מדריכים הלכתיים

מאמרים

שיעורים

שאלות ותשובות

האם יש בעיית ערלה בבננות? האם יתכן שהבננה אינה ירק?!

שאלה:

דני החקלאי נטע מטע בננות. לקראת הקטיף הראשון שאל אותו חברו: "האם חשבת על ערלה?" דני נדהם - האם באמת יש בעיית ערלה בבננות? האם יתכן שהבננה אינה ירק, וברכתה איננה בורא פרי האדמה?!

תשובה:

בבננות אין דין ערלה למעשה, וברכתה היא בורא פרי האדמה. לדין זה יש להקדים את דברי הגמרא בברכות (דף מ ע"א): "היכא דכי שקלת לפירי ליתא לגווזא דהדר מפיק, לא מברכין עליה בורא פרי העץ אלא בורא פרי האדמה" - בדברים אלו מגדירה הגמרא את ההבדל בין עץ לשיח לעניין ברכות. המפרשים נחלקו בפירוש המושג "גווזא": הרא"ש מפרשו כשורש, הגאונים כגזע (ורש"י כענף). הפרשנויות השונות האלו משפיעות מבחינה הלכתית על הגדרת צמחים שונים כעץ או כשיח, ובהתאם לכך על ברכותיהם. הבננה נכללת בהגדרת ירק בשל המבנה הייחודי של צמח הבננה ואופן גדילתו: הבננה גדלה על 'גזעול' המורכב מליפופי עלים, ולא על גזע עצי קלאסי. כמו כן גזעול זה מתייבש מדי שנה, וגזעול חדש צומח מהשורש, מה שמבדיל אותו מעצים מסורתיים. וכיון שהשולחן ערוך (או"ח סימן רג' סעיף ג) פסק שברכת הבננה היא "בורא פרי האדמה", ובכך הכריע כדעת הגאונים בהגדרת פרי וירק, ממילא גם ביחס לערלה, הבננה נחשבת ירק ולא פרי עץ. והכפתור ופרח הביא טעמים נוספים להגדרת הבננה כירק - האחד: מפני שאין לצמח הבננה גזע ממשי, אלא עוקצי העלים הם הגזע שלו. והשני: שגזע זה אינו עצי, והוא מתייבש ונרקב. ולפי דבריו אפשר לומר שגם לשיטת הרא"ש אין בבננה ערלה, וברכתה בורא פרי האדמה. ולכן הכריעו הפוסקים שאין בבננות דין ערלה. משום כך אפשר לקטוף מהיבול הראשון של מטע הבננות ללא חשש, ולמכור אותן או לאכלן ללא חשש ערלה. יש לציין שהגם שהשו"ע (שם) פסק שברכת הבננה היא בורא פרי האדמה, מכל מקום יש שכתבו שאם בירך על בננות בורא פרי העץ יצא. וטעמם הוא שמכיון שלדעת הרא"ש שהביאו הטור (שם) הבננה נחשבת כעץ, הרי שספק ברכות להקל (קצות השולחן פרק מט סעיף יח, ועוד). ופוסקים רבים חולקין על כך  שכיון שנקטינן שאין בבננות ערלה, אם כן ודאי שאי אפשר לברך עליה בורא פרי העץ, וכן נראה מדברי המשנה ברורה (סימן רו ס"ק ב) שאין ברכתה בורא פרי האדמה מדין ספק אלא מודאי, וכן כתבו (ליבון ההלכה סי' ט"ז) בשם הגרי"ש אלישיב זצ"ל. ועיין עוד שו"ת אור לציון (חלק ב פרק מו תשובה לט). ויש שכתבו דאף הסומך על הסוברים שבדיעבד אם בירך בורא פרי העץ יצא, אם אירע שבירך כך אין לאכול אלא מעט שלא יהא לבטלה, ואם רוצה לאכול עוד יברך בורא פרי האדמה על ירק אחר, ויכוין לפטור הבננה, (וכעין מש"כ במ"ב סי' ר"ג סק"ג בשם החיי"א). להרחבה וקריאת המאמר בענין פרי הבננה לחץ כאן >>

דני החקלאי נטע מטע בננות. לקראת הקטיף הראשון שאל אותו חברו: "האם חשבת על ערלה?" דני נדהם - האם באמת יש בעיית ערלה בבננות? האם יתכן שהבננה אינה ירק, וברכתה איננה בורא פרי האדמה?!

נתתי לבתי בת העשר להפריש חלה, האם הפרשתה מועילה?

שאלה:

נתתי לבתי בת העשר להפריש חלה, האם הפרשתה מועילה?

תשובה:

הפרשת קטן או קטנה אינה כלום, ואם הפרישו יש צורך לחזור ולהפריש שנית בברכה. (מקורות: רמב"ם תרומות ד, ב)  

נתתי לבתי בת העשר להפריש חלה, האם הפרשתה מועילה?

האם עלי לעשר פירות שקטפתי על מנת לתת לשכני?

שאלה:

קטפתי פירות בגינת ביתי על מנת לתתם לשכנַי במתנה, האם עלי לעשרם קודם הנתינה, או די להודיע לשכני כי עליהם לעשרם?

תשובה:

אסור למסור טבל, ואפילו מודיע למקבל שהפירות אינם מעושרים, מחשש שישכחו לעשר ונמצאו אוכלים טבל. (מקורות: רמב"ם מעשר ו' ו'. ; חזו"א שביעית א, כח)  

קטפתי פירות בגינת ביתי על מנת לתתם לשכנַי במתנה, האם עלי לעשרם קודם הנתינה, או די להודיע לשכני כי עליהם לעשרם?

האם מפרישים תרומות ומעשרות מקני סוכר?

שאלה:

בחצרי גדלים קני סוכר, האם צריך להפריש מהם תרומות ומעשרות?

תשובה:

מחלוקת הפוסקים, ולהלכה חייבים להפריש, אך ללא ברכה. (מקורות: שו"ת רדב"ז א, תקסג) ניתן לקרוא עוד אודות הפרשת תרומות ומעשרות מתבלינים ועשבי תיבול ←

בחצרי גדלים קני סוכר, האם צריך להפריש מהם תרומות ומעשרות?

מהן הבעיות ההלכתיות העיקריות בקטיף במטעים?

שאלה:

מהן הבעיות ההלכתיות העיקריות בקטיף חוויתי במטעים, ומה פתרונם?

תשובה:

בקטיף חוויתי במטעים יש להקפיד על מספר נושאים הלכתיים חשובים. ראשית, יש להיזהר מלקטוף פירות מעצים שנמצאים בתוך 3 השנים הראשונות לנטיעתם או מ"עצי מילואים" חדשים שנשתלו במטע ותיק, מפני איסור ערלה. לצורך כך, חשוב לבקש אישור מבעלי המקום שאין במטע עצים כאלה, וכדאי לוודא זאת גם עם המשגיח. ציבור המהדרין יש לו להקפיד על מניין 3 השנים מהשתילה במטע עצמו ולא מהמשתלה. כמו כן, יש לשים לב לפירות משנה רביעית לנטיעה שטעונים פדיון נטע רבעי, ואם יש ספק האם הפרי בשנתו הרביעית או החמישית - חובה להפריש מספק מהפירות גם תרומות ומעשרות מלבד הפדיון. בעיה נוספת היא העובדה שעצים מסוימים כמו רימונים, סברס, פטל ואוכמניות עלולים להוציא ייחורים חדשים מהשורשים, והפירות הגדלים על יחוריים אלו נחשבים עדין בתוך שנות ערלה, ולכן במטעים של עצים אלו חשוב לוודא שהמטע מטופל היטב תחת השגחה מתאימה, כמו כן חשוב לדעת שחלק מפירות אלו נגועים בתולעים ויש לבודקם, בעיקר פרי הפטל שהנגיעות בו גדולה מאד. כמו כן כיון שמשלמים מראש על הקטיף, נחשב הדבר כ"מקח" ואזי מותר לקטוף בכל פעם רק פרי אחד ולאכלו, אך אם קוטפים ביחד, שניים או יותר או פירות גדולים כרימון/אבטיח, חלה חובת הפרשת תרומות ומעשרות. במקרה של ספק בכל אחד מהנושאים הללו, ולברורים נוספים, רצוי להתייעץ עם רבני בית ההוראה "אמונת איש" בטלפון 026488888 שלוחה 31 או כאן ← להרחבת הדברים ניתן לקרוא כאן ←

מהן הבעיות ההלכתיות העיקריות בקטיף חוויתי במטעים, ומה פתרונם?

האם מותר לעקור עצי תבלין לצורך נטיעת צמחים אחרים?

שאלה:

האם מותר לעקור עצי תבלין או עצי ריח לצורך נטיעת צמחים אחרים?

תשובה:

מותר. הרחבה: אילן שגדלים עליו תבלינים שאינם ראויים לאכילה בפני עצמם, או עלים המשמשים לריח, אינו נחשב עץ מאכל לענין איסור קציצת אילנות. וכשם שאין בו איסור ערלה, ואין מברכים על אכילתו בורא פרי העץ, כך אין איסור לעוקרו. וכן הורו הגר"ש וואזנר בשו"ת שבט הלוי (ח"ה סימן צה) והגרי"ש אלישיב זצוק"ל (עץ השדה פרק ג הערה סא). ודעת רוב הפוסקים שאין לעקרו, אלא אם כן יש צורך בעקירתו. אבל  לעקרו בדרך השחתה בלבד, אסור מכח 'בל תשחית' ואפילו בעצי סרק. יעוין בספר עץ השדה פרק ג-ד ובהערות שם.

האם מותר לעקור עצי תבלין או עצי ריח לצורך נטיעת צמחים אחרים?

שתלתי עצים וירקות בחצרי שבחו"ל, האם יש בהם משום איסור כלאים? 

שאלה:

שתלתי עצים וירקות בחצרי שבחו"ל, האם יש בהם משום איסור כלאים? 

תשובה:

איסור כלאי זרעים אינו נוהג בחו"ל, ולכן מותר לזרוע מיני ירקות שונים ללא כל הרחקה ביניהם.  לעומת זאת איסור כלאי אילן נוהג גם בחו"ל, וכיון שרוב העצים בזמננו הינם מורכבים, יש לבדוק האם העצים מורכבים מין על שאינו מינו.  >> עיין מאמר הדרכה לרכישת שתילי עצי פרי ללא כלאים כמו"כ גם איסור כלאי הכרם נוהג בחו"ל.

שתלתי עצים וירקות בחצרי שבחו"ל, האם יש בהם משום איסור כלאים?