כללי



יש הנוהגים שאין מברכים ברכת שהחיינו בימי הספירה כיון שהם ימי דין ומנהג זה מובא באליהו זוטא בשם הרבינו ירוחם, ויש שלא נהגו בזה ומברכים שהחיינו כרגיל, וכתבו שמנהג זה הוא מנהג בטעות ונשתרבב מימי בין המצרים. ומכל מקום  כתב המשנה ברורה סי' תצג ס"ק ב' שאם נזדמן לו איזה ענין שצריך לברך עליו שהחיינו יברך. ולדבריו בנד"ד אם יש פירות שחושש שתיגמר עונתם ודאי שיכול לברך שהחיינו.

צריך לשטוף מתחת לזרם מים. ראוי להשרותם במי סבון למשך 2-3 דקות ואחר כך לשוטפם.

גידולי מים לדעת רוב הפוסקים ברכתם אדמה [כמבואר בשו"ת שבט הלוי ח"א סי' רה בהערות לסי' רד, ובשו"ת אור לציון ח"ב פרק יד, תשובה יג וכך דעת הגרי"ש אלישיב זצ"ל], ואפילו לסוברים שברכתם שהכל [עי' חיי אדם כלל נא סעי' יז], מכל מקום יוצאים בה י"ח מרור כיון ששם ירק מר עליהם.

אין שום בעיה של ערלה לא באגסים ולא בתפוזי שמוטי [בתפוזי שמוטי יש כמות מזערית פחות מחצי אחוז שלכל הדעות אין בזה בעיה]

יש תפוחים בארץ שמיובאים מאיטליה [כדאי לקלפם כיון שמורחים על הקליפה חומר הזהה לשלאק שיש בו חששות].

אם לא היה שלושים יום בשוק אפשר לברך שהחיינו. השנה (אלול תשע"ט), ברוב החנויות לא היה אבוקדו וניכר חידושם ולכן אפשר לברך שהחיינו.

לפי בדיקת המומחים הבעיה היא כלל עולמית ואין אפשרות לאכול את התותים בצורתם רק על ידי קילוף כל השכבה החיצונית כולל במקום הפטוטרת הירוקה. [האפשרות השניה על ידי טחינה].

בשו"ת ישא יוסף (חלק ג' סי' ע"ט) עמד בשאלה זו, וכתב שאע"פ שבכמה ספרי אסופות כתבו שלא לבקש בקשה זו בשבת ככל שאילת צרכים האסורה בשבת כמבואר בסי' רפ"ח סעי' ט', מכל מקום דעת מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל היתה שאפשר לאומרה בשבת, הואיל ונוסח הבקשה הוא בקשה רוחנית שיהיה לו אתרוג כשר. ואף מה שמוזכר שם יין – הריהו מבקשו בעיקר לצורך קידוש והבדלה .

ברכת האננס היא בורא פרי האדמה. לגבי שהחיינו מכיון שיש אננס כל הזמן בחנויות אין ניכר חידושו ואין מברכים עליו שהחיינו.