מאמרים



הפרשת חלה ממצות חבורה – דיני צירוף סל

הפרשת חלה ממצות חבורה במצות יד הנאפות בחבורות עולים כמה וכמה נידונים הקשורים בחיוב חלה וצירוף סל, כיון שנוהגים ללוש פחות משיעור חלה, כדי שתהא עיסה קטנה, והבצק לא ימהר להחמיץ, ואף שבאפיה רגילה במאפיה, בדרך כלל בעל המאפיה מפריש חלה לפני שמוכר את המצות, בחבורות פעמים רבות לא מפרישים חלה לפני שמחלקים את המצות

קרא עוד >>

שנת מעשר עני – שנת תשפ"א

איזו שנת מעשר היא שנת תשפ"א? שנת תשפ"א – השנה השישית לשמיטה – שנת מעשר עני  ההזדמנות לתת מעשר בפועל מה היא שנת מעשר עני? בשנה השלישית והשישית למחזור השמיטה אנו מצווים להפריש מעשר עני. השנה, שנת תשפ"א, היא שנה שישית למחזור השמיטה. (השנה שלאחריה – שנת תשפ"ב – היא שנת שמיטה). ולכן חובה להפריש

קרא עוד >>

בענין עיסה העשויה להחלק

  שאלה: אשה המכינה בצק שיש בו שיעור חלה אך בדעתה לתת חלק ממנו לאשה או לנשים אחרות, או שבדעתה לעשות ממנו כמה חלות או עוגות ולחלקם לאחר האפיה לכמה משפחות, האם חייבת בהפרשת חלה? תשובה: אם מחלקת את הבצק לאשה נוספת או לכמה נשים ובכל חלק אין שיעור חיוב חלה, פטורה מהפרשת חלה. אך

קרא עוד >>

ברכת האילנות

ברכת האילנות  הרואה עצי פרי בלבלובם בחודש ניסן מברך בראייתם את ברכת האילנות. נוסח ברכת האילנות: "ברוך אתה ד' אלוקינו מלך העולם שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות ליהנות בהם בני אדם" מקור המצווה: "אמר רב יהודה האי מאן דנפיק ביומי ניסן וחזי אילנא דקא מלבלבי אומר ברוך שלא חיסר בעולמו

קרא עוד >>

דיני נטע רבעי

פירות רבעי וספק רבעי "ובשנת הרביעית יהיה כל פריו קודש הלולים לה'" (ויקרא יט, כד) מה דינם של הפירות בשנה הרביעית, לאחר שלוש שנות הערלה? לאחר שלוש שנות הערלה בהן הפירות אסורים בהנאה, בשנה הרביעית, הפירות נקראים "פירות רבעי" והינם קדושים ומותרים באכילה לאחר שיפדו: בזמן שבית המקדש היה קיים היו מעלים פירות אלה (או

קרא עוד >>

חישוב שנות ערלה

איך מחשבים שנות ערלה?  כל הפירות הגדלים בתוך שלוש שנים לנטיעת העץ אסורים באיסור ערלה. שלוש השנים הראשונות לנטיעת העץ, אינן נמנות כפי שאנו רגילים למנות שנים, אלא ע"פ כללי ההלכה, כך שלעיתים יוצא ע"פ כללים אלו ששלוש שנות הערלה הן יותר משלוש שנים ולעתים פחות. כיצד מונים שלוש שנים מנטיעת העץ? מנין שנות ערלה:

קרא עוד >>

תרומות ומעשרות בימינו

תרומות ומעשרות בזמן הזה בעבר הלא רחוק ובפרט בערים מעורבות כאשר אבי המשפחה היה חוזר מהירקן השכונתי או מהשוק העירוני ידעו הכל כי אין לגעת בפירות והירקות עד שיטלו מהם תרומות ומעשרות כהלכתם, ורק לאחר מכן בני המשפחה אכלו מהפירות לשובע נפשם, בשנים האחרונות אכשר דרא וגופי הכשרות המהודרים כבר מעשרים כדין את הפירות והירקות

קרא עוד >>

עונת המעשרות

 עונת המעשרות פירות ארץ ישראל חייבים בהפרשת תרומות ומעשרות בהגיעם לשלב גידולם הנקרא בפי חז"ל "עונת המעשרות". עד שלב זה, הפירות אינם ראויים לאכילה ואינם נחשבים פרי מחמת קוטנם ולפיכך אינם חייבים בהפרשת תרומות ומעשרות. לכן, אם קטפו פירות לפני שהגיעו ל"עונת המעשרות" מותר לאוכלם מבלי להפריש מהם תרומות ומעשרות. דין זה נלמד מהפסוק (ויקרא

קרא עוד >>

כך נשמור כשרות במקומות נופש וארוח

נערך על פי דבריו של הרב קושלבסקי בהרצאה למשתלמות כאשר אנו אוכלים בביתנו, בסביבה המוכרת לנו, בעיות הכשרות אינן רבות. כל אחד שומר על כשרות מאכליו כדרכו וכהרגלו. בד"כ יודע הצרכן היכן קנה את מאכליו. אותם הרגילים לקנות במקומות שאין בהם כשרות מהודרת, יודעים ממה עליהם להזהר, ורגילים בכך. אך כאשר חורגים מהשגרה ביציאות לטיולים,

קרא עוד >>

שנת תש"פ – שנת מעשר שני

לקריאת מאמר על שנת תשפ"א – שנת מעשר עני לחץ כאן איזו שנת מעשר היא שנת תש"פ? השנה החמישית אחרי שנת שמיטה היא שנת מעשר שני מצוות תרומות ומעשרות מחולקת לארבע מתנות: תרומה גדולה, מעשר ראשון ותרומת מעשר, אותם מפרישים בכל השנים. ו- מעשר שני או מעשר עני, תלוי בשנים: בשנים ראשונה, שנייה רביעית וחמישית שלאחר השמיטה יש להפריש מעשר שני.

קרא עוד >>

1 2 3 11