תרומות ומעשרות



תרומות ומעשרות בימינו

תרומות ומעשרות בזמן הזה בעבר הלא רחוק ובפרט בערים מעורבות כאשר אבי המשפחה היה חוזר מהירקן השכונתי או מהשוק העירוני ידעו הכל כי אין לגעת בפירות והירקות עד שיטלו מהם תרומות ומעשרות כהלכתם, ורק לאחר מכן בני המשפחה אכלו מהפירות לשובע נפשם, בשנים האחרונות אכשר דרא וגופי הכשרות המהודרים כבר מעשרים כדין את הפירות והירקות

קרא עוד >>

עונת המעשרות

 עונת המעשרות פירות ארץ ישראל חייבים בהפרשת תרומות ומעשרות בהגיעם לשלב גידולם הנקרא בפי חז"ל "עונת המעשרות". עד שלב זה, הפירות אינם ראויים לאכילה ואינם נחשבים פרי מחמת קוטנם ולפיכך אינם חייבים בהפרשת תרומות ומעשרות. לכן, אם קטפו פירות לפני שהגיעו ל"עונת המעשרות" מותר לאוכלם מבלי להפריש מהם תרומות ומעשרות. דין זה נלמד מהפסוק (ויקרא

קרא עוד >>

כך נשמור כשרות במקומות נופש וארוח

נערך על פי דבריו של הרב קושלבסקי בהרצאה למשתלמות כאשר אנו אוכלים בביתנו, בסביבה המוכרת לנו, בעיות הכשרות אינן רבות. כל אחד שומר על כשרות מאכליו כדרכו וכהרגלו. בד"כ יודע הצרכן היכן קנה את מאכליו. אותם הרגילים לקנות במקומות שאין בהם כשרות מהודרת, יודעים ממה עליהם להזהר, ורגילים בכך. אך כאשר חורגים מהשגרה ביציאות לטיולים,

קרא עוד >>

שנת תש"פ – שנת מעשר שני

לקריאת מאמר על שנת תשפ"א – שנת מעשר עני לחץ כאן איזו שנת מעשר היא שנת תש"פ? השנה החמישית אחרי שנת שמיטה היא שנת מעשר שני מצוות תרומות ומעשרות מחולקת לארבע מתנות: תרומה גדולה, מעשר ראשון ותרומת מעשר, אותם מפרישים בכל השנים. ו- מעשר שני או מעשר עני, תלוי בשנים: בשנים ראשונה, שנייה רביעית וחמישית שלאחר השמיטה יש להפריש מעשר שני.

קרא עוד >>

נתינת מעשר ראשון ללויים בזמן הזה

האם חייבים בימינו לתת ללוי מטבל וודאי תשעה אחוזים מהפירות למעשר ראשון? [מעשר הראשון הוא עשרה אחוזים, אלא שאחוז אחד, שהוא עשירית מהמעשר ראשון, עושים אותו תרומת מעשר שאסורה בזמן הזה באכילה]   הפוסקים נחלקו האם בזמן הזה יש חיוב לתת את המעשר ראשון ללוי או לא, מחלוקת זו נגזרת מהשאלה היסודית האם יש חזקת

קרא עוד >>

ביעור ווידוי מעשרות

שתי מצוות נצטווינו בשנה הרביעית ובשנה השביעית והן: מצות ביעור מעשרות מצות וידוי מעשרות מצוות ביעור מעשרות בפרשת ראה[1] כתוב "מקצה שלוש שנים תוציא את כל מעשר תבואתך בשנה ההיא והנחת בשעריך". בסוף שלוש שנים דהיינו בשנה הרביעית, תוציא את כל המעשרות של שלוש השנים הקודמות. שלא ישארו ברשותך תרומות ומעשרות משלוש שנים אלו. זמן

קרא עוד >>

הלכות ביעור מעשרות

הרב אליקים שלנגר בפסח של שנת השמיטה ובפסח של שנה רביעית לשמיטה – זמן ביעור מעשרות. השנה שנת תשנ"ד שנת השמיטה בערב פסח יש לקיים מצות ביעור מעשרות.     בגליון הליכות שדה מס' 49 נתפרסמו הלכות ביעור בהרחבה ובפירוט ע"י הרבנים שאול רייכנברג ופ.ד. גולדמן שליט"א ובחוברת 70 ע"י הרב שמחה אידלשטיין שליט"א ושם

קרא עוד >>

הלכות ביעור מעשרות

ביעור ווידוי מעשרות שתי מצוות נצטווינו בשנה הרביעית ובשנה השביעית והן: מצות ביעור מעשרות מצות וידוי מעשרות השנה -שנת תשע"ט היא השנה הרביעית ובערב פסח יש לקיים מצוות אלו. בפרשת ראה[1] כתוב "מקצה שלוש שנים תוציא את כל מעשר תבואתך בשנה ההיא והנחת בשעריך". בסוף שלוש שנים דהיינו בשנה הרביעית, תוציא את כל המעשרות של

קרא עוד >>

איך מפרישים תרומות ומעשרות?

הפרשת תרומות ומעשרות בדרך הנכונה סימני שאלה רבים מרחפים סביב נושא תרומות ומעשרות. כאן תוכלו לקבל את כל המידע על סדר הפרשת תרומות ומעשרות מהתחלה ועד הסוף! מצוות תרומות ומעשרות היא אחת מהמצוות המיוחדות לגידולי הארץ. מצוה זו הינה תנאי הכרחי שבלעדיה התוצרת אסורה באכילה ומכונה טבל. יש להפריש מכל פרי שגדל בארץ ישראל שתי

קרא עוד >>

בדין ביתו של אדם קובע לו ולא לאחרים

הקדמה פירות שלא נקבעו למעשר מותר לאכול מהם אכילת ארעי קודם שיפריש מהם תרומות ומעשרות [מן התורה מותר אפילו אכילת קבע]. וכל הפירות שעתיד להכניסם לבית, כל זמן שעדיין לא ראו פני הבית אע"פ שנגמרה מלאכתם עדיין לא התחייבו במעשר, ומותר לאכול מהם אכילת ארעי קודם ההפרשה ורק אחר שראו פני הבית, שהכניס את הפירות

קרא עוד >>

1 2 3 4