ערלה



אין חשש ערלה, וצריך להפריש תרומות ומעשרות כדעת מרן החזון איש ועוד פוסקים.

בעיקר דין הפאפיה יש מחלוקת ולדעת החזון איש ועוד פוסקים יש בו ערלה. ויש פוסקים בעיקר מבני ספרד שסוברים שאין בפאפיה ערלה.

יש לציין שהפוסקים שכתבו שאין בפאפיה ערלה עיקר טעמם מכיון שעץ הפאפיה נותן פירות בשנה הראשונה. אמנם בבדיקות שערכו בבית המדרש בארץ ישראל אין הפרי נותן פרי בשנה הראשונה ולפיכך יש להחמיר להחשיבו כעץ שנוהג בו ערלה.

שאילת הערלה בפסיפלורה נתונה במחלוקת הפוסקים דעת חלק מהפוסקים הספרדים שמכיון שיש פירות בשנה הראשונה אין בזה ערלה. אך יש פוסקים גם מבני ספרד וגם מבני אשכנז שמחמירים בזה. והציון שבטבלה הוא לפי שיטתם.

 

אין שום בעיה של ערלה לא באגסים ולא בתפוזי שמוטי [בתפוזי שמוטי יש כמות מזערית פחות מחצי אחוז שלכל הדעות אין בזה בעיה]

יש תפוחים בארץ שמיובאים מאיטליה [כדאי לקלפם כיון שמורחים על הקליפה חומר הזהה לשלאק שיש בו חששות].

בעונה זו אין בעיה של ערלה כמעט ברוב הפירות [למעט פפאיה ואוכמניות וקצת מזני האבוקדו הנדירים שיש בהם אחוזים גבוהים של ערלה] מכל מקום בתפוזים ותפוחים אין בעיה כלל.

בעיקרון אין חשש ערלה בתמרים. [אמנם לאחרונה התפרסם שבזן הנקרא מג'הול יש כמות קטנה של ערלה, אמנם מעיקר הדין מותר].

מבחינת שביעית אין בעיה בענבים לעומת זאת התמרים היבשים חלקם הם משביעית וצריכים הכשר, תמרים צהובים הם ודאי של השנה השמינית (אולם חומים אפילו שנראים טריים יתכן שהם מההקפאה).
מבחינת ערלה בתמרים אין חשש ערלה [ בזן מג'הול ראוי לקנות ממקום שיש הכשר, כיון שיש מעט חקלאים שמשווקים ערלה] לעומת זאת בענבים יש זנים בעיקר בלי גרעינים שיש בהם חשש אפשר לשמוע את האחוזים של הערלה בטלפון 02-6488888 שלוחה 3 2, ולהתיעץ עם מי שמבין בזנים. [לא הולכים אחר האחוזים של כלל הענבים. אפשר גם להיעזר בצבע הענבים, כדי לקבוע על מה מדובר].

בדרך כלל כל שנה גודל לעץ הצבר ענף בגובה 30 ס"מ, כך שאם יש 4 ענפים הוא יצא משנות ערלה.

לאחר שהעץ הגיע לגובה הנ"ל מותר לקטוף את הפירות מכל העץ כי זה סימן שעברו שנות ערלה.

לגבי הפקר לא מודדים למי שייך השטח אלא האם הוא מטפל בפירות וקוטפם, או שלא איכפת לו שהם נושרים על הארץ, כמו כן אם הם גדלים במקומות כגון בחורשות ויערות הרי הם הפקר בודאי [עי' בעידכון לחודש אב שכתבנו בנושא הזה].