ערלה



איסור ערלה כולל גם איסור הנאה, בין הנאה שהיא כדרכה ובין הנאה שאינה כדרכה ומכל מקום מותר לראות פירות ערלה ולהנות מראייתם. אמנם עצים שניטעו להנות מיופיים של הפירות כגון עצים ננסיים נחלקו בזה הפוסקים ויש להחמיר כדעת האוסרים להנות מיופיים של הפירות, ולכך יש להורידם מיד כאשר מתחילים לגדול[1].

___________________________________________

[1] משפטי ארץ ערלה פרק י' סעי' ז הערות 25-27.

לענין כלאי זרעים אין להקל ולזרוע ירקות בסמיכות של טפח וחצי לידם [15 ס"מ] משום שיש לחוש לדברים הנוגעים מדאורייתא שמא דינם כירק. כמו כן, יש להרחיקם מגפן (ששה טפחים מגפן יחידית וארבע אמות מכרם)

לגבי ברכות לכתחילה יש לפוטרם בדבר אחר אך אם אין לו ניתן לברך עליהם בורא פרי העץ[1].  

לענין תרומות ומעשרות יש להחמיר כאילן וכירק, דהיינו שלא לעשר מפירות שנקטפו קודם ר"ה על פירות שנקטפו לאחר ר"ה כירק, ומאידך לא לעשר מפירות שחנטו לפני ט"ו בשבט על פירות שחנטו לאחר ט"ו בשבט (מציאות זו בפירות אלו נדירה). וכמו כן, בתקופת המעבר של שנות מעשר שני ומעשר עני יש להחמיר להפריש את ב' המעשרות ולחלל את המעשר שני בלא ברכה.

_________________________________

[1] עי' ישא יוסף (זרעים סי' ז') לענין פסיפלורה שדעת הגרי"ש אלישיב שאפשר לברך עיה בורא פרי העץ.

ובשו"ת שבט הלוי (חלק ו' סי' קסה) לענין פאפיה שדינו כעץ גמור לגבי ברכה.

הגאון רבי עקיבא איגר (גליון השו"ע סי' רכו) כתב "אם האילנות תוך ג' שנים לנטיעתן אני מסתפק אם יברך כיון דאי אפשר ליהנות מפריה".

הגאון רבי יוסף חיים מבגדד כתב בספרו רב פעלים (ח"ג סי' ט) שיכול לברך על אילנות שהם בתוך ג' שנות ערלה שהרי אילנות אלו עומדים ליהנות בהם בני אדם אחרי שיעברו שנות ערלה.

גם הגאון מטעשיבין רבי דב בעריש ווינפלד זצ"ל בספרו דובב מישרים (ח"ג סי ה) כתב שאפשר לברך ברכת האילנות על אילנות ערלה והוכיח דבריו ממה שמצינו בגמרא (ב"ק סט, ע"א) שבשנת השמיטה היו מציינים על האילנות שהם ערלה, מכיוון שהפירות הם הפקר ועלול אדם לקוטפם וחלילה להיכשל. אך בשאר השנים לא צריך לציין את עצי הערלה כיון שאסור ללקוט מהם, ומי שלוקט הרי הוא עובר בגזל, ואומרים "הלעיטהו לרשע וימות".

והקשה הגאון מטעשיבין אם נאמר שאסור לברך ברכת האילנות על אילנות של ערלה, מדוע לא היו מציינים כל השנים את האילנות שהן ערלה כדי שלא יבואו לברך עליהם ברכת האילנות? ומזה הוכיח שאפשר לברך ברכת האילנות על עצי ערלה. גם דעת הגרי"ש אלישיב זצ"ל שניתן לברך על עץ ערלה שאין הוא עץ אסור.

אך יש שחששו לברך על אילנות של ערלה כף החיים (סי' רכו ס"ק יא) , ועל כן יש להשתדל לכתחילה לחפש אילנות אחרים לברך עליהם.

צריך לחשוש משום שבכשרות רגילה הם סומכים על השיטות שעד רוב אין ערלה.

בית המדרש מעדכן כל תחילת תקופה את אחוזי הערלה שיש בהם חשש.

תלוי מאיפה יצא העץ הנוסף אם הוא יצא מהקרקע אז הוא עץ חדש וצריך למנות לו ג' שנים [ויש המורידים אותו כדי שלא יבואו לטעות] ואם הוא יצא מהגזע אין צריך לשמור ערלה. כל החלק המכוסה נקרא מהשורש וצריך למנות מחדש.

הערבים מוכרים גם סחורה של יהודי ולכן כדאי לעשר ללא ברכה

ערלה יש הרבה ערלה בשטחים לא מפוקחים.

אין בעיה של ערלה בליצ'י

להלן לוח ערלה של קיץ תשע"ז מ4% ומעלה יש לחוש לדעת הגרי"ש אלישיב ויש חוששים רק מ10% [מיעוט המצוי]

לוח אחוזי ערלה

במקרה הספציפי שלך עתה אין בעיה של ערלה בקיוי ולכן אפשר לעשר ולאכול.

אך לגבי שאלתך באופן כללי גם אם יש כשרות מינמלית לגבי ערלה עדיין יש נמנעים מלאכול פירות שיש שם אחוזים גבוהים של ערלה מפני שהרבנות סומכת על השיטות שרק מעל 50% צריך לחשוש לערלה, בעוד שהרבה מן הפוסקים סוברים שבהרבה פחות אחוזים צריכים לחשוש יש אומרים מ10% ערלה ויש אומרים שכבר מ4% יש לחשוש. מפאת זאת בכל עונה ועונה בית המדרש מפרסם לוח אחוזי ערלה לאותם הקונים במקומות שאין השגחה מהודרת כדי לדעת אלו פירות אפשר לקנות.

אין סימן על העצים. אבל אפשר לעיין בלוח ערלה לקיץ תשע"ז לראות אם בזן הזה יש חשש בדרך כלל כל הענבים השנה הזאת חשש הערלה הוא פחות מ4% שגם לדעת הגרי"ש אלישיב אין צריך לחשוש.