הודעות ועידכונים

בין הנושאים המובאים בגליון:

דברי הספד על הגר"נ קרליץ – שומר משמרת השביעית

דיני מעשר עני למעשה

האם ניתן לסמוך על הפרשת מי שאינו בקי בדיני תרו"מ

הוראות האר"י הקדוש בעניין הפרשת תרו"מ

הנאמנים על המעשרות בזמן הזה

האם עם הארץ נאמן לומר שפירותיו פטורים מתרו"מ

הפרשת תרו"מ מאריזה אחת על חברתה

נתינת דמאי וספק איסור לחולה ולבריא

הערה מעשית לנוהגים להפריש תרו"מ באמירת הנוסח הקצר

הרחקות כלאיים בין עציצים

כשרות הלולב הקנרי – בירור דעת החזו"א

קורא – לב הדקל

ועוד…

לוחות אחוזי ערלה

איסור ערלה נוהג מן התורה גם בימינו. בשונה מתרומות ומעשרות שיכול כל אדם להפריש שוב מהפירות במידה והוא מסתפק אם הופרשו מהם תרומות ומעשרות, את פירות הערלה לא ניתן לתקן ומכאן החשיבות הגדולה ברכישת תוצרת (פרי העץ) שאין בה חשש ערלה. לפניך לוחות אחוזי ערלה משוערים.

כאשר אחוז הערלה גבוה מחצי אחוז – אין לרכוש תוצרת ללא הכשר מוכר. באופן כללי, מוטב לרכוש תוצרת כשרה ולסמוך על לוח אחוזי הערלה רק במקרים של שעת הדחק או צורך גדול.

לשמיעת העדכון האחרון של אחוזי ערלה ניתן להתקשר 02-6488888 שלוחה 32

להורדת הלוחות:

שנת מעשר עני – ההזדמנות לתת מעשר בפועל

האם הלכת אי פעם אל הכהן, או אל הלוי, לתת לו תרומה או מעשר?

בזמן שבית המקדש היה קיים, היה בעל הבית מפריש מפירותיו את התרומה, אורז אותה כיאות, ויוצא אל שכנו הכהן כדי לתת לו את התרומה שזה עתה הופרשה. לאחר מכן היה יוצא לחפש את הלוי כדי לתת לו את המעשר.

שנת מעשר עני

שנים רבות חלפו מאז. ב"ה כולנו מפרישים תרומות ומעשרות, אך נראה לנו שבעוונותינו, המצווה והזכות לתת את התרומות והמעשרות ליעדם – אינן מעשיות עוד עבורנו. עלינו להסתפק באמירת הנוסח ותו לא.

אך אין זה כך, והנה גם לנו ישנה הזדמנות. שנת 'מעשר עני' מתקרבת ובאה, וכפי שנראה, מצוות מעשר עני נוהגת גם בזמננו בדיוק כמאז.

מה היא שנת מעשר עני?

בשנה השלישית והשישית למחזור השמיטה אנו מצווים להפריש מעשר עני.

השנה הבאה עלינו בקרוב, שנת תשפ"א, היא שנה שישית למחזור השמיטה. (השנה שלאחריה – שנת תשפ"ב – היא שנת שמיטה). ולכן חובה להפריש מן היבול של שנה זו מעשר עני, ואף לתתו לעניים.

מה בין 'מעשר עני' לשאר התרומות והמעשרות?

בכל שנה מפרישים מן היבול תרומות ומעשרות, אך הפרשה זו אינה מכבידה ביותר על בעל הפירות. התרומות אכן אסורות באכילה, אולם מהוות חלק מזערי בלבד, קצת יותר מאחוז מכל היבול. ואילו את המעשרות, שהם חלק משמעותי הרבה יותר, כ-19% אחוז מן הפירות – למעשה מותר לנו לאכול.

ונפרט: ההפרשה הראשונה שאנו מפרישים מן הפירות הינה תרומה גדולה. תרומה זו קדושה ואסורה כיום באכילה. בימינו אנו מפרישים לתרומה זו רק 'משהו', חלק קטן ביותר, וגם את החלק הזה אנו מאבדים ואיננו נותנים אותו לכהן, מכיוון שהכהן רשאי לאכלו רק כשהוא טהור, ובימינו כולנו טמאים.

ההפרשה השנייה הינה 'מעשר ראשון', 10% מן הפירות. במעשר זה אין קדושה ואנו רשאים לאכלו לאחר ההפרשה, מלבד עשירית ממנו, שהיא 'תרומת מעשר' (1% מכל התבואה כולה), ודינה כתרומה הגדולה.

אמנם נצטווינו לתת את המעשר הראשון ללויים, אך בזמן הזה איננו יודעים באופן ודאי מיהו לוי, ולפיכך אנו רשאים להשאיר מעשר זה ברשותנו, ומכיוון שאין בו קדושה – אנו רשאים למעשה לאכול אותו כרגיל, חוץ מעשירית ממנו – שהיא תרומת המעשר, כאמור.

המעשר השני (10% מהתבואה הנותרת, כלומר 9% מכל התבואה כולה), אכן קדוש, אולם בזמן הזה אנו רשאים לחלל את קדושתו על מטבע שווה פרוטה, ולאחר מכן אפשר לאכול גם אותו כרגיל.

אבל בשנת "מעשר עני", במקום "מעשר שני" יש לתת "מעשר עני" לעניים. מעשר זה הוא המעשר היחיד אשר ביכלתנו להעבירו בפועל לתעודתו, לעני! הרי הכל יודעים מיהו עני, ובניגוד לייחוסם של הכהן או הלוי, לזה אין צורך במסורת וחזקה.

נמצא שבשנת מעשר עני צריך בעל הבית לתת בפועל כ-9% מן היבול לעניים.

מצוות מעשר עני נוהגת ממש למעשה – ואף בזמן הזה!

נמצא אפוא, שמבין המצוות הרבות הכלולות בנושא תרומות ומעשרות, מצוות מעשר עני היא אחת הנדירות והיחידות, אשר ניתן לקיימה בשלמות גם בזמן הזה. כלומר: הפרשה ונתינה בפועל.

הרי לנו מצווה שאנו זוכים לקיימה כיום ממש כפי שנצטווינו, וכפי שקיימוה אבותינו בדורות הראשונים, בזמן שבית המקדש היה קיים.

המצווה נוגעת לכולנו, לא רק לחקלאים ולמגדלים!

נוסיף ונבהיר, שהדבר נוגע למעשה לכל אדם שמזדמן לו להפריש תרומות ומעשרות מ'טבל ודאי', ועל כן, אדם שמגדל בגינת ביתו פירות או ירקות צריך להפריש ואף לתת בפועל מעשר עני.

אמנם, המפריש תרומות ומעשרות מ'ספק טבל' אינו צריך לתת את המעשר לעני, אלא מפרישו ומשאירו לעצמו, ככל ממון המוטל בספק, שאינו חייב ליתנו כל זמן שלא התבררה חובתו.

ולכן מי שמפריש תרומות ומעשרות מפירות וירקות שקנה בחנויות ובשווקים, אינו צריך לתת בפועל לעני את המעשר-עני. משום שפירות אלו אינם מוגדרים כ'טבל ודאי', אלא כספק טבל.

אבל מי שמזדמן לו להפריש תרומות ומעשרות מטבל ודאי, כגון, בעל הגינה הקוטף קלמנטינות או תפוזים מן העץ שבגינתו, או עגבניות מן השיח שבחצרו, חייב גם לתת בפועל לעני את המעשר-עני.

מיהו עני בימינו?

בזמן חז"ל, עני היה אדם שלא החזיק ברשותו הון של יותר ממאתיים זוז (מטבע המקבילה בשווייה לכמאה ועשרים גרם של כסף טהור).

אך בימינו, אדם שאין לו מהיכן לסגור את ה"אוברדראפט" בבנק, או אדם שנקלע למצוקה כספית שאינו מסוגל לצאת ממנה, עונה להגדרה של 'עני' לגבי הלכות תרומות ומעשרות, והוא רשאי לקבל מעשר עני.

כיצד נותנים מעשר לעני בזמן הזה?

לא תמיד קל לתת את ה'מעשר-עני' בפועל לעני. לפעמים מדובר בכמות קטנה מדי, או גדולה מדי, ולפעמים יש בזה חשש של הלבנת פנים.

ישנם פתרונות אחדים המאפשרים לקיים כיום את מצוות נתינת מעשר עני בהידור.

הפתרון הפשוט הוא להעריך את שווי הסחורה, ולהעניק לעניים את השווי הכספי של המעשר-עני, במקום את הפירות עצמם. הגדיר זאת מרן הרב יוסף שלום אלישיב זצ"ל: "לקנות את המעשר מן העניים". אלא שהרב אלישיב זצ"ל נקט שנתינה בדרך זו אינה לכתחילה.

הדרך היעוצה לכתחילה היא זו: בתחילת השנה יש להלוות לעני סכום כסף, כפי שוויים המשוער של פירות המעשר-עני שהנך עתיד להפריש לאורך השנה, ולסכם עמו שהלוואה זו תקוזז במשך השנה על ידי פירות מעשר עני, כפי שנסביר.

במשך השנה, לאחר ההפרשה, עליך לזכות על ידי אחר את פירות המעשר לאותו עני. בזאת הנך מקיים את מצוות הנתינה כדין, שהרי פירות המעשר באו לרשות העני.

כעת הנך יכול לקחת לעצמך את הפירות ולקזז את שוויים מסכום ההלוואה, כפי שסוכם ביניכם מראש.

את הזיכוי על ידי אחר די לעשות בשלוש ההפרשות הראשונות. לאחר מכן זוכה העני מאליו בפירות המעשר על ידי דין "מכירי עניים", והנך יכול לקזז את שוויים מסכום ההלוואה מיד אחרי ההפרשה.

מידע נוסף אודות יישום דרך זו באופן מהודר יפורסם בעזרה ה' במאמר נפרד על ידי בית המדרש להלכה בהתיישבות.

איזה הוא היבול החייב בהפרשת מעשר עני?

יש להפריש מעשר עני מכל התוצרת החקלאית המשויכת הלכתית לשנה השישית.

למעשה, וכדי לצאת מחששות וספקות שונים שאין כאן המקום לפרטם, הורו הפוסקים שבכל שנה, ובכל פעם שמפרישים תרומות ומעשרות, יש לכלול בנוסח ההפרשה הפרשת מעשר שני וגם הפרשת מעשר עני. ולכן אנו אומרים בכל שנה ובכל הפרשה: "ומעשר שני בדרומו, ואם צריך מעשר עני יהא מעשר עני בדרומו", ועל כן בכל הנוגע לפירות וירקות הנקנים בחנויות ובשווקים, שכאמור אין חובה לתת את המעשר-עני שלהם בפועל, אין כל צורך לברר את שיוכם המדוייק לשנת המעשר.

אבל מי שמזדמן לו להפריש תרומות ומעשרות מטבל ודאי, כגון המגדל פירות וירקות בגינתו וצריך גם לתת בפועל את המעשר-עני לעני – צריך לברר האם היבול שברשותו משתייך לשנת מעשר עני.

בעניין זה ישנו חילוק יסודי בין פירות לירקות. שיוך הירקות לשנת המעשר נקבע לפי תאריך לקיטתם. ירק שנלקט החל מג' בתשרי תשפ"א ועד לערב ר"ה תשפ"ב, חייב בהפרשת מעשר עני ובנתינה בפועל של המעשר עני לעניים.

לעומתם, שיוך פירות האילן לשנת המעשר אינו נקבע לפי תאריך קטיפתם מן האילן, אלא לפי זמן חנטתם. (החנטה היא שלב בהתפתחות הפרי.) בנוסף, בשונה מן הירקות ששנת המעשר שלהם מתחילה מראש השנה, שנת המעשר של פירות האילן מתחילה בט"ו בשבט. לפיכך, רק פירות שיחנטו מט"ו בשבט של שנת תשפ"א ואילך, יתחייבו במעשר עני.

מצוות מעשר עני – זכות, אך גם חובה!

מצוות מעשר עני היא זכות!

היא זכות עצומה לקיים בשלמות מצווה מן המצוות התלויות בארץ, אחת המצוות הבודדות של תרומות ומעשרות, שניתן לקיימן במלואן גם בזמן הזה.

ומלבד זאת, זו גם זכות גדולה לקיים אחת ממתנות העניים שנשתיירו לנו גם כיום.

אך היא גם חובה!

חובה עלינו להישמר ולהימנע מגזל מתנות עניים. על כן כשאנו ניגשים להפריש תרומות מעשרות מטבל ודאי, עלינו להיזהר ולהבחין איזו תוצרת חקלאית אכן 'מתוארכת' לשנת היבול תשפ"א, להעריך מהו המחיר של סחורה כזו בשוק, ולהעניק לעני סכום בערך של תשעה אחוזים משווי הסחורה.

להורדת המאמר לחץ כאן

לרכישת מנוי בקרן המעשרות ולמידע נוסף >>

בין הנושאים המובאים בגליון:

דיני הרכבת כלאיים וסוגיהם השונים

חדושים וברורים בעניין אילנות סרק

צרוף עיסות לחלה

אמירת "הוא וחומשו" בנוסח חילול מעשרות

ענבים מחו"ל שנעשה בהם יין בארץ

מכתב הגאון ר' עזריאל אוירבך באיסור עורלה העולה מן השורשים

דברי זכרון לרבינו מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל

טבאל

בצער וביגון ליוו למנוחות במוצש"ק אחרי מות קדושים את אחד ומיוחד מחשובי התלמידי חכמים בשכונת רמות ג' בעיה"ק ירושלים הגאון רבי משה מנחם טבאל זצ"ל, מרבני בית המדרש להלכה בהתישבות ורב פוסק בכשרות למהדרין בראשות הגר"י אפרתי שליט"א, שנסתלק לבית עולמו בפתע פתאום בביתו בליל שבת קודש לסדר בקרבתם לפני ה' בעת שוקדו על תלמודו.

 

הגאון רבי משה מנחם זצ"ל נולד בכ"ז תשרי תש"כ לאביו הר"ר יהודה אריה טבאל ז"ל אוד מוצל מאש, יליד טרנסליבניה שברומניה, אשר שרד את מוראות השואה ועמד באמונתו הזכה בגבורה, ואמו תבלחט"א בת הרב חיים יעקב אליהו שפירא זצ"ל מירושלים, מגזע תרשישים, נכדת בעל 'ציץ הקודש' הגה"ק רבי יהושע צבי מיכל שפירא זצוק"ל תלמידו המובהק של המהרי"ל דיסקין, ובנו הגה"צ רבי בן ציון אברהם זצ"ל, אשר היוו את דמויות ההוד של ירושלים של מעלה בשנים עברו.

הוריו קבעו מושבם בעיר באר שבע שם עסקו בחינוך בני ובנות ישראל, והיו לתלמידיהם כאב ואם. במקום שממה זה הקימו משפחה לתפארת וחינכו ילדיהם לתורה ויראה בדרך המסורה. לאחר סיום למודיו בת"ת המקומי גלה למקום תורה בעיה"ק ירושלים בישיבת קול תורה, ולאחר כמה שנים נתעלה ללמוד בישיבת פוניבז' שם נודע כאחד מבעלי תריסין שבחבורה. בהגיעו לפרקו נישא לרעיתו תחי' לבית משפחת כהן מהמשפחות הידועות בשכונת שערי חסד, כשהוא ממשיך לשקוד על תלמודו בהתמדה רבה. היה מראשוני המתיישבים בשכונת רמות ג' והיוה את עמוד התווך בכל דבר שבקדושה, תבונתו וחכמתו הביאו לכך שלא נעשה דבר מבלי להתייעץ בדעתו, בהיותו יד ימינו של המרא דאתרא שליט"א בכל הענינים הרוחניים בשכונה, והכל בענות חן והצנע לכת כשהוא משתדל בכל כוחו להמנע ממחלוקת. יחד עם זאת היה מאיר פנים לכל אדם, והיה משכיל אל דל וגם אנשים פגועים ל"ע נמשכו אליו כפרפר לאור והיה מרעיף עליהם חיבה בלי גבול.

בשנת תשנ"ו קבע מקום לימודו בכולל שע"י ביהמ"ד להלכה בהתישבות שבראשות הגר"י אפרתי שליט"א כשהוא משקיע ראשו ורובו בסוגיות סדר זרעים והלכות המצוות התלויות בארץ.

במשך השנים נעשה לאחד המומחים בתחום זה, הן בפן ההלכתי והן בפן המעשי, ובמסגרת זו אף נטל חלק בעריכת כמה מחלקי הירושלמי זרעים ועוד ספרים בהוצאת ביהמ"ד. לפני כשבע עשרה שנה נקרא ע"י הגר"י אפרתי שליט"א להקדיש מזמנו לעבודת הקודש של מערכת כשרות למהדרין שגולת הכותרת שלה הינה ההשגחה על כל עניני המצוות התלויות בארץ. והוא התמסר לכך בכל נפשו ומאודו תוך נטילת אחריות מלאה ביראת שמים הטהורה שבערה בקרבו ובמידת האמת שהיתה נר לרגליו, כאשר מצד אחד נהג בתקיפות בלי להתפשר על קוצו של יוד כשהוא לא חת מאיש מחד ומ"מה יאמרו" מאידך, ומצד שני היה רך כקנה, ובהארת פניו נשבו בקסמו גם אנשים הרחוקים משמירת תו"מ, ורבים מהחקלאים נקשרו אליו בעבותות אהבה והיו נוהגים להיועץ בו בעניניהם האישיים. ומשמיא כזכו ליה בכהנו במשך שנים כרב ופוסק מערכת כשרות למהדרין – יחד עם מנהלי, מפקחי ומשגיחי מערכת כשרות למהדרין, תחת הנהגתו והדרכתו של הגר"י אפרתי שליט"א שסמך עליו את ידיו בכל, לתקן תקנות גדולות וחשובות בתחום הכשרות של המצוות התלויות בארץ הן בעניני תרומות ומעשרות כאשר רבבות עמך בית ישראל החרדים לדבר ה' וגם כאלו הרחוקים משמירת תומ"צ זכו לאכול פירות מתוקנים בשיא ההידור ללא כל עיקולי ופשורי, הן בהקטנת אחוזי הערלה בשווקים כאשר ברוב המשתלות באה"ק יש כיום השגחה על ערלה כדת וכדין והן במניעת איסור כלאים בירקות והרכבה בעצי פרי וכמובן ההשגחה בשנת השמיטה כאשר אלפי אלפי יהודים נצלו מאיסור אכילת ספיחים ושמור ונעבד. כמו"כ השקיע רבות בהקפדה על גידולי ירקות ללא תולעים כשהוא קובע סטנדרטים גבוהים בתחום זה וזכה לטהר שולחנם של ישראל.

במסגרת זו זכה לקשר הדוק עם מרן רשכבה"ג רבינו הגרי"ש אלישיב זצוק"ל כשהוא נועץ בו רבות בשאלות הלכתיות. יצויין כי במשך כמה שנים גם השתתף בקביעות בשיעורו של מרן זצוק"ל. הנפטר זצ"ל – גם כשעסק בעבודת הקודש, רגליו היו נטועות תדיר בבית המדרש כשהוא שוקד על תלמודו כאחד האברכים בהיכל בית המדרש להלכה בהתישבות ומפקח על עניני הכשרות המסועפים מחדרו שבבנין ביהמ"ד, ובד בבד טרח בנסיעות בכל רחבי הארץ מהצפון ורמת הגולן ועד לדרום והערבה לפקח מקרוב בשדות ובמטעים במשתלות ובבתי האריזה בשווקים ובמפעלים וכן לפקח על השחיטה של בד"ץ קהילות בשיתוף כשרות למהדרין. כמו כן היה משיב לאלפים בדבר ה' זו הלכה ובפרט בכל ענייני מצוות הארץ כאשר הוא מבאר ההלכה בסבלנות רבה לכל איש ואשה מדן ועד באר שבע.

דקדוק ההלכה שלו היה לשם דבר, כשאימץ לעצמו הנהגות רבות של דקדוקים, כשהוא משתדל להצניעם ככל האפשר, ופעמים אף בני משפחתו לא ידעו על כך. שמחתו במצוות היתה גדולה כאשר "עבודה גדולה" תפסו אצלו בחירת ארבעת המינים ועסק המצוות. תפלתו היתה בכובד ראש כאשר הוא נמנה תמיד על ראשוני המתפללים המגיעים לביהמ"ד ומאחרוני היוצאים. כן היה מפליא בהידורו בקיום מצות כיבוד אם, בכל עת היה שוקד כיצד להטיב עם אמו שתבלחט"א. וכן היה מכבד ומייקר כל ת"ח גם צעירים ממנו הרבה. סדר יומו היה עמוס עד מאד, ממשכימי קום ומאחר לעלות על יצועו, כאשר רוב ימיו לא עלה על מטה בשעות הצהרים, שנים רבות היה שב לביתו הרבה אחר חצות.

לפני חמש שנים נאלץ לעבור ניתוח בליבו במהלך ימי הספירה, תיכף לאחר שנתעורר מסמי ההרדמה שאל אם כבר ספר ספירת העומר, והפליא את כל רואיו איך שבמהרה חזר לעבודת הקודש ולסדר יומו הצפוף. יחד עם זאת הקפיד הקפדה יתירה בשמירת הוראות הרופאים בדקדוק רב כשם שדקדק בכל דבר הלכה.

בליל שב"ק האחרון לסדר אחרי מות קדושים ישב אחר הסעודה ללמוד כהרגלו, ובסביבות חצות נדם לבו לפתע פתאום ונסתלק לבית עולמו כשהוא בשיא פריחתו. הלויתו יצאה מביתו במוצש"ק בהשתתפות תושבי השכונה, הספידוהו הגר"א איזנטל שליט"א הגר"י אפרתי שליט"א הגר"א ויס שליט"א וגיסו הגר"י גואלמן שליט"א. ולאחמ"כ בבית הלויות שמגר בהשתתפות בני המשפחה ומספר מצומצם של ידידים – עקב המצב, שם הספידוהו אחיו הגר"י טבאל שליט"א ובניו הרב שלמה זלמן שליט"א והרב מאיר שליט"א ונטמן בהר המנוחות. הנפטר זצ"ל הותיר אחריו את אמו – אמה של מלכות מרת חנה תבלחט"א אותה העריץ כל ימיו וכיבדה עד מאד, רעיתו הרבנית רבקה תחי' אשר עמדה לימינו במסירות אין קץ, ילדיו כולם זרע ברך ה' ההולכים בדרך שהתוה להם והשקיע בחינוכם במסירות כל ימיו, הרב שלמה זלמן, הרב מאיר והרב הלל מעיה"ת מודיעין עילית, הרב בן ציון אברהם מכרמיאל וחתניו הרב יהונתן דה האס מנוה יעקב ירושלים, הרב יצחק אלחנן לנדאו מרמת בית שמש ג' והרב יהודה רייכמן משכונת רמות ירושלים, נכדים ונכדות כולם הולכים בדרכו, וידידים רבים המבכים את לכתו בחטף בטרם עת.

ת.נ.צ.ב.ה.

הרב טבאל

 

 

איך מחשבים שנות ערלה? חישוב שנות ערה לאחר נטיעת עץ

כל הפירות הגדלים בתוך שלוש שנים לנטיעת העץ אסורים באיסור ערלה.

שלוש השנים הראשונות לנטיעת העץ, אינן נמנות כפי שאנו רגילים למנות שנים, אלא ע"פ כללי ההלכה, כך שלעיתים יוצא ע"פ כללים אלו ששלוש שנות הערלה הן יותר משלוש שנים ולעתים פחות.

כיצד מונים שלוש שנים מנטיעת העץ?

מנין שנות ערלה:

לצורך חישוב שנות הערלה יש לדעת ראשית את הכללים מובאים בהלכה:

  • א' תשרי נחשב ר"ה לשנים ולנטיעות.

      (אולם בד"כ הפירות יהיו אסורים עד ט"ו בשבט שהוא ר"ה לאילנות.)

  • "מקצת שנה נחשב שנה"- חודש אחד נחשב כשנה שלמה לענין חישוב שנות ערלה.
  • את שנות הערלה יש למנות החל מזמן ההשרשה של העץ ולא מיום הנטיעה. ההשרשה מתרחשת שבועיים לאחר נטיעת העץ.

       כאשר מעבירים שתיל שכבר השריש אין צורך להוסיף שבועיים אלה למניין שנות הערלה.

למעשה:

  • אילן שניטע לפני ט"ז אב (או שתיל מושרש שניטע לפני ער"ח אלול), נמנה את שנות הערלה שלו באופן הבא:

הזמן שעבר עד ר"ה נחשב כשנה שלמה (למרות שבפועל היה פחות משנה). מר"ה יש להוסיף עוד שנתיים שלמות כדי להשלים שלוש שנים.

יש לדעת כי במקרה זה, פירות שחנטו לפני ט"ו בשבט- עדיין אסורים, רק פירות שחנטו לאחר ט"ו בשבט מותרים באכילה.

על פי חישוב זה יתכן ששנות הערלה תהינה פחות משלוש שנים שלמות.

לדוגמא:

אילן שניטע בט"ו אב תשע"ט:

שנה ראשונה שנה שניה שנה שלישית הפירות אסורים עד-
ט"ו אב תשע"ט-

א' תשרי תש"פ

א' תשרי תש"פ-

כ"ט אלול תש"פ

א' תשרי תשפ"א-

כ"ט אלול תשפ"א

ט"ו בשבט תשפ"ב

 

במקרה זה סה"כ השנים בהם יש לנהוג דיני ערלה בפירות הן שנתיים וחצי בלבד.

זכרו! מט"ו בשבט תשפ"ב עד לט"ו בשבט תשפ"ג פירות העץ הינם פירות רבעי ומותרים באכילה רק לאחר חילולם.

אם נטעתם גרעין או יחור יש לחלל את הפירות בברכה, כמו"כ בשנה זו אין צורך להפריש מהם תרו"מ.

אם נטעתם שתיל בוגר, ואתם מונים לו שנות ערלה לחומרא, הפירות הינם ספק רבעי ויש לחללם במשך שנה זו ואף להפריש מהם תרו"מ ללא ברכה.

לפרטים נוספים אודות פירות רבעי וספק רבעי לחץ כאן.

  • אילן שניטע מיום ט"ז באב ואילך, נמנה את שנות ערלתו באופן הבא: מתחילים למנות את שנות הערלה מר"ה שלאחר נטיעתו (הזמן שעבר מזמן נטיעתו עד ראש השנה אינו מצטרף לחישוב שנות הערלה).

מונים שלוש שנים. יש אומרים עד ראש השנה ולמעשה פסק החזו"א שיש להחמיר שלא לאכול מפירות העץ עד ט"ו בשבט של השנה הרביעית.

(הרוצה להקל ולאכול מפירות עץ זה אחרי ר"ה, רשאי לסמוך על הסוברים שיש לשמור ערלה במקרה זה עד ראש השנה הרביעי לאחר נטיעתו).

על פי חישוב זה יתכן ושנות הערלה תהינה יותר משלוש שנים.

לדוגמא:

אילן שניטע בי"ט אב תשע"ט:

שנה ראשונה שנה שניה שנה שלישית הפירות אסורים עד-
א' תשרי תש"פ-

כ"ט אלול תש"פ

א' תשרי תשפ"א-

כ"ט אלול תשפ"א

א' תשרי תשפ"ב-

כ"ט אלול תשפ"ב

ט"ו בשבט תשפ"ג

 

במקרה זה סה"כ השנים בהן יש לנהוג דיני ערלה בפירות הינו קרוב לשלוש וחצי שנים.

זכרו! מט"ו בשבט תשפ"ג עד לט"ו בשבט תשפ"ד פירות העץ הינם פירות רבעי ומותרים באכילה רק לאחר חילולם.

אם נטעתם גרעין או יחור יש לחלל את הפירות בברכה, כמו"כ בשנה זו אין צורך להפריש מהם תרו"מ.

אם נטעתם שתיל בוגר, ואתם מונים לו שנות ערלה לחומרא, הפירות הינם ספק רבעי ויש לחללם במשך שנה זו ואף להפריש מהם תרו"מ ללא ברכה.

לפרטים נוספים אודות פירות רבעי וספק רבעי לחץ כאן.

  • אילן שניטע ביום ט"ז אב, ישנה מחלוקת כיצד לנהוג בו.

למעשה, בארץ ישראל יש להחמיר ולמנות את שנות ערלתו מר"ה שלאחר נטיעתו כאילן שניטע לאחר ט"ז אב.

תרומות ומעשרות בזמן הזה

בעבר הלא רחוק ובפרט בערים מעורבות כאשר אבי המשפחה היה חוזר מהירקן השכונתי או מהשוק העירוני ידעו הכל כי אין לגעת בפירות והירקות עד שיטלו מהם תרומות ומעשרות כהלכתם, ורק לאחר מכן בני המשפחה אכלו מהפירות לשובע נפשם, בשנים האחרונות אכשר דרא וגופי הכשרות המהודרים כבר מעשרים כדין את הפירות והירקות והקונה מקבל פירות וירקות מעושרים, ללא שום חשש.

איכשר דרא? וכבר אין צורך לעשר בבית?

ירקות תרומות ומעשרות

שו"ת עם הגאון רבי שאול ריכנברג שליט"א מרבני בית מדרש להלכה בהתישבות ואחראי על קרן המעשרות:

שאלה:

מדוע ברוב עניני הכשרות אנו סומכים ללא חשש על ההשגחות וההכשרים המהודרים. ואילו בהפרשת תרומות ומעשרות רבים מהיראים נזהרים ומפרישים בביתם למרות שיש לפירות הכשר מהודר?

תשובה:

הסיבה הפרקטית והפשוטה היא: שתרומות ומעשרות זה דבר שאפשר לתקנו בנקל אם לא הפרישו או שההפרשה לא הייתה כהלכתה, בשונה משאר חיובי ההשגחה שאם הייתה תקלה בכשרות הקונה כבר לא יכול לתקן בביתו ואין דנים אפשר מאי אפשר. 

אך בנוסף ישנה סיבה עיקרית והלכתית המצריכה לשוב ולעשר בבית והיא משום שלהשגיח שההפרשה של התרומות ומעשרות תעשה כהלכתה זו עבודה קשה הרבה יותר משאר תחומי הכשרות.

משום שברוב עניני הכשרות תפקיד המשגיח הוא בדרך כלל לעקוב שהיצרן או היבואן משתמשים אך ורק במוצרים וחומרי גלם שהבד"ץ אישר להם, כך שתפקיד המשגיח הוא רק לפקח שלא מרמים ונאמנים להוראות. לעומת זאת בהפרשת תרומות ומעשרות צריך המשגיח לעשות מעשים בפועל. אמנם גם בשחיטה ובדיקה של בשר ועופות תפקיד ההשגחה הוא גם בקום ועשה, אך בשחיטה יש סדר קבוע ותוכנית עבודה קבועה, ועל כן החשש לתקלות מועט.

לעומת זאת בתרומות ומעשרות, בין אם זו הפרשה בחנות ובין אם זו הפרשה במחסן סיטונאי, על המשגיח לבדוק דברים רבים כגון: איזו סוגי פירות הוא צריך לעשר, וצריך לדקדק שלא יפספס בין הארגזים שבערימה אף מין. וכן צריך לוודא איזו כמות יש מכל מין, ולאחר מכן לשקול יותר מאחד ממאה ולא פחות מהמשקל של כל מין עבור הפרשת המעשרות. ויכול לקרות שלוקח פחות מ 1%, אם משום שהיתה טעות בחישוב הכמות שצריך לעשר, או שהיתה טעות בכמות שלקחו למעשר. בפרט במחסן סיטונאי גדול שכל הזמן נכנסות ויוצאות משאיות עם פירות מסוגים שונים המצריך פיקוח ומעקב צמוד אילו פירות ובאיזו כמות -נכנסו ויצאו, ובמחסנים הגדולים אין יום הדומה בכמותו ובסוגיו לחברו (ובפרט בדור שלנו שאנשים עסוקים תוך כדי עבודתם בשיחה בפלאפונים והדבר גורם לחוסר ריכוז והמשימה הופכת לקשה שבעתיים). ולאחר מכן גם כשאומר את נוסח ההפרשה עצמה צריך לדקדק ולא לטעות באף מילה כיון שכל טעות מקלקלת את ההפרשה.

שאלה:

לאחר שהמשגיח בדק ודקדק בסוגי הפירות ובכמותם האם פתרנו את כל החששות?

תשובה:

הנסיון מוכיח שעדיין יתכנו תקלות נוספות. משום שכיום לוקחים לתרומה ותרומת מעשר מהפירות הגרועים היות ואסור לכוהנים לאוכלם בטומאה והם נאבדים, ועל כן מותר להפריש מהרע. אך כל זאת בתנאי שהפירות הגרועים יהיו ראויים למאכל, שכן פירות שאינם ראויים למאכל לא חייבים בתרומות ומעשרות. ומצוי שבין הפירות שלקחו למעשרות יהיו גם פירות רקובים שלא ראויים כלל למאכל ומחשבים אותם כפירות ראויים ומפרישים מהם ויצא שהפריש מפטור על החיוב.

היה מפעל שהכינו עבור המעשרות פירות המעורבבים עם פסולת, ובמקרה שכזה צריכים לשער כמה יש מהפירות הראויים וכמה פסולת, ומצאנו טעויות בחישוב שלא היו הפירות הראויים בכמות המספיקה למעשר.

דוגמא לתקלה שנמצאה בהפרשה של אחד מגופי הכשרות, בדבר שקשה לעלות עליו:

נהוג בהפרשת תרומות ומעשרות של 'חומוס' (ארבעס) לקחת גרגירי חומוס שבורים וקטנים שיוצאים במיון. היה מי שעורר שיש גרגירים שהם קטנים בגלל שהפסיקו לגדול לפני שהגיעו לשליש גידולם והם כלל לא חייבים בתרומות ומעשרות. ואכן ביררנו אצל מומחים האם הגרגירים קטנים בגלל שהפסיקו לגדול. ואף שלחנו למעבדה שתנסה להנביט את גרעינים הקטנים. עד שקיבלנו את התוצאה איזה גודל של גרגיר אינו צומח משום שהפסיק את גידולו לפני הבאת שליש. ועם הנתונים האלו יצאנו לבדוק בכמה בתי מיון לקטניות. באחד מבתי האריזה שנמצא תחת הכשר מהודר בדקנו שק שהיה מיועד לתרומה ותרומת מעשר, שחישבו שיש בשק (אחרי קיזוז הפסולת) כ50% חומוס שיכולים לשמש למעשרות. ולאחר שמיינו את כל מה שבשק והורדנו את הגרעינים הקטנים של גידול פחות משליש, ומצאנו שהיה שם רק 45% של חומוס שאפשר להפריש עליו תרומות ומעשרות. כך שההפרשה לא תקינה. כמובן שמכאן ולהבא נזהרו בזה.

מקרה נוסף אירע במפעל של שימורי תירס שהשתמשו למעשרות ביותר מ1% מקליפות הנושרות מהגרעינים, ויש הסוברים שהקליפות של התירס כשהם לעצמם אינם ראויות לאכילה ואי אפשר לעשותם מעשרות. וכן יש המפרישים על רסק עגבניות מהקליפות של העגבניות, וגם שם לכאורה הקליפות אינן ראויות לאכילה.

בעיה נוספת היא שאלות של הפרשה מפטור על חיוב, או הפרשה ממדרגת חיוב נמוכה על דרגת חיוב גבוהה. לדוגמא יש דברים שגדלים בתוך גבולות ארץ ישראל הוודאים על פי ההלכה, ויש שגדלים במקומות מסופקים, וכאשר מגיעה אותו סוג תוצרת ממקומות שונים על המשגיח לבדוק ולעמוד על המשמר שאת היותר מאחד ממאה שלוקח בשביל תרומה גדולה ותרומת מעשר יקח מן החיוב ודאי על החיוב ודאי ולא מן הספק. וכך גם את הנוסח שאומר בשביל לקבוע את המעשר ראשון והמעשר שני בצד צפון ובצד דרום של שאר הפירות צריך להגיד נכון שיחול באותו חיוב ולא בפטור על החיוב ולא בחיוב על הפטור.

כמו כן צריכים לוודא שאין מפרישים מפירות נטע רבעי, או מתוצרת שגדלה אצל נכרי שפטורים מתרומות ומעשרות, על תוצרת שחייבת במעשרות.

שאלה

לאחר שהמשגיח וידא שהמעשר הוא מחיוב על החיוב והפירות ראויים למאכל ומאותו המין, האם אנחנו יכולים להיות רגועים שההפרשה כדין?

תשובה

לכאורה יש להקשות הלא להפריש יכול רק הבעלים של הפירות או שלוחו, וכדי שהמשגיח יוכל להפריש עבור הבעלים צריך שהבעלים ימנה את המשגיח לשליח, אך לא די בכך שממנהו בתחילת עבודתו כי כלפי הפירות שלא קיימים הרי זה שליחות לדבר שלא בא לעולם, והבעלים לא נמצא כל הזמן כדי למנות את המשגיח לאחר שהתוצרת הגיעה לבעלותו, אלא אנו סומכים על כך שההפרשה היא זכות לבעלים שיוכל לשווק את הפירות בכל מקום, וזכין לאדם שלא בפניו וזכיה מטעם שליחות. והרמ"א פסק (בסימן שכח) שמועיל זכיה בהפרשת חלה וה"ה תרומות ומעשרות, אך כבר כתב הקצות החושן (חו"מ רמג) שיש בזה מחלוקת בראשונים, ועל כן ודאי שיש מעלה גדולה להפריש שוב בבית לאחר שהפירות והירקות הם שלו בודאי ואז יוצא ידי חובת ההפרשה לכל השיטות.

בנוסף ישנם מקומות שהסחורה בבעלות נכרי (בעלות גמורה ולא רק שיש לגוי מניות בסחורה), והתוצרת גדלה אצל יהודים שחייבת בתרומות מעשרות, והלא גוי אינו יכול למנות שליח, והיאך המשגיח יכול להפריש. והפיתרון הנכון במקרה זה, לערוך הסכם בין המגדל לנכרי בעל המקום שהתוצרת עוברת לבעלות הנכרי רק אחרי הפרשת תרומות ומעשרות, והדבר מחייב הסכם שתקף הלכתית, ומחייב קבלת שליחות להפרשת תרומות ומעשרות מהמגדלים (יש מגדלים קבועים שאיתם קל יותר לעשות את ההסכם אך יש גם מגדלים מזדמנים). אמנם יש השגחות שטוענות שאם המנהל הוא יהודי דינו כאפוטרופוס על הסחורה והוא יכול למנות שליח להפריש אף שהבעלים נכרי, אך דבר זה כלל לא מוסכם על כל הפוסקים.

וכבר נשאל מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל האם יש להורות לתלמידי הישיבה ולבנות הסמינרים שיש להפריש תרומות ומעשרות כאשר הם רוכשים מוצר שיש עליו כשרות מהודרת .והורה מרן זצוק"ל (הו"ד בקובץ הליכות שדה, ובישא יוסף) שאכן מעיקר הדין הלוקח תוצרת ממקום שיש בו השגחה של ת"ח האחראים על הפרשת תרומות ומעשרות אין צורך לשוב ולהפריש. אך בעל נפש הירא וחרד לדבר ה' כדאי שינהיג עצמו להפריש מכל דבר הנכנס לביתו ובפרט שידוע כי גם במקומות שיש בהם השגחה על תרומות ומעשרות נזקקים הם לכמה עיקולי ופשורי ואשרי חלקו של הנוהג בהידור זה.

שאלה

בשנים שלישית ושישית שיש חיוב מעשר עני איך נוהגות הכשרויות השונות, ואיך ינהג מי שמחמיר תמיד להפריש שוב בביתו?

תשובה

יש כשרויות שמסתפקות באמירת הנוסח שזו צורת ההפרשה, אבל לא נותנים בפועל פירות או כסף לעניים משום שהם אומרים שזו בעיה של הבעלים שהוא זה שגוזל את העניים. ויש שעושים הקנאה של המעשר עני לעני או לאגודת צדקה ואח"כ זוכים ממנו חזרה ומשלמים בכסף או בפירות (לא את המחיר המלא). כלפי הקונה גם אם קונה מהשגחה שלא נותנות את המעשר לעניים הקונה ינהג בשנה זו כבכול השנים, ואין כאן מקום להאריך מדוע. למעשה אצלינו בבית המדרש יש הסדר לאנשים פרטיים, המגדלים בחצרות הבתים, כיצד לקיים את נתינת המעשר עני.

שאלה

האם בחוץ לארץ מותר לאכול פירות וירקות ללא שום חשש?

תשובה

אם לא יודעים בוודאות שהפירות הגיעו מארץ ישראל אפשר לאכול משום שסומכים על הרוב שהוא מחו"ל. אבל אם יודעים שהתוצרת מגיעה ארץ ישראל צריך להפריש תרומות ומעשרות ואדרבא במקרה שכזה החובה להפריש גדולה שבעתיים משום שמתוצרת הנשלחת לחו"ל אפילו הרבנות לא מפרישה כלל תרומות ומעשרות.

שאלה

נמצא באירוע ומוגשים שם פירות וירקות ואינו יודע אם עישרו האם מספיק לקחת מעט מהפרי ולהגיד שזה למעשרות ולזרוק לפח? 

תשובה

בכך לא יוצא ידי הפרשה. אלא צריך להגיד בדקדוק את הנוסח הארוך או הקצר, ובתנאי שיש לו מטבע בביתו המיועדת לחילול, או שהוא חבר בקרן המעשרות ואז אומר את הנוסח של הקרן.

לחץ כאן כדי לקרוא איך מפרישים תרומות ומעשרות

נערך על פי דבריו של הרב קושלבסקי בהרצאה למשתלמות

מתארחים ושומרים כשרותכאשר אנו אוכלים בביתנו, בסביבה המוכרת לנו, בעיות הכשרות אינן רבות. כל אחד שומר על כשרות מאכליו כדרכו וכהרגלו.

בד"כ יודע הצרכן היכן קנה את מאכליו. אותם הרגילים לקנות במקומות שאין בהם כשרות מהודרת, יודעים ממה עליהם להזהר, ורגילים בכך.

אך כאשר חורגים מהשגרה ביציאות לטיולים, נופשים, מלונות, או כאשר מתארחים אצל בני משפחה וכד', לעיתים לדאבון לב, ישנם הנוטים לשנות גם את שגרת הקפדתם בנושא הכשרות ולסמוך על כל מיני קולות והיתרים שונים שבד"כ רגילים להישמר מהם.

כאן תוכלו לקרוא כיצד לשמור על מקסימום כשרות במינימום טרחה או קושי, גם כאשר אינכם בבית, בסביבתכם המוכרת.

כשרות אוכל מתועש לעומת פירות וירקות חיים

כאשר מתארחים אצל מארחים שלא יודעים מהי מידת הקפדתם בנושא כשרות, או מבקרים במקומות שאין סומכים על ההשגחה בהם, אוכל מתועש עלול להיות בעייתי, משום שאין אפשרות לדעת מה השגחתו ומהיכן לקוח. לא תמיד ניתן לשאול פרטים אלו. כמו"כ תיתכנה בעיות כמו בשר וחלב וכד'.

מה שאין כן בפירות וירקות, אשר בהם מצויים שני חששות:

  1. תרומות ומעשרות
  2. ערלה

בשגרה, פותרות עבורנו חששות אלו מערכות הכשרות המהודרות. הללו משגיחות בבתי האריזה ועל הסחורה המסופקת לחנויות שתחת השגחתן:

מקפידות על ביצוע הפרשת תרו"מ מהפירות ומהירקות ומונעות שיווק פירות ערלה.

אמנם, לחששות אלו פתרונות הפשוטים לביצוע גם למי שהובאו לידיו פירות שכשרותם מוטלת בספק, כפי שתוכלו לקרוא בהמשך.

מסיבה זו, אם הנכם מסופקים לגבי כשרותו של המקום בו אתם נופשים או מתארחים, עדיף ומומלץ שתתכבדו דווקא בפירות וירקות חיים. לאחר שתבצעו את הפעולות הבאות, כמובן…:

כיצד נוכל לשמור מצוות תרומות ומעשרות ולהימנע מאיסור ערלה גם ביציאתנו לנופש או טיול?פדיון מעשר עני

למאמר אודות קטיף חוויתי לחץ כאן

מצוות תרומות ומעשרות:

כפי שאמרנו, אם אתם מתארחים, מבקרים, נמצאים במקום שאינכם יודעים בבירור את כשרותם של הפירות, תוכלו להפריש תרומות ומעשרות באופן הבא:

שימו לב, המדובר כאן הוא רק כאשר ישנו ספק לגבי כשרותם של הפירות והירקות, במקרה ואתם יודעים בוודאות שלא הופרשו תרומות ומעשרות מהפירות והירקות שבידכם עליכם להפריש עם ברכה תוכלו לקרוא על כך במאמר איך מפרישים תרומות ומעשרות.

שלב א': ההפרשה

עליכם לקחת חתיכה קטנה מכל סוג  של פרי או ירק, להניח בצד (לשים לב שהחתיכה תהיה קצת יותר מאחוז מכלל הפירות מאותו הסוג שברשותי)

אם הנכם חברים בקרן המעשרות, אתם יכולים לעקוף על השורות הבאות ולעבור ישר לשלב ג'.

במידה ואין לכם מנוי בקרן המעשרות, אתם נדרשים לבצע שלב נוסף וחשוב:

שלב ב':- הכנת מטבע לחילול מעשר שני

השנה [שנת תש"פ] הינה שנת מעשר שני.

זאת אומרת שחלקם של הפירות, אותם תייחדו בהמשך למעשר שני, יהיו קדושים ואסורים באכילה, לכן יש לחללם על פרוטה במטבע – להעביר קדושתם לשווי של פרוטה במטבע שיחדנו לחילול זה.

לצורך כך עליכם לייחד מטבע על פי הלכה. כאשר תאמרו בהמשך את "נוסח החילול", תחללו עליה את קדושת המעשר שני. מטבע זו אסורה בשימוש ויש לאבדה מן העולם בגמר השימוש על ידי השלכתה לים וכד'.

אם אתם מתכוונים לעשות זאת ולייחד מטבע, כדאי שתקבלו הנחיות ברורות ממורה הוראה, הדינים המובאים לעיל אינם מפורטים דיים כדי לנהוג על פיהם הלכה למעשה, אלא הובאו על מנת לעורר את תשומת ליבכם לענין חילול מעשר שני.

ענין זה הינו מורכב מעשית וכן הלכתית, אנו ממליצים לכם לחסוך את המורכבות הזו ולהיות מנויים בקרן המעשרות, כך תוכלו לחלל את מעשרותיכם על מטבעות הקרן ולעבור ישר לשלב הבא:

לרכישת מנוי בקרן המעשרות לחץ כאן

שלב ג': אמירת הנוסח

לומר את נוסח ההפרשה. ניתן לומר גם את נוסח ההפרשה המקוצר.

לנוסח הפרשת  תרומות ומעשרות לחץ כאן.

את החתיכה שהפרשתם בשלב א' יש לעטוף ולהשליך לאשפה. אם אתם מתארחים ואין לכם אפשרות לעטוף אותה, פשוט השאירו אותה בצד הצלחת.

לסיכום: אם אתם מנויים בקרן, עליכם להפריש חלק קטן מהפרי (קצת יותר מאחוז) ולומר את נוסח ההפרשה.

אם אינכם חברים בקרן- כדאי שתרכשו מנוי בהקדם, שכן המנוי חל רק מהבוקר שלמחרת רכישתו.

הפרשת תרומות ומעשרות מפירות שנקנו מגוי:

רווחת הטענה כי מפירות נוכרי אין צורך להפריש תרומות ומעשרות. הנחה זו במקורה נכונה, מפירות נוכרי אכן אין מצוות הפרשת תרומות ומעשרות. אולם, בימינו, בעקבות יכולות השינוע המתקדמות הפירות עוברים מיד ליד ביתר קלות, ואין כל הוכחה לכך שהפירות שמוכר הגוי אכן גדלו תחת בעלותו, וכמובן שאינו נאמן להעיד עליהם, ואי אפשר לסמוך על דבריו גם אם מבטיח שהינם שלו.

לכן, אם במהלך טיול וכדומה קניתם פרות מגוי, (למשל מבסטה של בדואי במדבר…) אל לכם לטעון שפירות אלו אינם טעונים הפרשה. יש להפריש מהם תרו"מ כדין ספק טבל.

זכרו: מצווה מיוחדת זו, אשר ניתן לקיימה באופן כה פשוט, חבל להחמיץ!

הפרשת תרומות ומעשרות בשבת.שמירת כשרות כשמתארחים בשבת

הלכה מפורשת היא שאסור להפריש תרומות ומעשרות בשבת. יש להפריש מכל המאכלים תרו"מ לפני שבת, מאכלים שיתקלקלו אם נפתח אותם – ניתן לעשות תנאי אותו תיקנו חז"ל להפרשת תרו"מ בשבת – להגיד לפני שבת נוסח מיוחד "נוסח התנאי" ובשבת להפריש כרגיל ע"י אמירת נוסח ההפרשה.

תנאי זה אינו מועיל ל'פירות טבל שאינם ברשותו'.

בימות החול, בהיותכם מתארחים מחוץ לבית, ברגע שלקחתם את הפרי/ הירק לצלחת הפרטית שלכם, אתם יכולים להפריש ממנו תרו"מ, כי במעשה זה העברתם לרשותכם את אותו פרי/ירק באופן מעשי ואתם רשאים לעשות בו כרצונכם.[1]

אולם, כאשר אתם מתארחים בשבת, הפירות אינם בידכם בערב שבת, מעשה זה של "העברת המאכלים לרשותכם באופן מעשי" נעשה רק בשבת, ואז אסורה עליכם הפרשת תרומות ומעשרות.

אם כן מהו הפתרון למתארחים בשבת?

ההלכה קובעת כי פירות שאינם טבל וודאי אלא הינם בגדר 'דמאי', ניתן להתנות עליהם בערב שבת גם במקרה שהפירות אינם ברשותנו בפועל, ולכן אם אנו מניחים שהפירות נקנו במקום שיש שם השגחה אך היא איננה מהודרת דיה הפירות הם כדין 'פירות דמאי' שאפשר להפריש מהם בשבת אפילו שאינם בבעלותו. אמנם אם יש לנו חשש שהפירות לא עושרו כלל – "ספק טבל", אין אפשרות לסמוך על התנאי ויש לדאוג לתקן את הפירות מערב שבת.

לגבי שהות במלון בשבת אף אם המלון אינו בהשגחה מספקת – התירו הפוסקים לסמוך על התנאי מסיבה נוספת:

הרי המתארח שילם על כל האוכל לפני שבת, ואם כן הוא נקרא בבעלותו ויכול לעשות תנאי להפרשת תרו"מ בשבת.

לכן:

אם אתם מתארחים בשבת אצל אדם החשוד בקניית פירות וירקות בהשגחות שאינן מספקות, או במלון שאינכם סומכים על כשרותו במאת האחוזים, תוכלו לומר לפני שבת את נוסח התנאי, ובשבת להפריש תרו"מ כרגיל.

אך אם הפירות הינם "ספק טבל", ויתכן ולא הופרשו מהם כלל תרו"מ עליכם לדאוג שיופרשו תרומות ומעשרות מכל המאכלים קודם השבת.

ניתן להתקשר לבית ההוראה שע"י בית המדרש להלכה בהתישבות כדי לברר אם הפירות במקום שהותכם הינם בגדר 'דמאי' או 'ספק טבל'.

 02-6488888 שלוחה 31

 פדיון מעשר עני

איסור ערלה

בשונה מפירות ספק טבל, אותם ניתן לתקן ע"י הפרשת תרו"מ, פירות האסורים משום ערלה אין אפשרות לתקן. לכן:

יש להמנע מלאכול פירות שאחוזי הערלה שלהם בשוק גבוהים.

על ידי בית המדרש מתפרסם אחת לתקופה "לוח אחוזי ערלה" עדכני המפרט את אחוזי הערלה בפירות ובזניהם השונים.

ללוח אחוזי ערלה לחץ כאן

את פירוט השיטות לגבי השאלה "מאיזה אחוז ואילך יש לחשוש ולהמנע מאכילת הפרי" תוכלו לקרוא במאמר חשש ערלה בפירות הנמכרים בשוק ואינם תחת השגחה מוסמכת.

ניתן להתקשר לבית ההוראה שעל ידי בית המדרש להלכה בהתישבות, ולקבל מענה מידי לגבי כל פרי שאתם מסופקים לגביו.

02-6488888 שלוחה 31

לשליחת שאלה מטופס 'צור קשר' לחץ כאן

בעיית הסוריים

סוריים הינם ענפים חדשים של העץ היוצאים מן הקרקע הסמוכה לו, ודינם כעץ חדש לענין מנין שנות ערלה.

תופעה זו הינה נפוצה ביותר בעצי רימון ובצמח הצבר. בעקבות זאת, גם כאשר אחוזי הערלה אינם גבוהים בפירות אלו, יש להמנע מאכילתם כאשר אינם מפוקחים על ידי כשרות מהודרת.

[1] אין צורך לעשות פעולת קנין בפירות שהיא פעולת הגבהה של האוכל, משום שאנו מניחים שבעל הבית שהזמין אותנו נותן לנו רשות להפריש תרומות ומעשרות.

 

לחצו להורדה


מותאמות במיוחד עבור תלמידות בשנת בת המצווה.
המחלקה הפדגוגית של בית המדרש להלכה בהתיישבות, אשר מוניטין רב לה בהנפקת חומרי למידה לתלמידים בנושאי המצוות התלויות בארץ, השיקה לאחרונה את החוברת החדשה "הלכה לחלה" – חוברת לימוד איכותית הנוגעת הלכה למעשה לקיום מצוות הנשים- הפרשת חלה.

החוברת מתאימה ל 3- 4 שיעורים במערכת החינוך, הכוללים ידע השקפתי, הלכות מעשיות, שעשועים לחזרה וסיפורי מופת, החומר מונגש באופן בהיר, קולח, צבעוני ומאיר עיניים. הדפים המרכזיים בחוברת תלישים וניתן להשתמש בהם למחברות "בת מצווה".

לצד החוברת מצורף "מדריך למורה" הכולל פעילויות והעשרה למהלך השיעורים.