להורדת הפרוספקט – לחצו כאן לכל המידע על שנת מעשר עני תשע"ח
בזמן האחרון נפוצה התופעה של ביקורים בשטחים חקלאים (בעיקר מטעי פירות) כאשר תמורת תשלום לבעלי המטע קוטפים פירות מהעץ, התופעה אף קיבלה שם "קטיף חוויתי" לאמר כי המטייל קוטף פירות היישר מהעץ וסועד את לבו. הדבר שכיח אף במשך שנת הלימוד כאשר קבוצות של תלמידים מבצעים קטיף חוויתי ואף שמדובר בטיולים הנעשים באופן ממוסד הרי
ענף תיירותי זה, התפתח בשנים האחרונות. מדובר בחוויה בטבע בה המטייל קוטף פירות ישר מהעץ וסועד בהם את ליבו. כמובן שחוויה זו כרוכה בתשלום. האם צריך להפריש תרומות ומעשרות מפירות הקטיף? ישנה הלכה כי אכילת ארעי של פירות הנקטפים בשדה ובמטע פטורה מהפרשת תרומות ומעשרות, אך אם משלמים עבור הפירות חייבים להפריש תרומות ומעשרות אף
א. האם חייב לתת את הפירות שהפריש או שיכול לתת דמיהם המפריש מעשר עני חייב לתיתו לעני. ויכול לתיתו לגבאי צדקה ומקיים בזה מצות נתינה, כן הוכיח החוו"ד בסימן קס' סק"י ממעשה דר"ג וזקנים (ב"מ יא:) שהקנה את פירות המעשר עני לר"ע ופירש"י שהיה גבאי צדקה. בתשובת הרדב"ז ח"א סימן שמ' הביא תשובת מהר"י קורקוס
התורה ציותה שמיבולי השנה השלישית והשישית לשמיטה חייבים להפריש מעשר עני ולתתו לעני. כלומר עשירית מהיבול (10%) הנשאר אחר נתינת תרומה גדולה ומעשר ראשון, חייבים לתת לעניים. היום אנו מפרישים לתרומה גדולה "משהו", ולכן המעשר העני הוא כמעט 9% מכל היבול. שונה מעשר כספים ממעשר עני, אף שגם מעשר כספים הוא עשירית (10%) כמעשר עני,
א. מי שמפריש מספק טבל בין ספק אם הפרישו כבר תרומות ומעשרות ובין ספק אם הפירות היו חייבים (כגון ספק של נכרים), אינו חייב לתת את המעשר לעני, שחיוב הנתינה הוא חיוב ממוני ומספק אומרים המוציא מחברו עליו הראיה. וכך אומרת הגמרא ביומא ט,א שמדמאי לא צריך לתת את המעשר ראשון והמעשר עני כיון שהמוציא
א. מזה כמה וכמה שנים בהורמנא דמרן הגרי"ש אלישיב שליט"א אנו מנסים לעורר את נתינת מעשר עני בשווקים (בטבל ודאי) – ולמנוע גזל מתנות עניים. להלן נשוב על עקרונות הדברים – הנוהג כיום בהפרשת תרו"מ במגזר החקלאי ובשווקים (אפילו במקומות שהם תחת השגחה מהודרת), שהחקלאי ""נותן" (או "מפסיד") סך הכל קצת יותר מאחוז אחד מהתוצרת
(הדברים נאמרו לעיון ואין כאן הכרעה הלכה למעשה) א. האם חייב לתת את פירות מעשר העני או יכול לתת דמים המפריש מעשר עני חייב לתיתו לעניים (ואם העניים באים לקחת מהשדה חייב בעה"ב לאפשר להם לקחת ובאופן זה נקרא "עזיבה"). ויכול לתת לגבאי צדקה ומקיים בזה מצות נתינה כמבואר במשנה מע"ש פ"ה מ"ט והובאה בב"מ
א) האמונה ב'חי עולמים' חז"ל דורשים (שבת לא, א): "'והיה אמונת עתיך חוסן ישועות חכמה ודעת' (ישעיה לג, ו), 'אמונת' זה סדר זרעים, 'עתיך' זה סדר מועד, 'חוסן' זה סדר נשים וכו'". 'סדר זרעים' לכאורה הוא כמו שאר הסדרים שם, שהכוונה לאחד מששת הסדרים שבש"ס, דהיינו מצוות התורה שמתבארים באותו הסדר. השייכות של סדר זרעים
מתוך ספר 'עץ השדה' בדיני 'בל תשחית' וקציצת אילנות שכעת ראה אור במהדורה מורחבת בעזה"י בעיה מצויה בחצרות ובגינות פרטיות היא שאילן מאכל מתחיל לצמוח לפתע במקום שאינו מיועד לשתילת אילנות, פעמים רבות גדל האילן במקום בו הוא מפריע לשימושים הרגילים של המקום. נשאלת השאלה אם מותר לעקור אילן זה, או שיש לו דין 'אילן