כללי



לדעת הגרי"ש אלישיב אין להדליק באולמות ואפילו אם מתפללים שם, מכיוון שכל התקנה היתה להדליק נרות רק בבית כנסת ולא בשאר מקומות ציבוריים, והמברכים במקומות אלו הרי זו ברכה לבטלה.

תשובה: דעת הגרי"ש אלישיב זצ"ל שהמלאכות האסורות לנשים בחנוכה הן אותן מלאכות האסורות בחול המועד, כלומר, תפירה וכיבוס.

אמנם ראוי להימנע גם ממלאכת בישול ואפיה וזאת מפני שטעם איסור המלאכה הוא מפני היסח הדעת או מפני שיהיה היכר שאסור להשתמש לאור הנרות, וטעמים אלו שייכים גם במלאכות המותרות בחול המועד כמו בישול ואפיה.

ומכל מקום נשים העובדות במשרדים או בחנויות הפתוחות בשעת ההדלקה יכולות להמשיך לעבוד כרגיל [אפילו תוך חצי שעה להדלקה בביתן]. אך אם יכולה להתחלף עם אחרים שמדליקים בשעה אחרת ראוי שתעשה כן.

 

תשובה: מכיון שהנס נעשה בשמן לכן יש עדיפות להדליק בשמן ולא בנרות, אפילו אם אינו שמן זית. ולדעת הגרי"ש אלישיב זצ"ל מצוה מן המובחר להדליק בשמן זית כזה שהיה ראוי להשתמש בו להדלקה בבית המקדש, כלומר, שמן שאינו מזוקק וראוי למאכל אדם, ומשום כך השמן הטוב ביותר להדלקה הוא שמן זית כתית בכבישה קרה שאין בו אחוזי חומצה גבוהים.  

חושחש הוא לא הרכבה של לימון ותפוז אלא הוא סוג של כנה הדרית הנקרא תפוז יערי.

מחמת שהעץ אינו עושה פירות יש מקום להתיר לקוצו על ידי גוי [מחשש סכנה].

לפי הידוע פירות המיוצאים על האריזה יש כיתוב ישראל או יפו.

ידועה מחלוקת הפוסקים האם יש לנהוג באילת יום טוב שני, בספר ישא יוסף (חלק א סימן קז) כתב שדעת מרן הגרי"ש אלישיב היתה כדעת מרן החזון איש שצריך לנהוג יום טוב שני באילת שדין אילת כדין חוץ לארץ.

המנהג שמברכים על סוג אחד ומברכים על סוג שבדרך כלל ניכר חידושו כגון תפוח ענה וכיו"ב שאין מסוג זה כל השנה.

בענין החמוציות עי' בספר ישא יוסף חלק ג' סי' נ למורינו הגר"י אפרתי שליט"א שדן בזה ובצורת גידולם  ובנושא ברכתם, ומסקנתו על פי דעת הגרי"ש אלישיב שמי שאין לו מנהג בזה יברך עליהם בורא פרי העץ וכדעת האגרות משה. [ולמי שיש מנהג יברך בורא פרי האדמה וכמו שמבואר במ"ב].