הודעות ועידכונים

בין הנושאים המובאים בגליון:

-הוראות למעשה מן ההלכות הנובעות מהתחלפות שנת המעשר בט"ו בשבט.

-קריאה לתיקון מצות נתינת מעשר עני.

-שאלה למעשה בדיני הפרשה מן הרע על היפה במעשר עני.
-בירור דעת החזו"א בענין גידולי מים בשביעית ושאר מצוות התלויות בארץ
-הפרשת תרומת מעשר ממעשר ראשון על ידי הישראל. 
-חסה שהושארה לזרעים האם צריך להרחיק בינה לבין הירק כדין תבואה וקטנית. 
-האם מותר להעביר יחדיו עציצים משני מינים שהם כלאים זה בזה. 
-עציצים קטנים שגידוליהם אינם יכולים להוציא פירות טובים – האם מותרים בכלאים.
-גדרי עץ וירק להלכותיהם. 
-מהו שיעור הקמח המחייב בחלה בעוגות טורט ושאר עיסות העשויות מבלילה רכה. 
-ביאור בדין ממעט במעשרות כשטעה באומד הפירות שבידו.
ממכתבי הגאון רבי משה טבאל זצ"ל מובאת רשימה בהלכות 'צדק שלך ותן לו' במעשר עני – הלכות בספק מעשר עני, עוד מובאת שאלה בדבר מחיצה שאינה קבועה בין עציצים, ועוד ועוד.

שמיטה תשפ"ב – הכנות בבית המדרש

פרסומים:

בהכוונת בית המדרש להלכה בהתישבות: עיריית חיפה נערכת לשנת השמיטה

יתד נאמן ר"ח שבט תשפ"א

קרא עוד אודות הכוונת הרשויות המקומיות בהיערכות לקראת שנת השמיטה

החינוך העצמאי, ארגון בתיה וביהמ"ד להלכה בהתישבות בהיערכות לשנת השמיטה בשדה החינוך

המודיע יום ו' כ"ד טבת תשפ"א

 

This unique booklet summarizes all the Mitzvos of Eretz Yisroel that are observed in Chutz Láretz in our times.
It is a publication of “Bet Medrash L’Halacha B’Hityashvut – Emunas Ish” in Yerushalayim, Eretz Hakodesh .

This booklet is geared towards any observant Jew, and provides an extensive overview of all the mitzvos of the holy land observed in Israel, as well as outside its borders. It comes complete with clear descriptions, and detailed practical guidance.

You can also receive answers to your halachic questions from the Rabbis of the Beis Horaáh, in Hebrew as well as in English, by email bhl@bhl.org.il or through the website.

Click Here to Download

    Now you can send us your questions relating to the mitzvot hatluyos b'aretz and one of the Rabbanim of the Bais Medrash will respond




    בין הנושאים המובאים בגליון:

    הדלקת נר שבת וחנוכה בשמן טבל

    הפרשת תרו"מ מאתרוג שגדל בבקבוק ליקר

    מאמר על ענין לימוד פרטי מצוות התלויות בארץ

    חלה שנתערבבה בחולין ונאכלה חתיכה אחת המתערובת

    נודע לו בשבת שיש בביתו עציצים זרועים כלאים

    הפרשת תרומות ומעשרות על פירות גזולים מגוי

    גפת

    גידרה של תקנת דמאי ולמה נצרכה קבלת חברות

    חצר מוקפת גדר האם הרחקות לכלאים מועילות בה

    האם צריך להרים תרומה שהתערבה בחולין ונפלה למין אחר

    ועוד…

    שיעורים מיוחדים בסדר הלימוד היומי

    ברמב"ם הלכות שמיטה ויובל,

    כפי תקנת רשכבה"ג מרן שר התורה הגר"ח קנייבסקי שליט"א.

    השיעורים יימסרו ע"י רבני ביהמ"ד להלכה בהתיישבות 'אמונת איש' בראשות הגר"י אפרתי שליט"א.

    אורך כל שיעור כ 2-3 דקות.

    בס"ד נפתח מחזור ב' ללימוד סדר זה בר"ח שבט.

    לשמיעת השיעור היומי לחץ כאן

    לקבלת השיעור היומי בדוא"ל ניתן לשלוח בקשה ל:7@bhl.org.il

    ניתן להאזין לשיעורים בקו 'קול השביעין' של בית המדרש שמספרו  02-9669677

    הלכות שמיטה ויובל

    בין הנושאים המובאים בגליון:

    דברי הספד על הגר"נ קרליץ – שומר משמרת השביעית

    דיני מעשר עני למעשה

    האם ניתן לסמוך על הפרשת מי שאינו בקי בדיני תרו"מ

    הוראות האר"י הקדוש בעניין הפרשת תרו"מ

    הנאמנים על המעשרות בזמן הזה

    האם עם הארץ נאמן לומר שפירותיו פטורים מתרו"מ

    הפרשת תרו"מ מאריזה אחת על חברתה

    נתינת דמאי וספק איסור לחולה ולבריא

    הערה מעשית לנוהגים להפריש תרו"מ באמירת הנוסח הקצר

    הרחקות כלאיים בין עציצים

    כשרות הלולב הקנרי – בירור דעת החזו"א

    קורא – לב הדקל

    ועוד…

    לוחות אחוזי ערלה

    איסור ערלה נוהג מן התורה גם בימינו. בשונה מתרומות ומעשרות שיכול כל אדם להפריש שוב מהפירות במידה והוא מסתפק אם הופרשו מהם תרומות ומעשרות, את פירות הערלה לא ניתן לתקן ומכאן החשיבות הגדולה ברכישת תוצרת (פרי העץ) שאין בה חשש ערלה. לפניך לוחות אחוזי ערלה משוערים.

    כאשר אחוז הערלה גבוה מחצי אחוז – אין לרכוש תוצרת ללא הכשר מוכר. באופן כללי, מוטב לרכוש תוצרת כשרה ולסמוך על לוח אחוזי הערלה רק במקרים של שעת הדחק או צורך גדול.

    לשמיעת העדכון האחרון של אחוזי ערלה ניתן להתקשר 02-6488888 שלוחה 32

    להורדת הלוחות:

    איזו שנת מעשר היא שנת תשפ"א?

    שנת תשפ"א – השנה השישית לשמיטה – שנת מעשר עני 

    ההזדמנות לתת מעשר בפועל

    מעשר עני

    מה היא שנת מעשר עני?

    בשנה השלישית והשישית למחזור השמיטה אנו מצווים להפריש מעשר עני.

    השנה, שנת תשפ"א, היא שנה שישית למחזור השמיטה. (השנה שלאחריה – שנת תשפ"ב – היא שנת שמיטה). ולכן חובה להפריש מן היבול של שנה זו מעשר עני, ואף לתתו לעניים.

     

    האם הלכת אי פעם אל הכהן, או אל הלוי, לתת לו תרומה או מעשר?

    בזמן שבית המקדש היה קיים, היה בעל הבית מפריש מפירותיו את התרומה, אורז אותה כיאות, ויוצא אל שכנו הכהן כדי לתת לו את התרומה שזה עתה הופרשה. לאחר מכן היה יוצא לחפש את הלוי כדי לתת לו את המעשר.

    שנים רבות חלפו מאז. ב"ה כולנו מפרישים תרומות ומעשרות, אך נראה לנו שבעוונותינו, המצווה והזכות לתת את התרומות והמעשרות ליעדם – אינן מעשיות עוד עבורנו. עלינו להסתפק באמירת הנוסח ותו לא.

    אך אין זה כך, והנה גם לנו ישנה הזדמנות. שנת  תשפ"א – שנת מעשר עני, וכפי שנראה, מצוות מעשר עני נוהגת גם בזמננו בדיוק כמאז.

    מה בין 'מעשר עני' לשאר התרומות והמעשרות?

    בכל שנה מפרישים מן היבול תרומות ומעשרות, אך הפרשה זו אינה מכבידה ביותר על בעל הפירות. התרומות אכן אסורות באכילה, אולם מהוות חלק מזערי בלבד, קצת יותר מאחוז מכל היבול. ואילו את המעשרות, שהם חלק משמעותי הרבה יותר, כ-19% אחוז מן הפירות – למעשה מותר לנו לאכול.

    ונפרט: ההפרשה הראשונה שאנו מפרישים מן הפירות הינה תרומה גדולה. תרומה זו קדושה ואסורה כיום באכילה. בימינו אנו מפרישים לתרומה זו רק 'משהו', חלק קטן ביותר, וגם את החלק הזה אנו מאבדים ואיננו נותנים אותו לכהן, מכיוון שהכהן רשאי לאכלו רק כשהוא טהור, ובימינו כולנו טמאים.

    ההפרשה השנייה הינה 'מעשר ראשון', 10% מן הפירות. במעשר זה אין קדושה ואנו רשאים לאכלו לאחר ההפרשה, מלבד עשירית ממנו, שהיא 'תרומת מעשר' (1% מכל התבואה כולה), ודינה כתרומה הגדולה.

    אמנם נצטווינו לתת את המעשר הראשון ללויים, אך בזמן הזה איננו יודעים באופן ודאי מיהו לוי, ולפיכך אנו רשאים להשאיר מעשר זה ברשותנו, ומכיוון שאין בו קדושה – אנו רשאים למעשה לאכול אותו כרגיל, חוץ מעשירית ממנו – שהיא תרומת המעשר, כאמור.

    המעשר השני (10% מהתבואה הנותרת, כלומר 9% מכל התבואה כולה), אכן קדוש, אולם בזמן הזה אנו רשאים לחלל את קדושתו על מטבע שווה פרוטה, ולאחר מכן אפשר לאכול גם אותו כרגיל.

    אבל בשנת "מעשר עני", במקום "מעשר שני" יש לתת "מעשר עני" לעניים. מעשר זה הוא המעשר היחיד אשר ביכלתנו להעבירו בפועל לתעודתו, לעני! הרי הכל יודעים מיהו עני, ובניגוד לייחוסם של הכהן או הלוי, לזה אין צורך במסורת וחזקה.

    נמצא שבשנת מעשר עני צריך בעל הבית לתת בפועל כ-9% מן היבול לעניים.

    מצוות מעשר עני נוהגת ממש למעשה – ואף בזמן הזה!

    נמצא אפוא, שמבין המצוות הרבות הכלולות בנושא תרומות ומעשרות, מצוות מעשר עני היא אחת הנדירות והיחידות, אשר ניתן לקיימה בשלמות גם בזמן הזה. כלומר: הפרשה ונתינה בפועל.

    הרי לנו מצווה שאנו זוכים לקיימה כיום ממש כפי שנצטווינו, וכפי שקיימוה אבותינו בדורות הראשונים, בזמן שבית המקדש היה קיים.

    המצווה נוגעת לכולנו, לא רק לחקלאים ולמגדלים!

    נוסיף ונבהיר, שהדבר נוגע למעשה לכל אדם שמזדמן לו להפריש תרומות ומעשרות מ'טבל ודאי', ועל כן, אדם שמגדל בגינת ביתו פירות או ירקות צריך להפריש ואף לתת בפועל מעשר עני.

    אמנם, המפריש תרומות ומעשרות מ'ספק טבל' אינו צריך לתת את המעשר לעני, אלא מפרישו ומשאירו לעצמו, ככל ממון המוטל בספק, שאינו חייב ליתנו כל זמן שלא התבררה חובתו.

    ולכן מי שמפריש תרומות ומעשרות מפירות וירקות שקנה בחנויות ובשווקים, אינו צריך לתת בפועל לעני את המעשר-עני. משום שפירות אלו אינם מוגדרים כ'טבל ודאי', אלא כספק טבל.

    אבל מי שמזדמן לו להפריש תרומות ומעשרות מטבל ודאי, כגון, בעל הגינה הקוטף קלמנטינות או תפוזים מן העץ שבגינתו, או עגבניות מן השיח שבחצרו, חייב גם לתת בפועל לעני את המעשר-עני.

    מיהו עני בימינו?

    בזמן חז"ל, עני היה אדם שלא החזיק ברשותו הון של יותר ממאתיים זוז (מטבע המקבילה בשווייה לכמאה ועשרים גרם של כסף טהור).

    אך בימינו, אדם שאין לו מהיכן לסגור את ה"אוברדראפט" בבנק, או אדם שנקלע למצוקה כספית שאינו מסוגל לצאת ממנה, עונה להגדרה של 'עני' לגבי הלכות תרומות ומעשרות, והוא רשאי לקבל מעשר עני.

    כיצד נותנים מעשר לעני בזמן הזה?

    לא תמיד קל לתת את ה'מעשר-עני' בפועל לעני. לפעמים מדובר בכמות קטנה מדי, או גדולה מדי, ולפעמים יש בזה חשש של הלבנת פנים.

    ישנם פתרונות אחדים המאפשרים לקיים כיום את מצוות נתינת מעשר עני בהידור.

    הפתרון הפשוט הוא להעריך את שווי הסחורה, ולהעניק לעניים את השווי הכספי של המעשר-עני, במקום את הפירות עצמם. הגדיר זאת מרן הרב יוסף שלום אלישיב זצ"ל: "לקנות את המעשר מן העניים". אלא שהרב אלישיב זצ"ל נקט שנתינה בדרך זו אינה לכתחילה.

    הדרך היעוצה לכתחילה היא זו: בתחילת השנה יש להלוות לעני סכום כסף, כפי שוויים המשוער של פירות המעשר-עני שהנך עתיד להפריש לאורך השנה, ולסכם עמו שהלוואה זו תקוזז במשך השנה על ידי פירות מעשר עני, כפי שנסביר.

    במשך השנה, לאחר ההפרשה, עליך לזכות על ידי אחר את פירות המעשר לאותו עני. בזאת הנך מקיים את מצוות הנתינה כדין, שהרי פירות המעשר באו לרשות העני.

    כעת הנך יכול לקחת לעצמך את הפירות ולקזז את שוויים מסכום ההלוואה, כפי שסוכם ביניכם מראש.

    את הזיכוי על ידי אחר די לעשות בשלוש ההפרשות הראשונות. לאחר מכן זוכה העני מאליו בפירות המעשר על ידי דין "מכירי עניים", והנך יכול לקזז את שוויים מסכום ההלוואה מיד אחרי ההפרשה.

    מידע נוסף אודות יישום דרך זו באופן מהודר יפורסם בעזרה ה' במאמר נפרד על ידי בית המדרש להלכה בהתיישבות.

    איזה הוא היבול החייב בהפרשת מעשר עני?

    יש להפריש מעשר עני מכל התוצרת החקלאית המשויכת הלכתית לשנה השישית.

    למעשה, וכדי לצאת מחששות וספקות שונים שאין כאן המקום לפרטם, הורו הפוסקים שבכל שנה, ובכל פעם שמפרישים תרומות ומעשרות, יש לכלול בנוסח ההפרשה הפרשת מעשר שני וגם הפרשת מעשר עני. ולכן אנו אומרים בכל שנה ובכל הפרשה: "ומעשר שני בדרומו, ואם צריך מעשר עני יהא מעשר עני בדרומו", ועל כן בכל הנוגע לפירות וירקות הנקנים בחנויות ובשווקים, שכאמור אין חובה לתת את המעשר-עני שלהם בפועל, אין כל צורך לברר את שיוכם המדוייק לשנת המעשר.

    אבל מי שמזדמן לו להפריש תרומות ומעשרות מטבל ודאי, כגון המגדל פירות וירקות בגינתו וצריך גם לתת בפועל את המעשר-עני לעני – צריך לברר האם היבול שברשותו משתייך לשנת מעשר עני.

    בעניין זה ישנו חילוק יסודי בין פירות לירקות. שיוך הירקות לשנת המעשר נקבע לפי תאריך לקיטתם. ירק שנלקט החל מג' בתשרי תשפ"א ועד לערב ר"ה תשפ"ב, חייב בהפרשת מעשר עני ובנתינה בפועל של המעשר עני לעניים.

    לעומתם, שיוך פירות האילן לשנת המעשר אינו נקבע לפי תאריך קטיפתם מן האילן, אלא לפי זמן חנטתם. (החנטה היא שלב בהתפתחות הפרי.) בנוסף, בשונה מן הירקות ששנת המעשר שלהם מתחילה מראש השנה, שנת המעשר של פירות האילן מתחילה בט"ו בשבט. לפיכך, רק פירות שיחנטו מט"ו בשבט של שנת תשפ"א ואילך, יתחייבו במעשר עני.

    מצוות מעשר עני – זכות, אך גם חובה!

    מצוות מעשר עני היא זכות!

    היא זכות עצומה לקיים בשלמות מצווה מן המצוות התלויות בארץ, אחת המצוות הבודדות של תרומות ומעשרות, שניתן לקיימן במלואן גם בזמן הזה.

    ומלבד זאת, זו גם זכות גדולה לקיים אחת ממתנות העניים שנשתיירו לנו גם כיום.

    אך היא גם חובה!

    חובה עלינו להישמר ולהימנע מגזל מתנות עניים. על כן כשאנו ניגשים להפריש תרומות מעשרות מטבל ודאי, עלינו להיזהר ולהבחין איזו תוצרת חקלאית אכן 'מתוארכת' לשנת היבול תשפ"א, להעריך מהו המחיר של סחורה כזו בשוק, ולהעניק לעני סכום בערך של תשעה אחוזים משווי הסחורה.

    להורדת המאמר לחץ כאן

    לרכישת מנוי בקרן המעשרות ולמידע נוסף >>

    בין הנושאים המובאים בגליון:

    דיני הרכבת כלאיים וסוגיהם השונים

    חדושים וברורים בעניין אילנות סרק

    צרוף עיסות לחלה

    אמירת "הוא וחומשו" בנוסח חילול מעשרות

    ענבים מחו"ל שנעשה בהם יין בארץ

    מכתב הגאון ר' עזריאל אוירבך באיסור עורלה העולה מן השורשים

    דברי זכרון לרבינו מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל

    טבאל

    בצער וביגון ליוו למנוחות במוצש"ק אחרי מות קדושים את אחד ומיוחד מחשובי התלמידי חכמים בשכונת רמות ג' בעיה"ק ירושלים הגאון רבי משה מנחם טבאל זצ"ל, מרבני בית המדרש להלכה בהתישבות ורב פוסק בכשרות למהדרין בראשות הגר"י אפרתי שליט"א, שנסתלק לבית עולמו בפתע פתאום בביתו בליל שבת קודש לסדר בקרבתם לפני ה' בעת שוקדו על תלמודו.

     

    הגאון רבי משה מנחם זצ"ל נולד בכ"ז תשרי תש"כ לאביו הר"ר יהודה אריה טבאל ז"ל אוד מוצל מאש, יליד טרנסליבניה שברומניה, אשר שרד את מוראות השואה ועמד באמונתו הזכה בגבורה, ואמו תבלחט"א בת הרב חיים יעקב אליהו שפירא זצ"ל מירושלים, מגזע תרשישים, נכדת בעל 'ציץ הקודש' הגה"ק רבי יהושע צבי מיכל שפירא זצוק"ל תלמידו המובהק של המהרי"ל דיסקין, ובנו הגה"צ רבי בן ציון אברהם זצ"ל, אשר היוו את דמויות ההוד של ירושלים של מעלה בשנים עברו.

    הוריו קבעו מושבם בעיר באר שבע שם עסקו בחינוך בני ובנות ישראל, והיו לתלמידיהם כאב ואם. במקום שממה זה הקימו משפחה לתפארת וחינכו ילדיהם לתורה ויראה בדרך המסורה. לאחר סיום למודיו בת"ת המקומי גלה למקום תורה בעיה"ק ירושלים בישיבת קול תורה, ולאחר כמה שנים נתעלה ללמוד בישיבת פוניבז' שם נודע כאחד מבעלי תריסין שבחבורה. בהגיעו לפרקו נישא לרעיתו תחי' לבית משפחת כהן מהמשפחות הידועות בשכונת שערי חסד, כשהוא ממשיך לשקוד על תלמודו בהתמדה רבה. היה מראשוני המתיישבים בשכונת רמות ג' והיוה את עמוד התווך בכל דבר שבקדושה, תבונתו וחכמתו הביאו לכך שלא נעשה דבר מבלי להתייעץ בדעתו, בהיותו יד ימינו של המרא דאתרא שליט"א בכל הענינים הרוחניים בשכונה, והכל בענות חן והצנע לכת כשהוא משתדל בכל כוחו להמנע ממחלוקת. יחד עם זאת היה מאיר פנים לכל אדם, והיה משכיל אל דל וגם אנשים פגועים ל"ע נמשכו אליו כפרפר לאור והיה מרעיף עליהם חיבה בלי גבול.

    בשנת תשנ"ו קבע מקום לימודו בכולל שע"י ביהמ"ד להלכה בהתישבות שבראשות הגר"י אפרתי שליט"א כשהוא משקיע ראשו ורובו בסוגיות סדר זרעים והלכות המצוות התלויות בארץ.

    במשך השנים נעשה לאחד המומחים בתחום זה, הן בפן ההלכתי והן בפן המעשי, ובמסגרת זו אף נטל חלק בעריכת כמה מחלקי הירושלמי זרעים ועוד ספרים בהוצאת ביהמ"ד. לפני כשבע עשרה שנה נקרא ע"י הגר"י אפרתי שליט"א להקדיש מזמנו לעבודת הקודש של מערכת כשרות למהדרין שגולת הכותרת שלה הינה ההשגחה על כל עניני המצוות התלויות בארץ. והוא התמסר לכך בכל נפשו ומאודו תוך נטילת אחריות מלאה ביראת שמים הטהורה שבערה בקרבו ובמידת האמת שהיתה נר לרגליו, כאשר מצד אחד נהג בתקיפות בלי להתפשר על קוצו של יוד כשהוא לא חת מאיש מחד ומ"מה יאמרו" מאידך, ומצד שני היה רך כקנה, ובהארת פניו נשבו בקסמו גם אנשים הרחוקים משמירת תו"מ, ורבים מהחקלאים נקשרו אליו בעבותות אהבה והיו נוהגים להיועץ בו בעניניהם האישיים. ומשמיא כזכו ליה בכהנו במשך שנים כרב ופוסק מערכת כשרות למהדרין – יחד עם מנהלי, מפקחי ומשגיחי מערכת כשרות למהדרין, תחת הנהגתו והדרכתו של הגר"י אפרתי שליט"א שסמך עליו את ידיו בכל, לתקן תקנות גדולות וחשובות בתחום הכשרות של המצוות התלויות בארץ הן בעניני תרומות ומעשרות כאשר רבבות עמך בית ישראל החרדים לדבר ה' וגם כאלו הרחוקים משמירת תומ"צ זכו לאכול פירות מתוקנים בשיא ההידור ללא כל עיקולי ופשורי, הן בהקטנת אחוזי הערלה בשווקים כאשר ברוב המשתלות באה"ק יש כיום השגחה על ערלה כדת וכדין והן במניעת איסור כלאים בירקות והרכבה בעצי פרי וכמובן ההשגחה בשנת השמיטה כאשר אלפי אלפי יהודים נצלו מאיסור אכילת ספיחים ושמור ונעבד. כמו"כ השקיע רבות בהקפדה על גידולי ירקות ללא תולעים כשהוא קובע סטנדרטים גבוהים בתחום זה וזכה לטהר שולחנם של ישראל.

    במסגרת זו זכה לקשר הדוק עם מרן רשכבה"ג רבינו הגרי"ש אלישיב זצוק"ל כשהוא נועץ בו רבות בשאלות הלכתיות. יצויין כי במשך כמה שנים גם השתתף בקביעות בשיעורו של מרן זצוק"ל. הנפטר זצ"ל – גם כשעסק בעבודת הקודש, רגליו היו נטועות תדיר בבית המדרש כשהוא שוקד על תלמודו כאחד האברכים בהיכל בית המדרש להלכה בהתישבות ומפקח על עניני הכשרות המסועפים מחדרו שבבנין ביהמ"ד, ובד בבד טרח בנסיעות בכל רחבי הארץ מהצפון ורמת הגולן ועד לדרום והערבה לפקח מקרוב בשדות ובמטעים במשתלות ובבתי האריזה בשווקים ובמפעלים וכן לפקח על השחיטה של בד"ץ קהילות בשיתוף כשרות למהדרין. כמו כן היה משיב לאלפים בדבר ה' זו הלכה ובפרט בכל ענייני מצוות הארץ כאשר הוא מבאר ההלכה בסבלנות רבה לכל איש ואשה מדן ועד באר שבע.

    דקדוק ההלכה שלו היה לשם דבר, כשאימץ לעצמו הנהגות רבות של דקדוקים, כשהוא משתדל להצניעם ככל האפשר, ופעמים אף בני משפחתו לא ידעו על כך. שמחתו במצוות היתה גדולה כאשר "עבודה גדולה" תפסו אצלו בחירת ארבעת המינים ועסק המצוות. תפלתו היתה בכובד ראש כאשר הוא נמנה תמיד על ראשוני המתפללים המגיעים לביהמ"ד ומאחרוני היוצאים. כן היה מפליא בהידורו בקיום מצות כיבוד אם, בכל עת היה שוקד כיצד להטיב עם אמו שתבלחט"א. וכן היה מכבד ומייקר כל ת"ח גם צעירים ממנו הרבה. סדר יומו היה עמוס עד מאד, ממשכימי קום ומאחר לעלות על יצועו, כאשר רוב ימיו לא עלה על מטה בשעות הצהרים, שנים רבות היה שב לביתו הרבה אחר חצות.

    לפני חמש שנים נאלץ לעבור ניתוח בליבו במהלך ימי הספירה, תיכף לאחר שנתעורר מסמי ההרדמה שאל אם כבר ספר ספירת העומר, והפליא את כל רואיו איך שבמהרה חזר לעבודת הקודש ולסדר יומו הצפוף. יחד עם זאת הקפיד הקפדה יתירה בשמירת הוראות הרופאים בדקדוק רב כשם שדקדק בכל דבר הלכה.

    בליל שב"ק האחרון לסדר אחרי מות קדושים ישב אחר הסעודה ללמוד כהרגלו, ובסביבות חצות נדם לבו לפתע פתאום ונסתלק לבית עולמו כשהוא בשיא פריחתו. הלויתו יצאה מביתו במוצש"ק בהשתתפות תושבי השכונה, הספידוהו הגר"א איזנטל שליט"א הגר"י אפרתי שליט"א הגר"א ויס שליט"א וגיסו הגר"י גואלמן שליט"א. ולאחמ"כ בבית הלויות שמגר בהשתתפות בני המשפחה ומספר מצומצם של ידידים – עקב המצב, שם הספידוהו אחיו הגר"י טבאל שליט"א ובניו הרב שלמה זלמן שליט"א והרב מאיר שליט"א ונטמן בהר המנוחות. הנפטר זצ"ל הותיר אחריו את אמו – אמה של מלכות מרת חנה תבלחט"א אותה העריץ כל ימיו וכיבדה עד מאד, רעיתו הרבנית רבקה תחי' אשר עמדה לימינו במסירות אין קץ, ילדיו כולם זרע ברך ה' ההולכים בדרך שהתוה להם והשקיע בחינוכם במסירות כל ימיו, הרב שלמה זלמן, הרב מאיר והרב הלל מעיה"ת מודיעין עילית, הרב בן ציון אברהם מכרמיאל וחתניו הרב יהונתן דה האס מנוה יעקב ירושלים, הרב יצחק אלחנן לנדאו מרמת בית שמש ג' והרב יהודה רייכמן משכונת רמות ירושלים, נכדים ונכדות כולם הולכים בדרכו, וידידים רבים המבכים את לכתו בחטף בטרם עת.

    ת.נ.צ.ב.ה.

    הרב טבאל