כללי



אם הרחבת המבנה היא הכרחית למגורים ולא רק להרווחה, יש מתירים לעקור את עצי פרי. יש מתירים גם לעקור עצי פרי אם מעביר אותם עם גוש אדמה שיכול לחיות בהם ושותל אותם במקום אחר ששם הם ימשיכו לגדול. בשני המקרים רצוי ע"י נכרי.

כל פירות הקיץ: אפרסק, נקטרינה, משמש, ענבים, דובדבנים, גודגדניות, תפוחי ענה [כיון שניכר חידושם אך יש שאינם מברכים על תפוחים שהחיינו].

איסור חדש בתקופה זו לא מצוי כלל כיון שאם ט"ז בניסן מתיר את האיסור של תבואה חדשה. עיקר החששות באיסור חדש הוא בחודשי החורף מהתבואה שזרעו בחודשי בקיץ [במקומות שזה זמן הזריעה שלהם או בארצות קרות שיש ב' זריעות בשנה

ציפה הכוונה לבשר הפרי שיש סוגים שהוא בצבע צהוב, ויש סוגים שהוא בצבע לבן.

להרחבה בענין החמוציות עי' בספר ישא יוסף חלק ג' סי' נ למורינו הגר"י אפרתי שליט"א שדן בזה ובצורת גידולם  ובנושא ברכתם, ומסקנתו על פי דעת הגרי"ש אלישיב שלמי שאין מנהג בזה יברך עליהם בורא פרי העץ וכדעת האגרות משה. [ורק למי שיש מנהג יברך בורא פרי האדמה וכמו שמבואר במ"ב].
ולגבי ערלה עד כמה שידוע לנו אין גידול בארץ של חמוציות והכל הוא יבוא. [ונוסף על זה לוקח כמה שנים עד שהעץ נותן פירות] ולכן לא שייך בו ערלה וממילא גם לא נוהג דין תרו"מ.

לפי המנהג המקובל שנותנים 9.6 גרם כסף השיעור הוא 20 שקלים,אך יש המחשבים את השיעור הנ"ל לא לפי המחיר בבורסה אלא לפי המחיר שהצרכן קונה ובתוספת מע"מ הרי שהשיעור הוא כ 25 שקלים.

הפירות המיובשים רובם מחוץ לארץ, הפירות הטריים בדרך כלל מהארץ [למעט ענבים]

לגבי שהחיינו מברכים רק על דבר שלא היה בשוק ולכן ענבים אין לברך שהחינו ולעומת זאת תות ומילון מברכים שהחיינו.

באופן כללי יציאה מא"י לחו"ל שלא לצורך מצוה נאסרה, ובענין העיר אילת נחלקו פוסקי זמננו האם היא חלק מא"י, יש שהחשיבו את אילת כא"י, אמנם החזו"א ועוד פוסקים התייחסו לאילת כחו"ל  ולפי"ז תאסר הנסיעה לשם, אמנם דנו פוסקי זמננו האם איסור היציאה שייך גם ביציאה לטיול במטרה מיידית לחזרה, ולכן ראוי להתייעץ עם מורה הוראה בענין.

1 3 4 5