הודעות ועידכונים

תרומות ומעשרות בזמן הזה

בעבר הלא רחוק ובפרט בערים מעורבות כאשר אבי המשפחה היה חוזר מהירקן השכונתי או מהשוק העירוני ידעו הכל כי אין לגעת בפירות והירקות עד שיטלו מהם תרומות ומעשרות כהלכתם, ורק לאחר מכן בני המשפחה אכלו מהפירות לשובע נפשם, בשנים האחרונות אכשר דרא וגופי הכשרות המהודרים כבר מעשרים כדין את הפירות והירקות והקונה מקבל פירות וירקות מעושרים, ללא שום חשש.

איכשר דרא? וכבר אין צורך לעשר בבית?

ירקות תרומות ומעשרות

שו"ת עם הגאון רבי שאול ריכנברג שליט"א מרבני בית מדרש להלכה בהתישבות ואחראי על קרן המעשרות:

שאלה:

מדוע ברוב עניני הכשרות אנו סומכים ללא חשש על ההשגחות וההכשרים המהודרים. ואילו בהפרשת תרומות ומעשרות רבים מהיראים נזהרים ומפרישים בביתם למרות שיש לפירות הכשר מהודר?

תשובה:

הסיבה הפרקטית והפשוטה היא: שתרומות ומעשרות זה דבר שאפשר לתקנו בנקל אם לא הפרישו או שההפרשה לא הייתה כהלכתה, בשונה משאר חיובי ההשגחה שאם הייתה תקלה בכשרות הקונה כבר לא יכול לתקן בביתו ואין דנים אפשר מאי אפשר. 

אך בנוסף ישנה סיבה עיקרית והלכתית המצריכה לשוב ולעשר בבית והיא משום שלהשגיח שההפרשה של התרומות ומעשרות תעשה כהלכתה זו עבודה קשה הרבה יותר משאר תחומי הכשרות.

משום שברוב עניני הכשרות תפקיד המשגיח הוא בדרך כלל לעקוב שהיצרן או היבואן משתמשים אך ורק במוצרים וחומרי גלם שהבד"ץ אישר להם, כך שתפקיד המשגיח הוא רק לפקח שלא מרמים ונאמנים להוראות. לעומת זאת בהפרשת תרומות ומעשרות צריך המשגיח לעשות מעשים בפועל. אמנם גם בשחיטה ובדיקה של בשר ועופות תפקיד ההשגחה הוא גם בקום ועשה, אך בשחיטה יש סדר קבוע ותוכנית עבודה קבועה, ועל כן החשש לתקלות מועט.

לעומת זאת בתרומות ומעשרות, בין אם זו הפרשה בחנות ובין אם זו הפרשה במחסן סיטונאי, על המשגיח לבדוק דברים רבים כגון: איזו סוגי פירות הוא צריך לעשר, וצריך לדקדק שלא יפספס בין הארגזים שבערימה אף מין. וכן צריך לוודא איזו כמות יש מכל מין, ולאחר מכן לשקול יותר מאחד ממאה ולא פחות מהמשקל של כל מין עבור הפרשת המעשרות. ויכול לקרות שלוקח פחות מ 1%, אם משום שהיתה טעות בחישוב הכמות שצריך לעשר, או שהיתה טעות בכמות שלקחו למעשר. בפרט במחסן סיטונאי גדול שכל הזמן נכנסות ויוצאות משאיות עם פירות מסוגים שונים המצריך פיקוח ומעקב צמוד אילו פירות ובאיזו כמות -נכנסו ויצאו, ובמחסנים הגדולים אין יום הדומה בכמותו ובסוגיו לחברו (ובפרט בדור שלנו שאנשים עסוקים תוך כדי עבודתם בשיחה בפלאפונים והדבר גורם לחוסר ריכוז והמשימה הופכת לקשה שבעתיים). ולאחר מכן גם כשאומר את נוסח ההפרשה עצמה צריך לדקדק ולא לטעות באף מילה כיון שכל טעות מקלקלת את ההפרשה.

שאלה:

לאחר שהמשגיח בדק ודקדק בסוגי הפירות ובכמותם האם פתרנו את כל החששות?

תשובה:

הנסיון מוכיח שעדיין יתכנו תקלות נוספות. משום שכיום לוקחים לתרומה ותרומת מעשר מהפירות הגרועים היות ואסור לכוהנים לאוכלם בטומאה והם נאבדים, ועל כן מותר להפריש מהרע. אך כל זאת בתנאי שהפירות הגרועים יהיו ראויים למאכל, שכן פירות שאינם ראויים למאכל לא חייבים בתרומות ומעשרות. ומצוי שבין הפירות שלקחו למעשרות יהיו גם פירות רקובים שלא ראויים כלל למאכל ומחשבים אותם כפירות ראויים ומפרישים מהם ויצא שהפריש מפטור על החיוב.

היה מפעל שהכינו עבור המעשרות פירות המעורבבים עם פסולת, ובמקרה שכזה צריכים לשער כמה יש מהפירות הראויים וכמה פסולת, ומצאנו טעויות בחישוב שלא היו הפירות הראויים בכמות המספיקה למעשר.

דוגמא לתקלה שנמצאה בהפרשה של אחד מגופי הכשרות, בדבר שקשה לעלות עליו:

נהוג בהפרשת תרומות ומעשרות של 'חומוס' (ארבעס) לקחת גרגירי חומוס שבורים וקטנים שיוצאים במיון. היה מי שעורר שיש גרגירים שהם קטנים בגלל שהפסיקו לגדול לפני שהגיעו לשליש גידולם והם כלל לא חייבים בתרומות ומעשרות. ואכן ביררנו אצל מומחים האם הגרגירים קטנים בגלל שהפסיקו לגדול. ואף שלחנו למעבדה שתנסה להנביט את גרעינים הקטנים. עד שקיבלנו את התוצאה איזה גודל של גרגיר אינו צומח משום שהפסיק את גידולו לפני הבאת שליש. ועם הנתונים האלו יצאנו לבדוק בכמה בתי מיון לקטניות. באחד מבתי האריזה שנמצא תחת הכשר מהודר בדקנו שק שהיה מיועד לתרומה ותרומת מעשר, שחישבו שיש בשק (אחרי קיזוז הפסולת) כ50% חומוס שיכולים לשמש למעשרות. ולאחר שמיינו את כל מה שבשק והורדנו את הגרעינים הקטנים של גידול פחות משליש, ומצאנו שהיה שם רק 45% של חומוס שאפשר להפריש עליו תרומות ומעשרות. כך שההפרשה לא תקינה. כמובן שמכאן ולהבא נזהרו בזה.

מקרה נוסף אירע במפעל של שימורי תירס שהשתמשו למעשרות ביותר מ1% מקליפות הנושרות מהגרעינים, ויש הסוברים שהקליפות של התירס כשהם לעצמם אינם ראויות לאכילה ואי אפשר לעשותם מעשרות. וכן יש המפרישים על רסק עגבניות מהקליפות של העגבניות, וגם שם לכאורה הקליפות אינן ראויות לאכילה.

בעיה נוספת היא שאלות של הפרשה מפטור על חיוב, או הפרשה ממדרגת חיוב נמוכה על דרגת חיוב גבוהה. לדוגמא יש דברים שגדלים בתוך גבולות ארץ ישראל הוודאים על פי ההלכה, ויש שגדלים במקומות מסופקים, וכאשר מגיעה אותו סוג תוצרת ממקומות שונים על המשגיח לבדוק ולעמוד על המשמר שאת היותר מאחד ממאה שלוקח בשביל תרומה גדולה ותרומת מעשר יקח מן החיוב ודאי על החיוב ודאי ולא מן הספק. וכך גם את הנוסח שאומר בשביל לקבוע את המעשר ראשון והמעשר שני בצד צפון ובצד דרום של שאר הפירות צריך להגיד נכון שיחול באותו חיוב ולא בפטור על החיוב ולא בחיוב על הפטור.

כמו כן צריכים לוודא שאין מפרישים מפירות נטע רבעי, או מתוצרת שגדלה אצל נכרי שפטורים מתרומות ומעשרות, על תוצרת שחייבת במעשרות.

שאלה

לאחר שהמשגיח וידא שהמעשר הוא מחיוב על החיוב והפירות ראויים למאכל ומאותו המין, האם אנחנו יכולים להיות רגועים שההפרשה כדין?

תשובה

לכאורה יש להקשות הלא להפריש יכול רק הבעלים של הפירות או שלוחו, וכדי שהמשגיח יוכל להפריש עבור הבעלים צריך שהבעלים ימנה את המשגיח לשליח, אך לא די בכך שממנהו בתחילת עבודתו כי כלפי הפירות שלא קיימים הרי זה שליחות לדבר שלא בא לעולם, והבעלים לא נמצא כל הזמן כדי למנות את המשגיח לאחר שהתוצרת הגיעה לבעלותו, אלא אנו סומכים על כך שההפרשה היא זכות לבעלים שיוכל לשווק את הפירות בכל מקום, וזכין לאדם שלא בפניו וזכיה מטעם שליחות. והרמ"א פסק (בסימן שכח) שמועיל זכיה בהפרשת חלה וה"ה תרומות ומעשרות, אך כבר כתב הקצות החושן (חו"מ רמג) שיש בזה מחלוקת בראשונים, ועל כן ודאי שיש מעלה גדולה להפריש שוב בבית לאחר שהפירות והירקות הם שלו בודאי ואז יוצא ידי חובת ההפרשה לכל השיטות.

בנוסף ישנם מקומות שהסחורה בבעלות נכרי (בעלות גמורה ולא רק שיש לגוי מניות בסחורה), והתוצרת גדלה אצל יהודים שחייבת בתרומות מעשרות, והלא גוי אינו יכול למנות שליח, והיאך המשגיח יכול להפריש. והפיתרון הנכון במקרה זה, לערוך הסכם בין המגדל לנכרי בעל המקום שהתוצרת עוברת לבעלות הנכרי רק אחרי הפרשת תרומות ומעשרות, והדבר מחייב הסכם שתקף הלכתית, ומחייב קבלת שליחות להפרשת תרומות ומעשרות מהמגדלים (יש מגדלים קבועים שאיתם קל יותר לעשות את ההסכם אך יש גם מגדלים מזדמנים). אמנם יש השגחות שטוענות שאם המנהל הוא יהודי דינו כאפוטרופוס על הסחורה והוא יכול למנות שליח להפריש אף שהבעלים נכרי, אך דבר זה כלל לא מוסכם על כל הפוסקים.

וכבר נשאל מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל האם יש להורות לתלמידי הישיבה ולבנות הסמינרים שיש להפריש תרומות ומעשרות כאשר הם רוכשים מוצר שיש עליו כשרות מהודרת .והורה מרן זצוק"ל (הו"ד בקובץ הליכות שדה, ובישא יוסף) שאכן מעיקר הדין הלוקח תוצרת ממקום שיש בו השגחה של ת"ח האחראים על הפרשת תרומות ומעשרות אין צורך לשוב ולהפריש. אך בעל נפש הירא וחרד לדבר ה' כדאי שינהיג עצמו להפריש מכל דבר הנכנס לביתו ובפרט שידוע כי גם במקומות שיש בהם השגחה על תרומות ומעשרות נזקקים הם לכמה עיקולי ופשורי ואשרי חלקו של הנוהג בהידור זה.

שאלה

בשנים שלישית ושישית שיש חיוב מעשר עני איך נוהגות הכשרויות השונות, ואיך ינהג מי שמחמיר תמיד להפריש שוב בביתו?

תשובה

יש כשרויות שמסתפקות באמירת הנוסח שזו צורת ההפרשה, אבל לא נותנים בפועל פירות או כסף לעניים משום שהם אומרים שזו בעיה של הבעלים שהוא זה שגוזל את העניים. ויש שעושים הקנאה של המעשר עני לעני או לאגודת צדקה ואח"כ זוכים ממנו חזרה ומשלמים בכסף או בפירות (לא את המחיר המלא). כלפי הקונה גם אם קונה מהשגחה שלא נותנות את המעשר לעניים הקונה ינהג בשנה זו כבכול השנים, ואין כאן מקום להאריך מדוע. למעשה אצלינו בבית המדרש יש הסדר לאנשים פרטיים, המגדלים בחצרות הבתים, כיצד לקיים את נתינת המעשר עני.

שאלה

האם בחוץ לארץ מותר לאכול פירות וירקות ללא שום חשש?

תשובה

אם לא יודעים בוודאות שהפירות הגיעו מארץ ישראל אפשר לאכול משום שסומכים על הרוב שהוא מחו"ל. אבל אם יודעים שהתוצרת מגיעה ארץ ישראל צריך להפריש תרומות ומעשרות ואדרבא במקרה שכזה החובה להפריש גדולה שבעתיים משום שמתוצרת הנשלחת לחו"ל אפילו הרבנות לא מפרישה כלל תרומות ומעשרות.

שאלה

נמצא באירוע ומוגשים שם פירות וירקות ואינו יודע אם עישרו האם מספיק לקחת מעט מהפרי ולהגיד שזה למעשרות ולזרוק לפח? 

תשובה

בכך לא יוצא ידי הפרשה. אלא צריך להגיד בדקדוק את הנוסח הארוך או הקצר, ובתנאי שיש לו מטבע בביתו המיועדת לחילול, או שהוא חבר בקרן המעשרות ואז אומר את הנוסח של הקרן.

לחץ כאן כדי לקרוא איך מפרישים תרומות ומעשרות

 עונת המעשרות

פירות ארץ ישראל חייבים בהפרשת תרומות ומעשרות בהגיעם לשלב גידולם הנקרא בפי חז"ל "עונת המעשרות". עד שלב זה, הפירות אינם ראויים לאכילה ואינם נחשבים פרי מחמת קוטנם ולפיכך אינם חייבים בהפרשת תרומות ומעשרות.

לכן, אם קטפו פירות לפני שהגיעו ל"עונת המעשרות" מותר לאוכלם מבלי להפריש מהם תרומות ומעשרות. דין זה נלמד מהפסוק (ויקרא כז, ל) "מזרע הארץ מפרי העץ" – עד שיהיה פרי. וכן בתבואה וקטניות נאמר "עשר תעשר את כל תבואת זרעך" – עד שתעשה תבואה. כמו כן צריכים שיגיעו לשלב שאם יזרעו את גרעיניהם הם יצמחו.

מתי היא עונת המעשרות בפירות וירקות

לכל פרי עונת מעשרות משלו כמבואר במשנה בתחילת מסכת מעשרות. וז"ל המשנה: "מאימתי הפירות חייבים במעשרות: התאנים משיבחילו, והענבים והבאושין משיבאישו, האוג והתותים משיאדימו וכל האדומים משיאדימו (כל הפירות שאדומים בגמר גדילתם, "עונת המעשרות" שלהם משיתחילו להאדים – רמב"ם), הרימונים משימסו, התמרים משיטילו שאור, הפרסקין משיטילו גידין (האפרסקין כשיתחילו להתבשל נמשכין בהם כמו חוטין או גידים אדומים וזה קורה כשמתחילים להאדים קצת – רמב"ם), והאגוזים משיעשו מגורה, ר"י אומר האגוזים והשקדים משיעשו קליפה". (עי' עוד במשניות להלן שם מהי עונת המעשרות בשאר סוגי הפירות והירקות).

כאשר מגיעים הפירות לשלבים אלו הם נעשים ראויים לאכילה, לכל הפחות בשעת הדחק, ומקבלים שם פרי.

כתבו הפוסקים שאין אנו בקיאים בכל הסימנים הכתובים במשנה, אך סימנים אלו אינם אלא ללמד שהפירות הגיעו לשליש גידולם [למבואר בכמה מן הראשונים וכן ביאר החזו"א הכוונה שהגיעו לשליש בישולם].

להלכה מחלקים את הפירות והירקות לענין "עונת המעשרות" לשלושה סוגים:

  • פירות הראויים לאכילה בעודם קטנים [כגון תפוחים ואתרוגים] – עונת המעשרות שלהם היא כאשר מקבלים צורת פרי, ואפילו אם הפרי קטן מאד.
  • ירקות הראויים לאכילה בעודם קטנים [כגון קישוא, מלפפון, אבטיח, דלעת וכיו"ב] – עונת המעשרות שלהם היא מתחילת גידולם כיון שמתחילת גידולם הם ראויים לאכילה. כמו כן ירקות עלים – שאוכלים את העלים שלהם [כגון חסה, פטרוזיליה, כרוב וכדו'] מתחייבים במעשרות מיד בצמיחת העלים.
  • ירקות שאינם ראויים לאכילה עד שיגדלו – ירקות אלו אינם מתחייבים במעשרות עד שיהיו ראויים לאכילה.

עונת המעשרות בענבים ורימונים

חז"ל קבעו דין מיוחד לעונת המעשרות בענבים ורימונים, שאם הגיע גרגיר אחד מהם לעונת המעשרות נחשב שכל הפרי או האשכול הגיע לעונת המעשרות. כמו כן כל פירות העץ שעליו הפרי או האשכול המדובר, מתחייבים בהפרשת תרומות ומעשרות. יותר מכך – אם העץ נמצא בתוך כרם של ענבים וי"א אף במטע של רימונים כל העצים שנמצאים באותו צד של עץ זה נחשבים שהגיעו לעונת המעשרות[1].

יש אומרים שגם בשאר עצים אם פרי אחד מהעץ הגיע לעונת המעשרות נחשבים כל הפירות שעל העץ שהגיעו לעונת המעשרות[2].

אכילה והפרשה קודם עונת המעשרות

פירות שלא הגיעו לעונת המעשרות מותר לאכול מהם בלי להפריש תרומות ומעשרות. אם הפריש מפירות אלו – לא תיקן את הפירות, והפירות שהופרשו לתרומות ומעשרות נשארו חולין. פירות שיש עליהם ספק אם הגיעו לעונת המעשרות יכול להפריש וממה נפשך, אם הם הגיעו לעונת המעשרות – חלה ההפרשה, ואם לא הגיעו – אינם חייבים. אם יש ספק שמא חלק הגיעו וחלק לא הגיעו יזהר שלא  יפריש מאלו על אלו.

 

נביא את דברי החכמת אדם בספרו שערי צדק שכתב (פ"ב הל' ט) וז"ל:

"ולפי שלדעתי אין אנו בקיאים באותם שיעורים, לכן לא העתקתי, אלא נקוט כלל זה משהתחיל להתבשל קצת בתחילת בישולו אז הגיע לעונת המעשרות".

הפרשת פירות שנקטפו מהעץ כאשר אינם ראויים לאכילה

ישנם פירות הנקטפים מהעץ טרם הבשלתם ונוהגים להפריש מהם תרו"מ אף כאשר אינם ראויים לאכילה כלל, כגון :אבוקדו, אפרסמון, בננות וכד'.

הג"ר ירוחם פישל גרוסברג זצ"ל עורר על כך[3], שמכיון שאינם ראויים לאכילה כלל הרי הם נחשבים כפירות שעדיין לא הגיעו לעונת המעשרות שהרי עונת המעשרות היא רק כאשר יש אפשרות בדוחק לאכול את הפירות ולפי דבריו אם הפרישו קודם הבחלתן לא עשו ולא כלום וצריך להפריש שוב.

אולם למעשה הוראת גדולי הפוסקים[4] שניתן להפריש מהם תרו"מ אף טרם הבחלתם, וכן נוהגים.

טעם הדבר הוא שאין תהליך ההבחלה קשור לעונת המעשרות, וכיון שמבחינת הגידול הם הורדו מהעץ הרבה לאחר שליש גידולם וכבר קיבלו את כל מה שהפרי צריך לקבל מהעץ, אף שכעת אינם בשלים לאכילה, מ"מ כיון שיותר אינם צריכים להבשיל על העץ, נחשב שהגיעו לעונת המעשרות והם ראויים וחייבים בהפרשה, ואפשר להפריש מהם אף קודם הבשלתם. ודומה הדבר לפירות וירקות שנקטפו לאחר שנגמר גידולם על העץ או באדמה כגון חבוש, דלעת, תפוח אדמה ועוד שאפשר לעשרם אף שעדיין אינם ראויים לאכילה כלל עד שיבשלו אותם.

סברא נוספת כתב הגרי"פ גרוסברג שם בשם הגרי"ז מבריסק זצ"ל שמכל מקום אפשר להפריש מפירות אלו, משום שאם נחשיבם שלא הגיעו לעונת המעשרות א"כ הם פטורים לעולם כיון שפירות שנקטפו קודם שהגיעו לעונת המעשרות פטורים, עיי"ש שדן האם יש ראיה לזה. [ולפי טעם זה אי אפשר להפריש מפירות אלו על פירות שהבשילו לגמרי שמא אלו פטורים].

נידון נוסף שדנו הפוסקים בפירות אלו שנקטפו בשעה שאינם ראויים עדיין לאכילה ורק על ידי פעולת ההבחלה הם נעשים ראויים לאכילה, נמצא שעדיין לא נגמרה מלאכתן והרי אין מפרישין קודם גמר מלאכה כמבואר ברמב"ם[5], ואולם גם בזה הורו הפוסקים שכיון שמלאכת השדה נגמרה, נחשב שפיר גמר מלאכה.

יש לציין שישנה מחלוקת האם אפשר להפריש תרומות ומעשרות בזיתים העומדים לכבישה קודם כבישתם; הרדב"ז בתשובה[6] וכן המהרח"ו בשם האר"י ז"ל[7] ועוד, סוברים שכל שעדיין לא נכבשו לא נגמרה מלאכתם ואי אפשר להפריש מהם תרומות ומעשרות, וסברתם שכיון שאינם ראויים לאכילה בלא כבישה כבישתן זוהי גמר מלאכתן [ויש לומר בביאור דבריהם שאין זה דומה לבישול תפוחי אדמה או טחינת חיטים, משום שאת הזיתים כובשים פעם אחת בשנה לכל השנה, לכן זה נחשב גמר מלאכת השדה ולא הכנה לאכילה]. אמנם דעת הבית יוסף והחרדים והשל"ה[8] וכן נקטו החזון איש[9] ועוד פוסקים, שאסיפתם היא גמר מלאכתם כשאר פירות וירקות, וכבישתם אינה אלא תיקון הפירות לאכילה.

שאל את הרב:

ברשותי ארגז של עגבניות שחלקן ירוקות, האם אפשר להפריש מהירוקות על האדומות [ואם לא כיצד עלי להפריש מהעגבניות הירוקות]?

במשנה[10] מבואר שכל הפירות האדומים עונת המעשרות שלהם היא משיאדימו, וביאר הרמב"ם בפירוש המשניות משיתחילו להתאדם, אמנם כפי שהתבאר לעיל לגבי הפרשה בבננות ואבוקדו אין צריך שבפועל יאדימו אלא די בזה שיהיו ראויים להאדים, ולכן אם העגבניות הירוקות עתידות להאדים, אפשר להפריש מהם [עדיין יש לבדוק עפ"י מה שכתב הרמב"ם שצריך גם שיגיעו לשלב שזורעים את הגרעינים והם יצמחו ולא מספיק שיהיו ראויים לאכילה אלא צריך שיגיעו לבשלות מסויימת, וצריך לבדוק באיזה שלב זה בעגבניות. בעז"ה עתיד ענין זה להבדק ולהתפרסם בקרוב ע"י בית המדרש].

אמנם מכיון שעגבניות שנקטפו בשלב מאד מוקדם פעמים שלא יאדימו לעולם, לכן אפשר להפריש רק כאשר התחילו לשנות את צבעם, מירוק כהה וחזק לירוק בהיר יותר, שאז ודאי יאדימו.

[1] רמב"ם פרק ב' מהל' מעשר הל' ה.

[2] עי' רדב"ז שם.

[3] בחוברת ליבון הלכה בדבר המעשר בפרי הבננות [ירושלים תשמ"ז] והודפס בריש ספרו פרי ירוחם והובא שם מכתבו של הרי"צ הלוי זצ"ל הרב דיפו שכ' בתשובה להר"ש אפרתי זצ"ל שצריך לחכות עד שיבשילו כשיעור הראוי לאכילה.

[4] כן דעת הגרצ"פ פרנק בהסכמתו לחוברת הנ"ל וכן דעת הגרי"ש אלישיב זצ"ל הוב"ד בדרך אמונה תרומות פ"ב צה"ל ס"ק לז וכן בפ"ד הל' כא בבה"ל ד"ה על שבחרצנין. וכן הסכים להלכה הגרי"י וייס במנחת יצחק ח"י סי' קז אכן עיי"ש שכ' שאם יכול יפריש לאחר ההבחלה.

[5] פ"ה מל' תרומות הל' ד.

[6] ב' אלפים קז.

[7] שער המצוות פרשת וילך.

[8] הובא בפאת השלחן פי"ג ס"ק כא.

[9] מעשרות סי' ה ס"ק ב.

[10] מעשרות פ"א מ"ב.

נערך על פי דבריו של הרב קושלבסקי בהרצאה למשתלמות

מתארחים ושומרים כשרותכאשר אנו אוכלים בביתנו, בסביבה המוכרת לנו, בעיות הכשרות אינן רבות. כל אחד שומר על כשרות מאכליו כדרכו וכהרגלו.

בד"כ יודע הצרכן היכן קנה את מאכליו. אותם הרגילים לקנות במקומות שאין בהם כשרות מהודרת, יודעים ממה עליהם להזהר, ורגילים בכך.

אך כאשר חורגים מהשגרה ביציאות לטיולים, נופשים, מלונות, או כאשר מתארחים אצל בני משפחה וכד', לעיתים לדאבון לב, ישנם הנוטים לשנות גם את שגרת הקפדתם בנושא הכשרות ולסמוך על כל מיני קולות והיתרים שונים שבד"כ רגילים להישמר מהם.

כאן תוכלו לקרוא כיצד לשמור על מקסימום כשרות במינימום טרחה או קושי, גם כאשר אינכם בבית, בסביבתכם המוכרת.

כשרות אוכל מתועש לעומת פירות וירקות חיים

כאשר מתארחים אצל מארחים שלא יודעים מהי מידת הקפדתם בנושא כשרות, או מבקרים במקומות שאין סומכים על ההשגחה בהם, אוכל מתועש עלול להיות בעייתי, משום שאין אפשרות לדעת מה השגחתו ומהיכן לקוח. לא תמיד ניתן לשאול פרטים אלו. כמו"כ תיתכנה בעיות כמו בשר וחלב וכד'.

מה שאין כן בפירות וירקות, אשר בהם מצויים שני חששות:

  1. תרומות ומעשרות
  2. ערלה

בשגרה, פותרות עבורנו חששות אלו מערכות הכשרות המהודרות. הללו משגיחות בבתי האריזה ועל הסחורה המסופקת לחנויות שתחת השגחתן:

מקפידות על ביצוע הפרשת תרו"מ מהפירות ומהירקות ומונעות שיווק פירות ערלה.

אמנם, לחששות אלו פתרונות הפשוטים לביצוע גם למי שהובאו לידיו פירות שכשרותם מוטלת בספק, כפי שתוכלו לקרוא בהמשך.

מסיבה זו, אם הנכם מסופקים לגבי כשרותו של המקום בו אתם נופשים או מתארחים, עדיף ומומלץ שתתכבדו דווקא בפירות וירקות חיים. לאחר שתבצעו את הפעולות הבאות, כמובן…:

כיצד נוכל לשמור מצוות תרומות ומעשרות ולהימנע מאיסור ערלה גם ביציאתנו לנופש או טיול?פדיון מעשר עני

מצוות תרומות ומעשרות:

כפי שאמרנו, אם אתם מתארחים, מבקרים, נמצאים במקום שאינכם יודעים בבירור את כשרותם של הפירות, תוכלו להפריש תרומות ומעשרות באופן הבא:

שימו לב, המדובר כאן הוא רק כאשר ישנו ספק לגבי כשרותם של הפירות והירקות, במקרה ואתם יודעים בוודאות שלא הופרשו תרומות ומעשרות מהפירות והירקות שבידכם עליכם להפריש עם ברכה תוכלו לקרוא על כך במאמר איך מפרישים תרומות ומעשרות.

שלב א': ההפרשה

עליכם לקחת חתיכה קטנה מכל סוג  של פרי או ירק, להניח בצד (לשים לב שהחתיכה תהיה קצת יותר מאחוז מכלל הפירות מאותו הסוג שברשותי)

אם הנכם חברים בקרן המעשרות, אתם יכולים לעקוף על השורות הבאות ולעבור ישר לשלב ג'.

במידה ואין לכם מנוי בקרן המעשרות, אתם נדרשים לבצע שלב נוסף וחשוב:

שלב ב':- הכנת מטבע לחילול מעשר שני

השנה [שנת תש"פ] הינה שנת מעשר שני.

זאת אומרת שחלקם של הפירות, אותם תייחדו בהמשך למעשר שני, יהיו קדושים ואסורים באכילה, לכן יש לחללם על פרוטה במטבע – להעביר קדושתם לשווי של פרוטה במטבע שיחדנו לחילול זה.

לצורך כך עליכם לייחד מטבע על פי הלכה. כאשר תאמרו בהמשך את "נוסח החילול", תחללו עליה את קדושת המעשר שני. מטבע זו אסורה בשימוש ויש לאבדה מן העולם בגמר השימוש על ידי השלכתה לים וכד'.

אם אתם מתכוונים לעשות זאת ולייחד מטבע, כדאי שתקבלו הנחיות ברורות ממורה הוראה, הדינים המובאים לעיל אינם מפורטים דיים כדי לנהוג על פיהם הלכה למעשה, אלא הובאו על מנת לעורר את תשומת ליבכם לענין חילול מעשר שני.

ענין זה הינו מורכב מעשית וכן הלכתית, אנו ממליצים לכם לחסוך את המורכבות הזו ולהיות מנויים בקרן המעשרות, כך תוכלו לחלל את מעשרותיכם על מטבעות הקרן ולעבור ישר לשלב הבא:

לרכישת מנוי בקרן המעשרות לחץ כאן

שלב ג': אמירת הנוסח

לומר את נוסח ההפרשה. ניתן לומר גם את נוסח ההפרשה המקוצר.

לנוסח הפרשת  תרומות ומעשרות לחץ כאן.

את החתיכה שהפרשתם בשלב א' יש לעטוף ולהשליך לאשפה. אם אתם מתארחים ואין לכם אפשרות לעטוף אותה, פשוט השאירו אותה בצד הצלחת.

לסיכום: אם אתם מנויים בקרן, עליכם להפריש חלק קטן מהפרי (קצת יותר מאחוז) ולומר את נוסח ההפרשה.

אם אינכם חברים בקרן- כדאי שתרכשו מנוי בהקדם, שכן המנוי חל רק מהבוקר שלמחרת רכישתו.

הפרשת תרומות ומעשרות מפירות שנקנו מגוי:

רווחת הטענה כי מפירות נוכרי אין צורך להפריש תרומות ומעשרות. הנחה זו במקורה נכונה, מפירות נוכרי אכן אין מצוות הפרשת תרומות ומעשרות. אולם, בימינו, בעקבות יכולות השינוע המתקדמות הפירות עוברים מיד ליד ביתר קלות, ואין כל הוכחה לכך שהפירות שמוכר הגוי אכן גדלו תחת בעלותו, וכמובן שאינו נאמן להעיד עליהם, ואי אפשר לסמוך על דבריו גם אם מבטיח שהינם שלו.

לכן, אם במהלך טיול וכדומה קניתם פרות מגוי, (למשל מבסטה של בדואי במדבר…) אל לכם לטעון שפירות אלו אינם טעונים הפרשה. יש להפריש מהם תרו"מ כדין ספק טבל.

זכרו: מצווה מיוחדת זו, אשר ניתן לקיימה באופן כה פשוט, חבל להחמיץ!

הפרשת תרומות ומעשרות בשבת.שמירת כשרות כשמתארחים בשבת

הלכה מפורשת היא שאסור להפריש תרומות ומעשרות בשבת. יש להפריש מכל המאכלים תרו"מ לפני שבת, מאכלים שיתקלקלו אם נפתח אותם – ניתן לעשות תנאי אותו תיקנו חז"ל להפרשת תרו"מ בשבת – להגיד לפני שבת נוסח מיוחד "נוסח התנאי" ובשבת להפריש כרגיל ע"י אמירת נוסח ההפרשה.

תנאי זה אינו מועיל ל'פירות טבל שאינם ברשותו'.

בימות החול, בהיותכם מתארחים מחוץ לבית, ברגע שלקחתם את הפרי/ הירק לצלחת הפרטית שלכם, אתם יכולים להפריש ממנו תרו"מ, כי במעשה זה העברתם לרשותכם את אותו פרי/ירק באופן מעשי ואתם רשאים לעשות בו כרצונכם.[1]

אולם, כאשר אתם מתארחים בשבת, הפירות אינם בידכם בערב שבת, מעשה זה של "העברת המאכלים לרשותכם באופן מעשי" נעשה רק בשבת, ואז אסורה עליכם הפרשת תרומות ומעשרות.

אם כן מהו הפתרון למתארחים בשבת?

ההלכה קובעת כי פירות שאינם טבל וודאי אלא הינם בגדר 'דמאי', ניתן להתנות עליהם בערב שבת גם במקרה שהפירות אינם ברשותנו בפועל, ולכן אם אנו מניחים שהפירות נקנו במקום שיש שם השגחה אך היא איננה מהודרת דיה הפירות הם כדין 'פירות דמאי' שאפשר להפריש מהם בשבת אפילו שאינם בבעלותו. אמנם אם יש לנו חשש שהפירות לא עושרו כלל – "ספק טבל", אין אפשרות לסמוך על התנאי ויש לדאוג לתקן את הפירות מערב שבת.

לגבי שהות במלון בשבת אף אם המלון אינו בהשגחה מספקת – התירו הפוסקים לסמוך על התנאי מסיבה נוספת:

הרי המתארח שילם על כל האוכל לפני שבת, ואם כן הוא נקרא בבעלותו ויכול לעשות תנאי להפרשת תרו"מ בשבת.

לכן:

אם אתם מתארחים בשבת אצל אדם החשוד בקניית פירות וירקות בהשגחות שאינן מספקות, או במלון שאינכם סומכים על כשרותו במאת האחוזים, תוכלו לומר לפני שבת את נוסח התנאי, ובשבת להפריש תרו"מ כרגיל.

אך אם הפירות הינם "ספק טבל", ויתכן ולא הופרשו מהם כלל תרו"מ עליכם לדאוג שיופרשו תרומות ומעשרות מכל המאכלים קודם השבת.

ניתן להתקשר לבית ההוראה שע"י בית המדרש להלכה בהתישבות כדי לברר אם הפירות במקום שהותכם הינם בגדר 'דמאי' או 'ספק טבל'.

 02-6488888 שלוחה 31

 פדיון מעשר עני

איסור ערלה

בשונה מפירות ספק טבל, אותם ניתן לתקן ע"י הפרשת תרו"מ, פירות האסורים משום ערלה אין אפשרות לתקן. לכן:

יש להמנע מלאכול פירות שאחוזי הערלה שלהם בשוק גבוהים.

על ידי בית המדרש מתפרסם אחת לתקופה "לוח אחוזי ערלה" עדכני המפרט את אחוזי הערלה בפירות ובזניהם השונים.

ללוח אחוזי ערלה לחץ כאן

את פירוט השיטות לגבי השאלה "מאיזה אחוז ואילך יש לחשוש ולהמנע מאכילת הפרי" תוכלו לקרוא במאמר חשש ערלה בפירות הנמכרים בשוק ואינם תחת השגחה מוסמכת.

ניתן להתקשר לבית ההוראה שעל ידי בית המדרש להלכה בהתישבות, ולקבל מענה מידי לגבי כל פרי שאתם מסופקים לגביו.

02-6488888 שלוחה 31

לשליחת שאלה מטופס 'צור קשר' לחץ כאן

בעיית הסוריים

סוריים הינם ענפים חדשים של העץ היוצאים מן הקרקע הסמוכה לו, ודינם כעץ חדש לענין מנין שנות ערלה.

תופעה זו הינה נפוצה ביותר בעצי רימון ובצמח הצבר. בעקבות זאת, גם כאשר אחוזי הערלה אינם גבוהים בפירות אלו, יש להמנע מאכילתם כאשר אינם מפוקחים על ידי כשרות מהודרת.

[1] אין צורך לעשות פעולת קנין בפירות שהיא פעולת הגבהה של האוכל, משום שאנו מניחים שבעל הבית שהזמין אותנו נותן לנו רשות להפריש תרומות ומעשרות.

 

 

איזו שנת מעשר היא שנת תש"פ?

השנה החמישית אחרי שנת שמיטה היא שנת מעשר שני

מצוות תרומות ומעשרות מחולקת לארבע מתנות:

תרומה גדולהמעשר ראשון ותרומת מעשר, אותם מפרישים בכל השנים.

ו- מעשר שני או מעשר עני, תלוי בשנים:

בשנים ראשונה, שנייה רביעית וחמישית שלאחר השמיטה יש להפריש מעשר שני.

בשנים שלישית ושישית לאחר השמיטה, מפרישים מעשר עני.

 

השנה שנת תש"פ הינה השנה החמישית לאחר השמיטה- שנת מעשר שני.

התוצרת המשווקת כיום בחנויות, שייכת לשנת מעשר שני.שנת מעשר שני

עם זאת, חשוב לדעת שישנה עדיין תוצרת שיתכן ושייכת לשנת מעשר עני בעיקר בשימורים ופירות יבשים, יינות, שמנים וכדומה. לכן, בהפרשה ממוצרים אלו יש לומר בנוסח ההפרשה:

"אם צריך מעשר שני יהיה מעשר שני בדרומם של הפירות ואם צריך מעשר עני יהיה מעשר עני בדרומם של הפירות". 

שנת מעשר שני- הלכות נחוצות

פירות המעשר שני- (הפירות שנקבעו למעשר שני בעת אמירת נוסח הפרשת תרומות ומעשרות) הינם קדושים, ואסורים באכילה.

בזמן בית המקדש היו אוכלים אותם בטהרה בירושלים. אולם- בימינו, אין אפשרות לאכלם בטהרה בירושלים מכמה סיבות:

א. מכיוון שאין בימינו מזבח ודין המעשר שני להאכל בירושלים הוא רק כשיש מזבח.

ב. יש ראשונים שסוברים שקדושת ירושלים בזמן הזה בטלה.

ג. כולנו טמאי מתים ואסור לאכול מעשר שני בטומאה.

אם כן, כיצד ניתן להתיר את פירות המעשר שני באכילה?

יש לחללם על פרוטה במטבע המיוחדת לכך.

חילול פירושו העברת הקדושה מהפירות למטבע.

כיצד מחללים מעשר שני?

מנויי קרן המעשרות:

אומרים את נוסח החילול המובא בנוסח הפרשת תרומות ומעשרות למנויי קרן המעשרות ובכך מחללים את פירות המעשר השני על מטבעות הקרן.

לאחר אמירת הנוסח הפירות מותרים באכילה.

 

מי שאינו מנוי בקרן המעשרות:

לפני החילול יש לייחד מטבע לחילול מעשר שני, עליו ניתן לחלל מעשר שני כמספר הפעמים שנכנס בו שווי של פרוטה.

למשל: כיום פרוטה שווה ל 0.07 אג' ולכן המחלל מטבע של 1 ש"ח לחילול מעשר שני יכול לחלל עליו עד 14 פעמים. 

לאחר מכן יש לומר את נוסח החילול המובא בנוסח הפרשת תרומות ומעשרות.

לאחר החילול הפירות מותרים באכילה אך המטבע קדושה ואסורה בכל שימוש מלבד חילול מעשר שני.

 

כאשר המטבע שיוחדה לחילול מתמלאת, יש לפנותה למטבע אחרת או לאבדה מן העולם ע"י זריקה לים וכד' על מנת למנוע תקלה ושימוש בה.

כאשר מחללים טבל וודאי יש לברך לפני החילול את ברכת החילול:

"ברוך אתה ה'… מלך העולם אשר קידשנו במצוותיו וציונו על פדיון מעשר שני"

הכנת מטבע לחילול מעשר שני והחזקתו דורשת ידע הלכתי רב – מהי פרוטה חמורה, מהם דרגות החיוב (למשל: מטבע שיחדו אותה לחילול ירק אסור לחלל עליה מעשר שני של תבואה או יין שהם בדרגה חמורה מהם),

משום כך, יש להתייעץ עם מורה הוראה לפני הכנת המטבע.

 

לרכישת מנוי בקרן המעשרות ולמידע נוסף >>

 

 

תוכן העניינים:

 

  • דברי זכרון והספד על הרב שלנגר זצ"ל
  • כלאי הכרם
  • על הספר עוד ינובון בשיבה
  • שליחות בתרומה
  • שיטת החזון איש בספיקא דדינא
  • הוראות לקטיף חוויתי
  • הפרשת חלה מקמחים מלאים
  • הפרשת תרו"מ מעלי גפן ועלי פסיפלורה
  • גדרי אכילת קבע ואכילת עראי במעשרות
  • כריתת האמנה לחיוב תרו"מ
  • לוח ערלה חורף תש"פ

 

הגיליון מוקדש לעילוי נשמתו של

הגאון רבי אליקים שלנגר זצ"ל

עורך גיליונות "הליכות שדה" במשך עשרות שנים.

נלב"ע ה' אב תשע"ט

ת.נ.צ.ב.ה.

לחצו להורדה

איסור ערלה נוהג מן התורה גם בימינו. בשונה מתרומות ומעשרות שיכול כל אדם להפריש שוב מהפירות במידה והוא מסתפק אם הופרשו מהם תרומות ומעשרות, את פירות הערלה לא ניתן לתקן ומכאן החשיבות הגדולה ברכישת תוצרת (פרי העץ) שאין בה חשש ערלה. לפניך לוחות אחוזי ערלה משוערים.

כאשר אחוז הערלה גבוה מחצי אחוז – אין לרכוש תוצרת ללא הכשר מוכר. באופן כללי, מוטב לרכוש תוצרת כשרה ולסמוך על לוח אחוזי הערלה רק במקרים של שעת הדחק או צורך גדול.

לשמיעת העדכון האחרון של אחוזי ערלה ניתן להתקשר 02-6488888 שלוחה 32

להורדת הלוחות:

ח"ג- פרקים ז'- ח' מהדורת קרן רא"ם

נערך ע"י הרב שמחה אידלשטיין שליט"א

על הדף הובאו: שינויי נוסחאות, ילקוט ראשונים, ביאורי הגר"א וכרמי שמחה.

נוספו עליהם: ירושלמי נוסחת הרש"ס ופירושו, ירושלמי מהדורת אמסטרדם עם פירוש מהר"א פולדא וניר, ירושלמי דפוס וילנא עם פירוש פני משה ורדב"ז, משניות עם פירושי רבותינו הראשונים, משניות עם פירושי הרע"ב, תוס' יו"ט ועוד, לקט סוגיות עיקריות מן תלמוד בבלי.

בהוצאת המכון ללימודי המצוות התלויות בארץ שע"י ביהמ"ד גבוה להלכה בהתיישבות.


מותאמות במיוחד עבור תלמידות בשנת בת המצווה.
המחלקה הפדגוגית של בית המדרש להלכה בהתיישבות, אשר מוניטין רב לה בהנפקת חומרי למידה לתלמידים בנושאי המצוות התלויות בארץ, השיקה לאחרונה את החוברת החדשה "הלכה לחלה" – חוברת לימוד איכותית הנוגעת הלכה למעשה לקיום מצוות הנשים- הפרשת חלה.

החוברת מתאימה ל 3- 4 שיעורים במערכת החינוך, הכוללים ידע השקפתי, הלכות מעשיות, שעשועים לחזרה וסיפורי מופת, החומר מונגש באופן בהיר, קולח, צבעוני ומאיר עיניים. הדפים המרכזיים בחוברת תלישים וניתן להשתמש בהם למחברות "בת מצווה".

לצד החוברת מצורף "מדריך למורה" הכולל פעילויות והעשרה למהלך השיעורים.

,Covers all the laws of Kil'ayim and their practical applications

.explained clearly and simply

.Translated into English by Rabbi Reuven Butler Shlita