוש  את הפרי המבוקש, ישנם המחמירים עוד שגם ב-
4-5% של פירות ערלה צריכים לחוש, והמחמירים ביותר סוברים שאף ב- 0.5% כבר חוששים. חשוב לציין שאחוזי הערלה בפירות השונים המתפרסמים בלוח מעודכנים ע"פ המצב בפרדסים ובשדות, ופעמים שלשווק מגיע אחוז נמוך יותר,מחמת כמה סיבות, ולכן בכל ספק מומלץ להתייעץ עם רבני בית המדרש.