מאמרים



עקירת אילן שעלה מאליו, ואילן שלא ניטע למטרת אכילת הפירות

מתוך ספר 'עץ השדה' בדיני 'בל תשחית' וקציצת אילנות שכעת ראה אור במהדורה מורחבת בעזה"י בעיה מצויה בחצרות ובגינות פרטיות היא שאילן מאכל מתחיל לצמוח לפתע במקום שאינו מיועד לשתילת אילנות, פעמים רבות גדל האילן במקום בו הוא מפריע לשימושים הרגילים של המקום. נשאלת השאלה אם מותר לעקור אילן זה, או שיש לו דין 'אילן

קרא עוד >>

חישוב שנות המשתלה – לערלה

הרה"ג יחיאל איתמר שליט"א

רקע בימים קדמונים נטיעת עצים היתה נעשית באופן פשוט, הפרדסן נוטל גרעין מפרי, זורעו באדמה וממתין  שיעלה ענף מן הארץ ומן הענף הזה בעבור זמן מתפתח עץ מניב פרי. אבל השיטה היותר מקובלת היתה לקיחת ייחור מעץ קיים, נטיעתו באדמה ועם השקייה מרובה, היחור [ענף] מתחיל להשריש וממנו לאחר זמן מתפתח עץ מניב. בצורת שתילה

קרא עוד >>

הקדמה למאמר מניין שנות המשתלה

מתוך הליכות שדה גליון 198 מאמרו של הרב יחיאל איתמר שליט"א, בא לבאר הלכתית את הנושא מה שנקרא היום "השתיל הדו שנתי" כלומר, אימתי מותר מעיקר הדין למנות את שנות הערלה מהשתילה במשתלה, ולא מזמן הנטיעה במטע. למעשה, היה הדבר במרכז עבודתו של המכון לחקר החקלאות עפ"י התורה בכלל ור' מ. זקס נ"י בפרט, שנים

קרא עוד >>

מלאכת שמים נוספת בעניני ערלה

מתוך הליכות שדה גליון 198

החל ממוצאי שביעית שנת תש"מ החל המכון לחקר החקלאות לפרסם בידיעון "הליכות שדה" טבלאות אודות "שעור פרי ערלה פוטנציאלי", פרי עבודתו של רבי משה ד"ר זקס הי"ו, הטבלאות היו מבוססות על מידע, רשמים, בצירוף בירורים שנעשו ע"י ד"ר זקס, ממקורות נוספים. ועד היום – מתפרסמות טבלאות אלו בקיץ ובחורף כאשר לעזרתו של ד"ר זקס עומדים

קרא עוד >>

נתינת פירות טבל לחבירו כדי לזכותו להפריש בברכה

לאחר שהאילנות כבר לבלבו והגיע זמן חנטת ובישול פירות הקיץ נעסוק בשאלה מצויה באותם אנשים שבבעלותם עצי פרי וברצונם לזכות את קרוביהם בהפרשת תרומות ומעשרות בברכה, האם מותר לבעלים לתת פירות לא מעושרים. מצינו מחלוקת במשנה במסכת דמאי פרק ו משנה ג' האם מותר לשלוח לחברו פירות שאינם מעושרים ולהודיעו, ת"ק אומר כל דבר שאין

קרא עוד >>

איסור חדש

איסור חדש כולל שני איסורים: א. האיסור לאכול מהתבואה החדשה קודם י"ז בניסן. ב. איסור קצירת תבואה קודם ט"ז בניסן שהוא זמן הבאת העומר. איסור אכילת חדש נאמר בתורה (ויקרא כג, יד) ולחם וקלי וכרמל לא תאכלו עד עצם היום הזה וגו', מפסוק זה למדנו שאסור לאכול מהתבואה החדשה מחמשת מיני דגן עד יום ט"ז

קרא עוד >>

הפרשת חלה מעוגות וחלות שנעשו עבור משלוחי מנות

אשה המכינה עיסה שיש בה שיעור חלה וכוונתה לאפות עוגות או חלות ולחלקם במשלוחי מנות לכמה אנשים לכל אחד כמות קטנה משיעור חלה האם חייבת בהפרשת חלה? אשה שאופה עוגות או חלות על  מנת לחלקן מפרישה חלה בברכה שכן הפטור של עיסה העשויה לחלק נאמר רק אם מחלקים לאחרים קודם אפיה ולא לאחר אפיה [לדעת המנחת יצחק

קרא עוד >>

נאמנות משגיחי הכשרות

הרה"ג בונם שרייבר - ראש ישיבת "נתיב דעת" וגאב"ד אשדוד

הנה יל"ע בהא דאנו סומכים על הכשרים ע"י החתימות שע"ג המוצרים, דהנה ההכשרים מתחלקים לשני אופנים, יש דלא איתחזק איסורא ויש דאיתחזק איסורא, והנה אלו דלא איתחזק איסורא כגון שביעית וכיו"ב בזה הא ע"א נאמן ונאמן גם עד מפי עד וגם מפי כתבם, וע"כ שפיר מהני חתימת הבד"ץ המכשיר ע"ג המוצר, אבל באלו דאיתחזק איסורא

קרא עוד >>

איסור כלאיים

איסור כלאיים

איסור כלאיים הוא איסור כולל שלא לערב שני מינים ביחד. במצוות התלויות בארץ מצאנו שלושה סוגי כלאיים: א. כלאי זרעים ב. כלאי אילן [הרכבה] ג. כלאי הכרם. אמנם, איסור כלאיים קיים גם בבהמות (שלא להרביע מין על שאינו מינו וכן שלא לחרוש בשור וחמור יחדיו) וכן בבגדים (שלא ללבוש שעטנז – בגד שנטווה מצמר ופשתים

קרא עוד >>

נתינת מעשר עני המופרש ע"י ועד כשרות

מתוך הליכות שדה כרך 194

התורה ציותה שמיבולי השנה השלישית והשישית לשמיטה חייבים להפריש מעשר עני ולתתו לעני. כלומר עשירית מהיבול (10%) הנשאר אחר נתינת תרומה גדולה ומעשר ראשון, חייבים לתת לעניים. היום אנו מפרישים לתרומה גדולה "משהו", ולכן המעשר העני הוא כמעט 9% מכל היבול. שונה מעשר כספים ממעשר עני, אף שגם מעשר כספים הוא עשירית (10%) כמעשר עני,

קרא עוד >>

1 3 4 5 6 7 11