הודעות ועידכונים

ברכת האילנות

 הרואה עצי פרי בלבלובם בחודש ניסן מברך בראייתם את ברכת האילנות.

נוסח ברכת האילנות:

"ברוך אתה ד'… שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות ליהנות בהם בני אדם"

מקור המצווה:

"אמר רב יהודה האי מאן דנפיק ביומי ניסן וחזי אילנא דקא מלבלבי אומר ברוך שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות ליהנות בהם בני אדם"

ברכות מג, ע"ב [1]

 

 ברכת האילנות

הפוסקים דנו בכמה שאלות העולות מלשון הגמרא:

א. "ביומי ניסן" – האם ברכה זו נוהגת דווקא בניסן?

ב. "אילנא דקא מלבלבי" – מהו הלבלוב?

ג. "אילני" – האם צריך כמה אילנות או שאפשר לברך על אילן אחד?

א. האם ברכה זו נוהגת דווקא בחודש ניסן?

מלשון הגמרא והשו"ע נראה שיש לברך את ברכת האילנות רק בחודש ניסן.

המשנה ברורה[2] כתב על כך שאז דרך הארצות החמות ללבלב האילנות, אך הדין הוא לברך ברכה זו גם כאשר ראה בפעם ראשונה עץ בלבלובו בחודש אחר בשנה.

יש מהפוסקים שכתבו שעל פי הסוד ענינה של ברכה זו הוא דווקא בחודש ניסן, ועל כן גם אם רואה לבלוב בחודש אדר ידחה את הברכה לחודש ניסן, אך אם לא בירך את הברכה בניסן וכבר הגיע חודש אייר לא יפסיד ברכה יקרה זו.

ויש הסוברים שלאחר שעבר זמנה של הברכה, לא יכול לברך, לכן לאחר חודש ניסן יברך את הברכה בלא הזכרת שם ומלכות [3] .

בארצות שעונת הלבלוב היא בחודש תשרי (סוף החורף שלהם) יש לברך לפי עונת הפריחה אצלם.

ב. מהו לבלוב?

מלשון הגמרא היה ניתן להבין שלבלוב הכוונה שהתחילו לגדול עלים ירוקים על העץ, לאחר שבימי החורף היה ללא עלים, לכן מבאר המשנה ברורה [5] שכתב השו"ע 4]]: "היוצא בימי ניסן וראה אילנות שמוציאין פרח" – לבלוב הינו הוצאת הפרח, ולא עלים בלבד. כלומר אין הכוונה שמברכים כשרואים את האילן עם עלים ירוקים בלבד, אלא צריך לראות באילן את יציאת הפרח שממנו עתיד הפרי לגדול.

וכן כתב הרמב"ם [6] : "היוצא לשדות ולגנות בימי ניסן וראה אילנות פורחות וניצנים עולים..."

לאור זאת, מומלץ לברך ברכה זו בתחילת החודש כאשר יש עדיין פרחים. יש לשים לב כשהולכים לקיים את ברכת האילנות שיש עדיין פרחים באילן – לעיתים יש אנשים התולים שלט שאפשר לקיים ברכת האילנות בגינתם, אך אין שם פרחים או שהיו ונפלו.

חשוב לדעת:

ישנם אילנות שתחילה יוצאים פרחים ורק אח"כ באים העלים כמו שקד, תפוח ואפרסק.

ישנם אילנות שתחילה יוצאים העלים ואח"כ באה הפריחה כמו ענבים ורימונים.

ישנם אילנות שכל השנה יש להם עלים ובחודשי ניסן ואייר יוצאים הפרחים כמו פירות הדר.  

ניתן לברך ברכת האילנות גם על אילנות שהפרחים שלהם קטנים ופחות ניכרים, כגון: פרחי עץ הזית ועץ הגפן.

ג. האם צריך כמה אילנות או שאפשר לברך על אילן אחד?

מעיקר הדין אפשר לברך על אילן אחד. בשו"ת הלכות קטנות [7] מובא שמלשון הגמרא נראה שצריך ריבוי אילנות, וכן כתבו כמה אחרונים שלכתחילה ראוי שיהיו שני אילנות. אך אם חושש שמחמת החיפוש אחר שני אילנות, יפסיד את הברכה – יברך על אילן אחד, וכן עשו מעשה כמה מגדולי הדור שבירכו על אילן אחד.

[1] הובא בשו"ע או"ח סי' רכו.

[2] ס"ק א.

[3] עי' שדי חמד מערכת ברכות סי' ב' אות א' ובכף החיים סי' רכו ס"ק א.

[4] סימן רכו

[5] ס"ק ב

[6] בפ"י מהל' ברכות הל' יג

[7] חלק ב' סי' כח

צוות בית המדרש להלכה עושה את מיטב המאמצים כדי שתוכלו לקבל את השירות הטוב ביותר, למרות הנחיות משרד הבריאות.

שירותינו זמינים עבורכם כסדרם:

בטלפון 026488888

(באין מענה ניתן להשאיר הודעה בשלוחה 3 ואנו נחזור אליכם בהקדם).

 

 

באתר האינטרנט

ניתן לרכוש ולחדש מנוי בקרן המעשרות בקלות באתר האינטרנט

לרכישת/חידוש מנוי בקרן המעשרות לחץ כאן

 

 

בדוא"ל bhl@bhl.org.il

לשליחת הודעה לחץ כאן

 

 

 

שאל את הרב

לשאלות הלכתיות ניתן להתקשר לבית ההוראה בטל 026488888 שלוחה 31 או לשלוח את שאלתכם לכתובת הדוא"ל הנ"ל.

 

איך מחשבים שנות ערלה? חישוב שנות ערה לאחר נטיעת עץ

כל הפירות הגדלים בתוך שלוש שנים לנטיעת העץ אסורים באיסור ערלה.

שלוש השנים הראשונות לנטיעת העץ, אינן נמנות כפי שאנו רגילים למנות שנים, אלא ע"פ כללי ההלכה, כך שלעיתים יוצא ע"פ כללים אלו ששלוש שנות הערלה הן יותר משלוש שנים ולעתים פחות.

כיצד מונים שלוש שנים מנטיעת העץ?

מנין שנות ערלה:

לצורך חישוב שנות הערלה יש לדעת ראשית את הכללים מובאים בהלכה:

  • א' תשרי נחשב ר"ה לשנים ולנטיעות.

      (אולם בד"כ הפירות יהיו אסורים עד ט"ו בשבט שהוא ר"ה לאילנות.)

  • "מקצת שנה נחשב שנה"- חודש אחד נחשב כשנה שלמה לענין חישוב שנות ערלה.
  • את שנות הערלה יש למנות החל מזמן ההשרשה של העץ ולא מיום הנטיעה. ההשרשה מתרחשת שבועיים לאחר נטיעת העץ.

       כאשר מעבירים שתיל שכבר השריש אין צורך להוסיף שבועיים אלה למניין שנות הערלה.

למעשה:

  • אילן שניטע לפני ט"ז אב (או שתיל מושרש שניטע לפני ער"ח אלול), נמנה את שנות הערלה שלו באופן הבא:

הזמן שעבר עד ר"ה נחשב כשנה שלמה (למרות שבפועל היה פחות משנה). מר"ה יש להוסיף עוד שנתיים שלמות כדי להשלים שלוש שנים.

יש לדעת כי במקרה זה, פירות שחנטו לפני ט"ו בשבט- עדיין אסורים, רק פירות שחנטו לאחר ט"ו בשבט מותרים באכילה.

על פי חישוב זה יתכן ששנות הערלה תהינה פחות משלוש שנים שלמות.

לדוגמא:

אילן שניטע בט"ו אב תשע"ט:

שנה ראשונה שנה שניה שנה שלישית הפירות אסורים עד-
ט"ו אב תשע"ט-

א' תשרי תש"פ

א' תשרי תש"פ-

כ"ט אלול תש"פ

א' תשרי תשפ"א-

כ"ט אלול תשפ"א

ט"ו בשבט תשפ"ב

 

במקרה זה סה"כ השנים בהם יש לנהוג דיני ערלה בפירות הן שנתיים וחצי בלבד.

זכרו! מט"ו בשבט תשפ"ב עד לט"ו בשבט תשפ"ג פירות העץ הינם פירות רבעי ומותרים באכילה רק לאחר חילולם.

אם נטעתם גרעין או יחור יש לחלל את הפירות בברכה, כמו"כ בשנה זו אין צורך להפריש מהם תרו"מ.

אם נטעתם שתיל בוגר, ואתם מונים לו שנות ערלה לחומרא, הפירות הינם ספק רבעי ויש לחללם במשך שנה זו ואף להפריש מהם תרו"מ ללא ברכה.

לפרטים נוספים אודות פירות רבעי וספק רבעי לחץ כאן.

  • אילן שניטע מיום ט"ז באב ואילך, נמנה את שנות ערלתו באופן הבא: מתחילים למנות את שנות הערלה מר"ה שלאחר נטיעתו (הזמן שעבר מזמן נטיעתו עד ראש השנה אינו מצטרף לחישוב שנות הערלה).

מונים שלוש שנים. יש אומרים עד ראש השנה ולמעשה פסק החזו"א שיש להחמיר שלא לאכול מפירות העץ עד ט"ו בשבט של השנה הרביעית.

(הרוצה להקל ולאכול מפירות עץ זה אחרי ר"ה, רשאי לסמוך על הסוברים שיש לשמור ערלה במקרה זה עד ראש השנה הרביעי לאחר נטיעתו).

על פי חישוב זה יתכן ושנות הערלה תהינה יותר משלוש שנים.

לדוגמא:

אילן שניטע בי"ט אב תשע"ט:

שנה ראשונה שנה שניה שנה שלישית הפירות אסורים עד-
א' תשרי תש"פ-

כ"ט אלול תש"פ

א' תשרי תשפ"א-

כ"ט אלול תשפ"א

א' תשרי תשפ"ב-

כ"ט אלול תשפ"ב

ט"ו בשבט תשפ"ג

 

במקרה זה סה"כ השנים בהן יש לנהוג דיני ערלה בפירות הינו קרוב לשלוש וחצי שנים.

זכרו! מט"ו בשבט תשפ"ג עד לט"ו בשבט תשפ"ד פירות העץ הינם פירות רבעי ומותרים באכילה רק לאחר חילולם.

אם נטעתם גרעין או יחור יש לחלל את הפירות בברכה, כמו"כ בשנה זו אין צורך להפריש מהם תרו"מ.

אם נטעתם שתיל בוגר, ואתם מונים לו שנות ערלה לחומרא, הפירות הינם ספק רבעי ויש לחללם במשך שנה זו ואף להפריש מהם תרו"מ ללא ברכה.

לפרטים נוספים אודות פירות רבעי וספק רבעי לחץ כאן.

  • אילן שניטע ביום ט"ז אב, ישנה מחלוקת כיצד לנהוג בו.

למעשה, בארץ ישראל יש להחמיר ולמנות את שנות ערלתו מר"ה שלאחר נטיעתו כאילן שניטע לאחר ט"ז אב.

 

בניסיון למלאות את החלל שנוצר עם פטירתו של הגאון רבי אליקים שלנגר זצ"ל, עורך כתב העת התורני "הליכות שדה" מזה כשלושים שנה, 

התחדש ויצא לאור גיליון 206 בעריכת הרה"ג ר' יחיאל איתמר שליט"א

בגיליון מדורים חדשים ואקטואלים, והוא יוצא בעיצוב חדש ומרהיב.

בתפילה שתרבה הדעת בלימוד תורת ארץ ישראל וקיום מצוותיה.  

בין הנושאים המובאים בגיליון החדש:

 

  • הפרשת תרו"מ דרך הטלפון
  • הפרשת תרו"מ על ידי קטן
  • חיוב תרו"מ בצמחי מרפא ובמאכל לבהמה
  • הפרשת חלה בשבת להציל מאיסור
  • הלכות מעשיות הנובעות מדיני ט"ו בשבט
  • חידושים בענייני מצוות שיש בקיומם דין 'לכם' מאת ראש בית המדרש
  • חיוב תרומות ומעשרות בנטע רבעי ובפירות המגיעים מחו"ל
  • תרו"מ ב'יין שני'
  • ערלה בפטל
  • שאלות למעשה שהתעוררו בבית המדרש

שיעור מחצית השקל לשנת תש"פ לנוהגים לתת לפי גרם כסף:

25.5 ש"ח (ויש נוהגים 24 ש"ח).

יש מן הפוסקים שלא משערים עם שיעור מע"מ ופערי סיטנאות  ולפ"ז השיעור הוא באזור 18 ש"חמחצית השקל

 

המנהג לתת זכר למחצית השקל מופיע לראשונה בדברי הרמ"א (בסי' תרצ"ד) :"יש אומרים שיש ליתן קודם פורים מחצית מן המטבע הקבוע באותו מקום ובאותו זמן זכר למחצית השקל שהיו נותנין באדר, ומאחר שג' פעמים כתיב תרומה בפרשה יש ליתן שלש (מרדכי ריש פרק קמא דיומא). ויש ליתנו בליל פורים קודם שמתפללים מנחה (מהרי"ל) וכן נוהגין בכל מדינות אלו. ויש ליתן ג' חצאי גדולים במדינות אלו כי אין מטבע ששם מחצית עליה מלבד זו. ובמדינות אוסטרייך יתנו ג' חצי ווינ"ר שנקראו גם כן מחצית וכן לכל מדינה ומדינה, ואין חייב ליתנו רק מי שהוא מבן עשרים ולמעלה ויש אומרים שנותנים מחצית השקל לצדקה מלבד ג' מחצית אלו ואין נוהגין כן"

בדברי הרמ"א מבואר שנותנים לפי המטבע הנהוג באותו המקום, ויש לתת מחצית מהמטבע, והמנהג לתת שלוש מטבעות של מחצית מהמטבע הנהוגה באותו מקום, וזאת מפני שכתוב שלוש פעמים בפרשה את המילה "תרומה".

לפי זה כיום בארץ ישראל, כל מי שהוא מבן עשרים שנה צריך לתת שלוש מטבעות של חצי שקל. והמשנה ברורה הוסיף שיש אומרים שהחיוב חל כבר מבן י"ג שנה, אך המנהג לתת גם עבור בניו הקטנים ואישה מעוברת גם בעבור ולדה.

יש הנוהגים לתת מטבע של חצי דולר ישן [שיוצר לפני שנת 1964 למניינם] מפני שמעורב בו מתכת כסף (לוח אר"י).

מנהג הספרדים לתת שיעור של מחצית השקל לפי שיעור התורה, כלומר; שקל הוא עשרים גרה, ומחצית ממנו הוא עשרה גרה, שיעור השקל של התורה הוא כשיעור הסלע. לפי המבואר בשו"ע בהלכות פדיון הבן חמשה סלעים שווים 30 דרהם. כלומר, כל סלע הוא 6 דרהם ומחצית ממנו הוא משקל 3 דרהם. ונמצא ששיעור מחצית השקל הוא 3 דרהם.

מהו הדרהם?

דרהם הוא מטבע שבדורות הקודמים השתמשו בו בארצות ערב. שנים רבות שיערו את ערך הדרהם לפי הדרהם הטורקי שמשקלו היה 3.3 גרם בערך, ולכן יש שכתבו שצריך לתת שיעור של 10 גרם כסף בערך. אך בשנים האחרונות התברר כי הדרהם שבו שיערו את המשקלות הוא הדרהם המצרי ושיעורו הוא כ 3 גרם ולכן השיעור של מחצית השקל הוא 9 גרם כסף = 25.5 ש"ח.

(ויש אומרים 24 ש"ח).

יש המוסיפים מעט על שיעור 9 גרם כסף של היום לפי שכיום מעורבים בכסף גם אחוזים בודדים של מתכות אחרות, ומאידך יש שמורידים מעט משיעור 9 גרם הנמכר ליחידים והולכים לפי המחיר הסיטונאי בשוק.

שיעור מחצית השקל ללא מע"מ ופערי סיטונאות הינו כ-18 ש"ח.

שיעור זה נהגו לתת לכל אחד מגיל י"ג שנה.יש שנוהגים לתת שיעור זה רק מי שהוא מבן עשרים שנה ומעלה.

תרומות ומעשרות בזמן הזה

בעבר הלא רחוק ובפרט בערים מעורבות כאשר אבי המשפחה היה חוזר מהירקן השכונתי או מהשוק העירוני ידעו הכל כי אין לגעת בפירות והירקות עד שיטלו מהם תרומות ומעשרות כהלכתם, ורק לאחר מכן בני המשפחה אכלו מהפירות לשובע נפשם, בשנים האחרונות אכשר דרא וגופי הכשרות המהודרים כבר מעשרים כדין את הפירות והירקות והקונה מקבל פירות וירקות מעושרים, ללא שום חשש.

איכשר דרא? וכבר אין צורך לעשר בבית?

ירקות תרומות ומעשרות

שו"ת עם הגאון רבי שאול ריכנברג שליט"א מרבני בית מדרש להלכה בהתישבות ואחראי על קרן המעשרות:

שאלה:

מדוע ברוב עניני הכשרות אנו סומכים ללא חשש על ההשגחות וההכשרים המהודרים. ואילו בהפרשת תרומות ומעשרות רבים מהיראים נזהרים ומפרישים בביתם למרות שיש לפירות הכשר מהודר?

תשובה:

הסיבה הפרקטית והפשוטה היא: שתרומות ומעשרות זה דבר שאפשר לתקנו בנקל אם לא הפרישו או שההפרשה לא הייתה כהלכתה, בשונה משאר חיובי ההשגחה שאם הייתה תקלה בכשרות הקונה כבר לא יכול לתקן בביתו ואין דנים אפשר מאי אפשר. 

אך בנוסף ישנה סיבה עיקרית והלכתית המצריכה לשוב ולעשר בבית והיא משום שלהשגיח שההפרשה של התרומות ומעשרות תעשה כהלכתה זו עבודה קשה הרבה יותר משאר תחומי הכשרות.

משום שברוב עניני הכשרות תפקיד המשגיח הוא בדרך כלל לעקוב שהיצרן או היבואן משתמשים אך ורק במוצרים וחומרי גלם שהבד"ץ אישר להם, כך שתפקיד המשגיח הוא רק לפקח שלא מרמים ונאמנים להוראות. לעומת זאת בהפרשת תרומות ומעשרות צריך המשגיח לעשות מעשים בפועל. אמנם גם בשחיטה ובדיקה של בשר ועופות תפקיד ההשגחה הוא גם בקום ועשה, אך בשחיטה יש סדר קבוע ותוכנית עבודה קבועה, ועל כן החשש לתקלות מועט.

לעומת זאת בתרומות ומעשרות, בין אם זו הפרשה בחנות ובין אם זו הפרשה במחסן סיטונאי, על המשגיח לבדוק דברים רבים כגון: איזו סוגי פירות הוא צריך לעשר, וצריך לדקדק שלא יפספס בין הארגזים שבערימה אף מין. וכן צריך לוודא איזו כמות יש מכל מין, ולאחר מכן לשקול יותר מאחד ממאה ולא פחות מהמשקל של כל מין עבור הפרשת המעשרות. ויכול לקרות שלוקח פחות מ 1%, אם משום שהיתה טעות בחישוב הכמות שצריך לעשר, או שהיתה טעות בכמות שלקחו למעשר. בפרט במחסן סיטונאי גדול שכל הזמן נכנסות ויוצאות משאיות עם פירות מסוגים שונים המצריך פיקוח ומעקב צמוד אילו פירות ובאיזו כמות -נכנסו ויצאו, ובמחסנים הגדולים אין יום הדומה בכמותו ובסוגיו לחברו (ובפרט בדור שלנו שאנשים עסוקים תוך כדי עבודתם בשיחה בפלאפונים והדבר גורם לחוסר ריכוז והמשימה הופכת לקשה שבעתיים). ולאחר מכן גם כשאומר את נוסח ההפרשה עצמה צריך לדקדק ולא לטעות באף מילה כיון שכל טעות מקלקלת את ההפרשה.

שאלה:

לאחר שהמשגיח בדק ודקדק בסוגי הפירות ובכמותם האם פתרנו את כל החששות?

תשובה:

הנסיון מוכיח שעדיין יתכנו תקלות נוספות. משום שכיום לוקחים לתרומה ותרומת מעשר מהפירות הגרועים היות ואסור לכוהנים לאוכלם בטומאה והם נאבדים, ועל כן מותר להפריש מהרע. אך כל זאת בתנאי שהפירות הגרועים יהיו ראויים למאכל, שכן פירות שאינם ראויים למאכל לא חייבים בתרומות ומעשרות. ומצוי שבין הפירות שלקחו למעשרות יהיו גם פירות רקובים שלא ראויים כלל למאכל ומחשבים אותם כפירות ראויים ומפרישים מהם ויצא שהפריש מפטור על החיוב.

היה מפעל שהכינו עבור המעשרות פירות המעורבבים עם פסולת, ובמקרה שכזה צריכים לשער כמה יש מהפירות הראויים וכמה פסולת, ומצאנו טעויות בחישוב שלא היו הפירות הראויים בכמות המספיקה למעשר.

דוגמא לתקלה שנמצאה בהפרשה של אחד מגופי הכשרות, בדבר שקשה לעלות עליו:

נהוג בהפרשת תרומות ומעשרות של 'חומוס' (ארבעס) לקחת גרגירי חומוס שבורים וקטנים שיוצאים במיון. היה מי שעורר שיש גרגירים שהם קטנים בגלל שהפסיקו לגדול לפני שהגיעו לשליש גידולם והם כלל לא חייבים בתרומות ומעשרות. ואכן ביררנו אצל מומחים האם הגרגירים קטנים בגלל שהפסיקו לגדול. ואף שלחנו למעבדה שתנסה להנביט את גרעינים הקטנים. עד שקיבלנו את התוצאה איזה גודל של גרגיר אינו צומח משום שהפסיק את גידולו לפני הבאת שליש. ועם הנתונים האלו יצאנו לבדוק בכמה בתי מיון לקטניות. באחד מבתי האריזה שנמצא תחת הכשר מהודר בדקנו שק שהיה מיועד לתרומה ותרומת מעשר, שחישבו שיש בשק (אחרי קיזוז הפסולת) כ50% חומוס שיכולים לשמש למעשרות. ולאחר שמיינו את כל מה שבשק והורדנו את הגרעינים הקטנים של גידול פחות משליש, ומצאנו שהיה שם רק 45% של חומוס שאפשר להפריש עליו תרומות ומעשרות. כך שההפרשה לא תקינה. כמובן שמכאן ולהבא נזהרו בזה.

מקרה נוסף אירע במפעל של שימורי תירס שהשתמשו למעשרות ביותר מ1% מקליפות הנושרות מהגרעינים, ויש הסוברים שהקליפות של התירס כשהם לעצמם אינם ראויות לאכילה ואי אפשר לעשותם מעשרות. וכן יש המפרישים על רסק עגבניות מהקליפות של העגבניות, וגם שם לכאורה הקליפות אינן ראויות לאכילה.

בעיה נוספת היא שאלות של הפרשה מפטור על חיוב, או הפרשה ממדרגת חיוב נמוכה על דרגת חיוב גבוהה. לדוגמא יש דברים שגדלים בתוך גבולות ארץ ישראל הוודאים על פי ההלכה, ויש שגדלים במקומות מסופקים, וכאשר מגיעה אותו סוג תוצרת ממקומות שונים על המשגיח לבדוק ולעמוד על המשמר שאת היותר מאחד ממאה שלוקח בשביל תרומה גדולה ותרומת מעשר יקח מן החיוב ודאי על החיוב ודאי ולא מן הספק. וכך גם את הנוסח שאומר בשביל לקבוע את המעשר ראשון והמעשר שני בצד צפון ובצד דרום של שאר הפירות צריך להגיד נכון שיחול באותו חיוב ולא בפטור על החיוב ולא בחיוב על הפטור.

כמו כן צריכים לוודא שאין מפרישים מפירות נטע רבעי, או מתוצרת שגדלה אצל נכרי שפטורים מתרומות ומעשרות, על תוצרת שחייבת במעשרות.

שאלה

לאחר שהמשגיח וידא שהמעשר הוא מחיוב על החיוב והפירות ראויים למאכל ומאותו המין, האם אנחנו יכולים להיות רגועים שההפרשה כדין?

תשובה

לכאורה יש להקשות הלא להפריש יכול רק הבעלים של הפירות או שלוחו, וכדי שהמשגיח יוכל להפריש עבור הבעלים צריך שהבעלים ימנה את המשגיח לשליח, אך לא די בכך שממנהו בתחילת עבודתו כי כלפי הפירות שלא קיימים הרי זה שליחות לדבר שלא בא לעולם, והבעלים לא נמצא כל הזמן כדי למנות את המשגיח לאחר שהתוצרת הגיעה לבעלותו, אלא אנו סומכים על כך שההפרשה היא זכות לבעלים שיוכל לשווק את הפירות בכל מקום, וזכין לאדם שלא בפניו וזכיה מטעם שליחות. והרמ"א פסק (בסימן שכח) שמועיל זכיה בהפרשת חלה וה"ה תרומות ומעשרות, אך כבר כתב הקצות החושן (חו"מ רמג) שיש בזה מחלוקת בראשונים, ועל כן ודאי שיש מעלה גדולה להפריש שוב בבית לאחר שהפירות והירקות הם שלו בודאי ואז יוצא ידי חובת ההפרשה לכל השיטות.

בנוסף ישנם מקומות שהסחורה בבעלות נכרי (בעלות גמורה ולא רק שיש לגוי מניות בסחורה), והתוצרת גדלה אצל יהודים שחייבת בתרומות מעשרות, והלא גוי אינו יכול למנות שליח, והיאך המשגיח יכול להפריש. והפיתרון הנכון במקרה זה, לערוך הסכם בין המגדל לנכרי בעל המקום שהתוצרת עוברת לבעלות הנכרי רק אחרי הפרשת תרומות ומעשרות, והדבר מחייב הסכם שתקף הלכתית, ומחייב קבלת שליחות להפרשת תרומות ומעשרות מהמגדלים (יש מגדלים קבועים שאיתם קל יותר לעשות את ההסכם אך יש גם מגדלים מזדמנים). אמנם יש השגחות שטוענות שאם המנהל הוא יהודי דינו כאפוטרופוס על הסחורה והוא יכול למנות שליח להפריש אף שהבעלים נכרי, אך דבר זה כלל לא מוסכם על כל הפוסקים.

וכבר נשאל מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל האם יש להורות לתלמידי הישיבה ולבנות הסמינרים שיש להפריש תרומות ומעשרות כאשר הם רוכשים מוצר שיש עליו כשרות מהודרת .והורה מרן זצוק"ל (הו"ד בקובץ הליכות שדה, ובישא יוסף) שאכן מעיקר הדין הלוקח תוצרת ממקום שיש בו השגחה של ת"ח האחראים על הפרשת תרומות ומעשרות אין צורך לשוב ולהפריש. אך בעל נפש הירא וחרד לדבר ה' כדאי שינהיג עצמו להפריש מכל דבר הנכנס לביתו ובפרט שידוע כי גם במקומות שיש בהם השגחה על תרומות ומעשרות נזקקים הם לכמה עיקולי ופשורי ואשרי חלקו של הנוהג בהידור זה.

שאלה

בשנים שלישית ושישית שיש חיוב מעשר עני איך נוהגות הכשרויות השונות, ואיך ינהג מי שמחמיר תמיד להפריש שוב בביתו?

תשובה

יש כשרויות שמסתפקות באמירת הנוסח שזו צורת ההפרשה, אבל לא נותנים בפועל פירות או כסף לעניים משום שהם אומרים שזו בעיה של הבעלים שהוא זה שגוזל את העניים. ויש שעושים הקנאה של המעשר עני לעני או לאגודת צדקה ואח"כ זוכים ממנו חזרה ומשלמים בכסף או בפירות (לא את המחיר המלא). כלפי הקונה גם אם קונה מהשגחה שלא נותנות את המעשר לעניים הקונה ינהג בשנה זו כבכול השנים, ואין כאן מקום להאריך מדוע. למעשה אצלינו בבית המדרש יש הסדר לאנשים פרטיים, המגדלים בחצרות הבתים, כיצד לקיים את נתינת המעשר עני.

שאלה

האם בחוץ לארץ מותר לאכול פירות וירקות ללא שום חשש?

תשובה

אם לא יודעים בוודאות שהפירות הגיעו מארץ ישראל אפשר לאכול משום שסומכים על הרוב שהוא מחו"ל. אבל אם יודעים שהתוצרת מגיעה ארץ ישראל צריך להפריש תרומות ומעשרות ואדרבא במקרה שכזה החובה להפריש גדולה שבעתיים משום שמתוצרת הנשלחת לחו"ל אפילו הרבנות לא מפרישה כלל תרומות ומעשרות.

שאלה

נמצא באירוע ומוגשים שם פירות וירקות ואינו יודע אם עישרו האם מספיק לקחת מעט מהפרי ולהגיד שזה למעשרות ולזרוק לפח? 

תשובה

בכך לא יוצא ידי הפרשה. אלא צריך להגיד בדקדוק את הנוסח הארוך או הקצר, ובתנאי שיש לו מטבע בביתו המיועדת לחילול, או שהוא חבר בקרן המעשרות ואז אומר את הנוסח של הקרן.

לחץ כאן כדי לקרוא איך מפרישים תרומות ומעשרות

נערך על פי דבריו של הרב קושלבסקי בהרצאה למשתלמות

מתארחים ושומרים כשרותכאשר אנו אוכלים בביתנו, בסביבה המוכרת לנו, בעיות הכשרות אינן רבות. כל אחד שומר על כשרות מאכליו כדרכו וכהרגלו.

בד"כ יודע הצרכן היכן קנה את מאכליו. אותם הרגילים לקנות במקומות שאין בהם כשרות מהודרת, יודעים ממה עליהם להזהר, ורגילים בכך.

אך כאשר חורגים מהשגרה ביציאות לטיולים, נופשים, מלונות, או כאשר מתארחים אצל בני משפחה וכד', לעיתים לדאבון לב, ישנם הנוטים לשנות גם את שגרת הקפדתם בנושא הכשרות ולסמוך על כל מיני קולות והיתרים שונים שבד"כ רגילים להישמר מהם.

כאן תוכלו לקרוא כיצד לשמור על מקסימום כשרות במינימום טרחה או קושי, גם כאשר אינכם בבית, בסביבתכם המוכרת.

כשרות אוכל מתועש לעומת פירות וירקות חיים

כאשר מתארחים אצל מארחים שלא יודעים מהי מידת הקפדתם בנושא כשרות, או מבקרים במקומות שאין סומכים על ההשגחה בהם, אוכל מתועש עלול להיות בעייתי, משום שאין אפשרות לדעת מה השגחתו ומהיכן לקוח. לא תמיד ניתן לשאול פרטים אלו. כמו"כ תיתכנה בעיות כמו בשר וחלב וכד'.

מה שאין כן בפירות וירקות, אשר בהם מצויים שני חששות:

  1. תרומות ומעשרות
  2. ערלה

בשגרה, פותרות עבורנו חששות אלו מערכות הכשרות המהודרות. הללו משגיחות בבתי האריזה ועל הסחורה המסופקת לחנויות שתחת השגחתן:

מקפידות על ביצוע הפרשת תרו"מ מהפירות ומהירקות ומונעות שיווק פירות ערלה.

אמנם, לחששות אלו פתרונות הפשוטים לביצוע גם למי שהובאו לידיו פירות שכשרותם מוטלת בספק, כפי שתוכלו לקרוא בהמשך.

מסיבה זו, אם הנכם מסופקים לגבי כשרותו של המקום בו אתם נופשים או מתארחים, עדיף ומומלץ שתתכבדו דווקא בפירות וירקות חיים. לאחר שתבצעו את הפעולות הבאות, כמובן…:

כיצד נוכל לשמור מצוות תרומות ומעשרות ולהימנע מאיסור ערלה גם ביציאתנו לנופש או טיול?פדיון מעשר עני

מצוות תרומות ומעשרות:

כפי שאמרנו, אם אתם מתארחים, מבקרים, נמצאים במקום שאינכם יודעים בבירור את כשרותם של הפירות, תוכלו להפריש תרומות ומעשרות באופן הבא:

שימו לב, המדובר כאן הוא רק כאשר ישנו ספק לגבי כשרותם של הפירות והירקות, במקרה ואתם יודעים בוודאות שלא הופרשו תרומות ומעשרות מהפירות והירקות שבידכם עליכם להפריש עם ברכה תוכלו לקרוא על כך במאמר איך מפרישים תרומות ומעשרות.

שלב א': ההפרשה

עליכם לקחת חתיכה קטנה מכל סוג  של פרי או ירק, להניח בצד (לשים לב שהחתיכה תהיה קצת יותר מאחוז מכלל הפירות מאותו הסוג שברשותי)

אם הנכם חברים בקרן המעשרות, אתם יכולים לעקוף על השורות הבאות ולעבור ישר לשלב ג'.

במידה ואין לכם מנוי בקרן המעשרות, אתם נדרשים לבצע שלב נוסף וחשוב:

שלב ב':- הכנת מטבע לחילול מעשר שני

השנה [שנת תש"פ] הינה שנת מעשר שני.

זאת אומרת שחלקם של הפירות, אותם תייחדו בהמשך למעשר שני, יהיו קדושים ואסורים באכילה, לכן יש לחללם על פרוטה במטבע – להעביר קדושתם לשווי של פרוטה במטבע שיחדנו לחילול זה.

לצורך כך עליכם לייחד מטבע על פי הלכה. כאשר תאמרו בהמשך את "נוסח החילול", תחללו עליה את קדושת המעשר שני. מטבע זו אסורה בשימוש ויש לאבדה מן העולם בגמר השימוש על ידי השלכתה לים וכד'.

אם אתם מתכוונים לעשות זאת ולייחד מטבע, כדאי שתקבלו הנחיות ברורות ממורה הוראה, הדינים המובאים לעיל אינם מפורטים דיים כדי לנהוג על פיהם הלכה למעשה, אלא הובאו על מנת לעורר את תשומת ליבכם לענין חילול מעשר שני.

ענין זה הינו מורכב מעשית וכן הלכתית, אנו ממליצים לכם לחסוך את המורכבות הזו ולהיות מנויים בקרן המעשרות, כך תוכלו לחלל את מעשרותיכם על מטבעות הקרן ולעבור ישר לשלב הבא:

לרכישת מנוי בקרן המעשרות לחץ כאן

שלב ג': אמירת הנוסח

לומר את נוסח ההפרשה. ניתן לומר גם את נוסח ההפרשה המקוצר.

לנוסח הפרשת  תרומות ומעשרות לחץ כאן.

את החתיכה שהפרשתם בשלב א' יש לעטוף ולהשליך לאשפה. אם אתם מתארחים ואין לכם אפשרות לעטוף אותה, פשוט השאירו אותה בצד הצלחת.

לסיכום: אם אתם מנויים בקרן, עליכם להפריש חלק קטן מהפרי (קצת יותר מאחוז) ולומר את נוסח ההפרשה.

אם אינכם חברים בקרן- כדאי שתרכשו מנוי בהקדם, שכן המנוי חל רק מהבוקר שלמחרת רכישתו.

הפרשת תרומות ומעשרות מפירות שנקנו מגוי:

רווחת הטענה כי מפירות נוכרי אין צורך להפריש תרומות ומעשרות. הנחה זו במקורה נכונה, מפירות נוכרי אכן אין מצוות הפרשת תרומות ומעשרות. אולם, בימינו, בעקבות יכולות השינוע המתקדמות הפירות עוברים מיד ליד ביתר קלות, ואין כל הוכחה לכך שהפירות שמוכר הגוי אכן גדלו תחת בעלותו, וכמובן שאינו נאמן להעיד עליהם, ואי אפשר לסמוך על דבריו גם אם מבטיח שהינם שלו.

לכן, אם במהלך טיול וכדומה קניתם פרות מגוי, (למשל מבסטה של בדואי במדבר…) אל לכם לטעון שפירות אלו אינם טעונים הפרשה. יש להפריש מהם תרו"מ כדין ספק טבל.

זכרו: מצווה מיוחדת זו, אשר ניתן לקיימה באופן כה פשוט, חבל להחמיץ!

הפרשת תרומות ומעשרות בשבת.שמירת כשרות כשמתארחים בשבת

הלכה מפורשת היא שאסור להפריש תרומות ומעשרות בשבת. יש להפריש מכל המאכלים תרו"מ לפני שבת, מאכלים שיתקלקלו אם נפתח אותם – ניתן לעשות תנאי אותו תיקנו חז"ל להפרשת תרו"מ בשבת – להגיד לפני שבת נוסח מיוחד "נוסח התנאי" ובשבת להפריש כרגיל ע"י אמירת נוסח ההפרשה.

תנאי זה אינו מועיל ל'פירות טבל שאינם ברשותו'.

בימות החול, בהיותכם מתארחים מחוץ לבית, ברגע שלקחתם את הפרי/ הירק לצלחת הפרטית שלכם, אתם יכולים להפריש ממנו תרו"מ, כי במעשה זה העברתם לרשותכם את אותו פרי/ירק באופן מעשי ואתם רשאים לעשות בו כרצונכם.[1]

אולם, כאשר אתם מתארחים בשבת, הפירות אינם בידכם בערב שבת, מעשה זה של "העברת המאכלים לרשותכם באופן מעשי" נעשה רק בשבת, ואז אסורה עליכם הפרשת תרומות ומעשרות.

אם כן מהו הפתרון למתארחים בשבת?

ההלכה קובעת כי פירות שאינם טבל וודאי אלא הינם בגדר 'דמאי', ניתן להתנות עליהם בערב שבת גם במקרה שהפירות אינם ברשותנו בפועל, ולכן אם אנו מניחים שהפירות נקנו במקום שיש שם השגחה אך היא איננה מהודרת דיה הפירות הם כדין 'פירות דמאי' שאפשר להפריש מהם בשבת אפילו שאינם בבעלותו. אמנם אם יש לנו חשש שהפירות לא עושרו כלל – "ספק טבל", אין אפשרות לסמוך על התנאי ויש לדאוג לתקן את הפירות מערב שבת.

לגבי שהות במלון בשבת אף אם המלון אינו בהשגחה מספקת – התירו הפוסקים לסמוך על התנאי מסיבה נוספת:

הרי המתארח שילם על כל האוכל לפני שבת, ואם כן הוא נקרא בבעלותו ויכול לעשות תנאי להפרשת תרו"מ בשבת.

לכן:

אם אתם מתארחים בשבת אצל אדם החשוד בקניית פירות וירקות בהשגחות שאינן מספקות, או במלון שאינכם סומכים על כשרותו במאת האחוזים, תוכלו לומר לפני שבת את נוסח התנאי, ובשבת להפריש תרו"מ כרגיל.

אך אם הפירות הינם "ספק טבל", ויתכן ולא הופרשו מהם כלל תרו"מ עליכם לדאוג שיופרשו תרומות ומעשרות מכל המאכלים קודם השבת.

ניתן להתקשר לבית ההוראה שע"י בית המדרש להלכה בהתישבות כדי לברר אם הפירות במקום שהותכם הינם בגדר 'דמאי' או 'ספק טבל'.

 02-6488888 שלוחה 31

 פדיון מעשר עני

איסור ערלה

בשונה מפירות ספק טבל, אותם ניתן לתקן ע"י הפרשת תרו"מ, פירות האסורים משום ערלה אין אפשרות לתקן. לכן:

יש להמנע מלאכול פירות שאחוזי הערלה שלהם בשוק גבוהים.

על ידי בית המדרש מתפרסם אחת לתקופה "לוח אחוזי ערלה" עדכני המפרט את אחוזי הערלה בפירות ובזניהם השונים.

ללוח אחוזי ערלה לחץ כאן

את פירוט השיטות לגבי השאלה "מאיזה אחוז ואילך יש לחשוש ולהמנע מאכילת הפרי" תוכלו לקרוא במאמר חשש ערלה בפירות הנמכרים בשוק ואינם תחת השגחה מוסמכת.

ניתן להתקשר לבית ההוראה שעל ידי בית המדרש להלכה בהתישבות, ולקבל מענה מידי לגבי כל פרי שאתם מסופקים לגביו.

02-6488888 שלוחה 31

לשליחת שאלה מטופס 'צור קשר' לחץ כאן

בעיית הסוריים

סוריים הינם ענפים חדשים של העץ היוצאים מן הקרקע הסמוכה לו, ודינם כעץ חדש לענין מנין שנות ערלה.

תופעה זו הינה נפוצה ביותר בעצי רימון ובצמח הצבר. בעקבות זאת, גם כאשר אחוזי הערלה אינם גבוהים בפירות אלו, יש להמנע מאכילתם כאשר אינם מפוקחים על ידי כשרות מהודרת.

[1] אין צורך לעשות פעולת קנין בפירות שהיא פעולת הגבהה של האוכל, משום שאנו מניחים שבעל הבית שהזמין אותנו נותן לנו רשות להפריש תרומות ומעשרות.

 

 

איזו שנת מעשר היא שנת תש"פ?

השנה החמישית אחרי שנת שמיטה היא שנת מעשר שני

מצוות תרומות ומעשרות מחולקת לארבע מתנות:

תרומה גדולהמעשר ראשון ותרומת מעשר, אותם מפרישים בכל השנים.

ו- מעשר שני או מעשר עני, תלוי בשנים:

בשנים ראשונה, שנייה רביעית וחמישית שלאחר השמיטה יש להפריש מעשר שני.

בשנים שלישית ושישית לאחר השמיטה, מפרישים מעשר עני.

 

השנה שנת תש"פ הינה השנה החמישית לאחר השמיטה- שנת מעשר שני.

התוצרת המשווקת כיום בחנויות, שייכת לשנת מעשר שני.שנת מעשר שני

עם זאת, חשוב לדעת שישנה עדיין תוצרת שיתכן ושייכת לשנת מעשר עני בעיקר בשימורים ופירות יבשים, יינות, שמנים וכדומה. לכן, בהפרשה ממוצרים אלו יש לומר בנוסח ההפרשה:

"אם צריך מעשר שני יהיה מעשר שני בדרומם של הפירות ואם צריך מעשר עני יהיה מעשר עני בדרומם של הפירות". 

שנת מעשר שני- הלכות נחוצות

פירות המעשר שני- (הפירות שנקבעו למעשר שני בעת אמירת נוסח הפרשת תרומות ומעשרות) הינם קדושים, ואסורים באכילה.

בזמן בית המקדש היו אוכלים אותם בטהרה בירושלים. אולם- בימינו, אין אפשרות לאכלם בטהרה בירושלים מכמה סיבות:

א. מכיוון שאין בימינו מזבח ודין המעשר שני להאכל בירושלים הוא רק כשיש מזבח.

ב. יש ראשונים שסוברים שקדושת ירושלים בזמן הזה בטלה.

ג. כולנו טמאי מתים ואסור לאכול מעשר שני בטומאה.

אם כן, כיצד ניתן להתיר את פירות המעשר שני באכילה?

יש לחללם על פרוטה במטבע המיוחדת לכך.

חילול פירושו העברת הקדושה מהפירות למטבע.

כיצד מחללים מעשר שני?

מנויי קרן המעשרות:

אומרים את נוסח החילול המובא בנוסח הפרשת תרומות ומעשרות למנויי קרן המעשרות ובכך מחללים את פירות המעשר השני על מטבעות הקרן.

לאחר אמירת הנוסח הפירות מותרים באכילה.

 

מי שאינו מנוי בקרן המעשרות:

לפני החילול יש לייחד מטבע לחילול מעשר שני, עליו ניתן לחלל מעשר שני כמספר הפעמים שנכנס בו שווי של פרוטה.

למשל: כיום פרוטה שווה ל 0.07 אג' ולכן המחלל מטבע של 1 ש"ח לחילול מעשר שני יכול לחלל עליו עד 14 פעמים. 

לאחר מכן יש לומר את נוסח החילול המובא בנוסח הפרשת תרומות ומעשרות.

לאחר החילול הפירות מותרים באכילה אך המטבע קדושה ואסורה בכל שימוש מלבד חילול מעשר שני.

 

כאשר המטבע שיוחדה לחילול מתמלאת, יש לפנותה למטבע אחרת או לאבדה מן העולם ע"י זריקה לים וכד' על מנת למנוע תקלה ושימוש בה.

כאשר מחללים טבל וודאי יש לברך לפני החילול את ברכת החילול:

"ברוך אתה ה'… מלך העולם אשר קידשנו במצוותיו וציונו על פדיון מעשר שני"

הכנת מטבע לחילול מעשר שני והחזקתו דורשת ידע הלכתי רב – מהי פרוטה חמורה, מהם דרגות החיוב (למשל: מטבע שיחדו אותה לחילול ירק אסור לחלל עליה מעשר שני של תבואה או יין שהם בדרגה חמורה מהם),

משום כך, יש להתייעץ עם מורה הוראה לפני הכנת המטבע.

 

לרכישת מנוי בקרן המעשרות ולמידע נוסף >>

 

 

לחצו להורדה

לוחות אחוזי ערלה

איסור ערלה נוהג מן התורה גם בימינו. בשונה מתרומות ומעשרות שיכול כל אדם להפריש שוב מהפירות במידה והוא מסתפק אם הופרשו מהם תרומות ומעשרות, את פירות הערלה לא ניתן לתקן ומכאן החשיבות הגדולה ברכישת תוצרת (פרי העץ) שאין בה חשש ערלה. לפניך לוחות אחוזי ערלה משוערים.

כאשר אחוז הערלה גבוה מחצי אחוז – אין לרכוש תוצרת ללא הכשר מוכר. באופן כללי, מוטב לרכוש תוצרת כשרה ולסמוך על לוח אחוזי הערלה רק במקרים של שעת הדחק או צורך גדול.

לשמיעת העדכון האחרון של אחוזי ערלה ניתן להתקשר 02-6488888 שלוחה 32

להורדת הלוחות: