ערלה



פירות רבעי וספק רבעי

דיני נטע רבעי "ובשנת הרביעית יהיה כל פריו קודש הלולים לה'" (ויקרא יט, כד) מה דינם של הפירות בשנה הרביעית, לאחר שלוש שנות הערלה? לאחר שלוש שנות הערלה בהן הפירות אסורים בהנאה, בשנה הרביעית, הפירות נקראים "פירות רבעי" והינם קדושים ומותרים באכילה לאחר שיפדו: בזמן שבית המקדש היה קיים היו מעלים פירות אלה (או את

קרא עוד >>

חישוב שנות ערלה

איך מחשבים שנות ערלה?  כל הפירות הגדלים בתוך שלוש שנים לנטיעת העץ אסורים באיסור ערלה. שלוש השנים הראשונות לנטיעת העץ, אינן נמנות כפי שאנו רגילים למנות שנים, אלא ע"פ כללי ההלכה, כך שלעיתים יוצא ע"פ כללים אלו ששלוש שנות הערלה הן יותר משלוש שנים ולעתים פחות. כיצד מונים שלוש שנים מנטיעת העץ? מנין שנות ערלה:

קרא עוד >>

כך נשמור כשרות במקומות נופש וארוח

נערך על פי דבריו של הרב קושלבסקי בהרצאה למשתלמות כאשר אנו אוכלים בביתנו, בסביבה המוכרת לנו, בעיות הכשרות אינן רבות. כל אחד שומר על כשרות מאכליו כדרכו וכהרגלו. בד"כ יודע הצרכן היכן קנה את מאכליו. אותם הרגילים לקנות במקומות שאין בהם כשרות מהודרת, יודעים ממה עליהם להזהר, ורגילים בכך. אך כאשר חורגים מהשגרה ביציאות לטיולים,

קרא עוד >>

קניתי פירות בשוק, כיצד אדע אם הם אסורים משום חשש ערלה?

 חשש ערלה בפירות הנמכרים בשוק ואינם תחת השגחה מוסמכת   קניית פירות בחנויות ובשווקים הפתוחים שאין להם תעודת כשרות מהודרת כרוכה בשתי שאלות הלכתיות: ספק טבל – אין אפשרות לדעת אם הופרשו תרומות ומעשרות כהלכה מהפירות. ניתן לתקן את הפירות על ידי הפרשה וחילול מעשר שני כדין (ללא ברכה). ערלה – מקורם של הפירות אינו

קרא עוד >>

הגדרת פרי וירק לענין ערלה

הרב מיכאל גלעדי

 פרי או ירק? "וכי תבואו אל הארץ ונטעתם כל עץ מאכל וערלתם ערלתו את פריו שלוש  שנים יהיה לכם ערלים לא יאכל" (ויקרא י"ט כ"ג) מצות ערלה נאמרה לגבי עצי מאכל בלבד ולא לגבי ירקות. קולמוסים רבים נשתברו בשאלה מהו פרי ומהו ירק, נידון זה אינו מעשי רק לענין ערלה, אלא אף לגבי מצוות נוספות

קרא עוד >>

העברת שתילים לענין ערלה

העברת שתילים לענין ערלה עונת נטיעות השתילים בעיצומה ואנו נדרשים לשאלת רבים הקונים ממשתלות עצים בוגרים: האם חייבים למנות שנות ערלה מחדש מזמן נטיעת העץ בגינה או שישנה דרך בה ניתן לצרף את השנים במשתלה למניין שנות ערלה? העברת אילן ממקום למקום בחצר כתב הרמב"ם[1] "אחד הנוטע גרעינים או יחור מן האילן או שעקר את

קרא עוד >>

מניין ג' שנות ערלה באילן שנעקר ובהברכה

הרה"ג פנחס וקנין שליט"א

איתא במסכת ערלה פרק א' משנה ג', "אילן שנעקר והסלע  [גוש אדמה]  עמו, שטפו נהר והסלע עמו אם  יכול לחיות פטור [ממנין חדש של שנות ערלה] ואם לאו חייב וכו' ". וביאר הרמב"ם [ע"פ תרגום הרב קורח] "אם יש באותו העפר בכדי שאפשר שיחיה אותו האילן כשהוא עם אותו העפר לבדו ושוב ניטע עם עפרו

קרא עוד >>

חישוב שנות המשתלה – לערלה

הרה"ג יחיאל איתמר שליט"א

רקע בימים קדמונים נטיעת עצים היתה נעשית באופן פשוט, הפרדסן נוטל גרעין מפרי, זורעו באדמה וממתין  שיעלה ענף מן הארץ ומן הענף הזה בעבור זמן מתפתח עץ מניב פרי. אבל השיטה היותר מקובלת היתה לקיחת ייחור מעץ קיים, נטיעתו באדמה ועם השקייה מרובה, היחור [ענף] מתחיל להשריש וממנו לאחר זמן מתפתח עץ מניב. בצורת שתילה

קרא עוד >>

הקדמה למאמר מניין שנות המשתלה

מתוך הליכות שדה גליון 198 מאמרו של הרב יחיאל איתמר שליט"א, בא לבאר הלכתית את הנושא מה שנקרא היום "השתיל הדו שנתי" כלומר, אימתי מותר מעיקר הדין למנות את שנות הערלה מהשתילה במשתלה, ולא מזמן הנטיעה במטע. למעשה, היה הדבר במרכז עבודתו של המכון לחקר החקלאות עפ"י התורה בכלל ור' מ. זקס נ"י בפרט, שנים

קרא עוד >>

מלאכת שמים נוספת בעניני ערלה

מתוך הליכות שדה גליון 198

החל ממוצאי שביעית שנת תש"מ החל המכון לחקר החקלאות לפרסם בידיעון "הליכות שדה" טבלאות אודות "שעור פרי ערלה פוטנציאלי", פרי עבודתו של רבי משה ד"ר זקס הי"ו, הטבלאות היו מבוססות על מידע, רשמים, בצירוף בירורים שנעשו ע"י ד"ר זקס, ממקורות נוספים. ועד היום – מתפרסמות טבלאות אלו בקיץ ובחורף כאשר לעזרתו של ד"ר זקס עומדים

קרא עוד >>