מדריכים הלכתיים

מאמרים

שיעורים

שאלות ותשובות

ברכת האילנות על עצים האסורים משום ערלה

שאלה:

האם מותר לברך ברכת האילנות על עץ שהוא עדיין בשנות ערלה?

תשובה:

יש מהפוסקים שחששו לברך על עצי ערלה ברכת האילנות, לכן לכתחילה יש לברך על עצים שאינם ערלה ואם אין לו יכול לברך. להרחבת התשובה לחץ כאן >>

האם מותר לברך ברכת האילנות על עץ שהוא עדיין בשנות ערלה?

מרור שגדל בעציץ שאינו נקוב ומרור שגדל בגידולי מים

שאלה:

האם  ראוי לכתחילה לאכול בפסח באכילת מרור (חסה) שגדלה בעציץ שאינו נקוב בחממות? וכן האם יוצאים ידי חובה בחסה שגדלה בגידולי מים?

תשובה:

ניתן לאכול למצות מרור חסה שגדלה בעציץ שאינו נקוב ובחממות לכתחילה. וכמו יוצאים ידי חובה בחסה שגדלה בגידולי מים. ואף לגבי ברכה מן הדין מברכים עליהם בורא פרי האדמה. להרחבת התשובה לחץ כאן >>

האם  ראוי לכתחילה לאכול בפסח באכילת מרור (חסה) שגדלה בעציץ שאינו נקוב בחממות? וכן האם יוצאים ידי חובה בחסה שגדלה בגידולי מים?

שיכרות ביין של שביעית

שאלה:

האם מותר לקיים מצות עד דלא ידע ביין של שביעית ומה הדין לתיתו לאחד שכבר שתוי יין של שביעית שמן הסתם אם ישתהו ישתכר ועלול להקיאו?

תשובה:

יש לאסור לתת יין  לשיכור משום כמה סיבות: א. שנחשב כהפסד פירות שביעית בזה שנותן לשיכור שמצוי מאד שישפוך את היין. ב. משום שבגלל כמות היין ששתה אין הוא מרגיש עתה טעם יין והוי הפסד פירות שביעית ודומיא דאכילה גסה. ג. שבדרך כלל שתיה נוספת גורמת להקיא וזה עצמו חשיב הפסד. להרחבת התשובה לחץ כאן >>

האם מותר לקיים מצות עד דלא ידע ביין של שביעית ומה הדין לתיתו לאחד שכבר שתוי יין של שביעית שמן הסתם אם ישתהו ישתכר ועלול להקיאו?

הפרשת חלה מעיסה שנילושה במי פירות

שאלה:

אחד מידידי אפה בביתו 'מצה עשירה', מקמח ומי פירות בלבד, ולא עירב בה אפילו טיפה אחת של מים. האם צריך להפריש חלה ממצה זו?

תשובה:

לדעת השולחן ערוך גם עיסה שנילושה בשאר משקים חייבת בחלה, וכך נוהגים בני ספרד. אך יש מן הראשונים שסוברים שאינה חייבת בחלה אלא אם כן נילושה במים, או באחד מהמשקים: יין, שמן-זית ודבש דבורים. אך אם נילושה בשאר השמנים, במיצי פירות או בביצים, היא פטורה מן החלה. ויש מהפוסקים שחששו לדעתם והורו שבאופן זה יפרישו בלי ברכה, וכן מנהג בני אשכנז. ברם לכל הדעות ראוי לכתחילה שלא ללוש עיסה שיש בה שיעור חלה, במי פירות בלבד, וזאת כדי שלא להכנס לספק ברכות, אלא יתן בה גם מים, יין או שמן זית. ובביאורים נבאר טעם נוסף שלא ללוש שיעור חלה במי פירות בלבד. בענין כמות המים שיש לערב בעיסה כדי שתתחייב בחלה לכל הדעות: יש אומרים שמספיקה אפילו טיפה אחת, ויש אומרים שצריך שהמים יהיו הרוב. ובשם הגרי"ש אלישיב זצ"ל מסרו שאין צריך שהמים יהיו הרוב, אבל צריך שיערב בה כמות חשובה של מים, שיהיו חלק נכבד מהעיסה. אם אינו מערב בה מים, אלא יין, שמן זית או דבש דבורים, צריך שמשקים אלו יהיו רוב ביחס למי הפירות. להרחבת התשובה לחץ כאן >>

אחד מידידי אפה בביתו 'מצה עשירה', מקמח ומי פירות בלבד, ולא עירב בה אפילו טיפה אחת של מים. האם צריך להפריש חלה ממצה זו?

שימוש באתרוגים של שביעית

שאלה:

מנהג נפוץ להכין מרקחת מן האתרוגים שקיימו בהם את המצווה, ולאכול ממנה בט"ו בשבט. השאלה הנשאלת בשנה זו האם מרקחת זו חייבת בביעור, ואם כן – מתי הוא זמן ביעורה? והאם מותר לשמור אותה עד ט"ו בשבט?

תשובה:

מותר לאכול את מרקחת האתרוגים בט"ו בשבט ללא חשש, שכן עדיין לא הגיע זמן ביעורם. בהרחבת התשובה ניתן לקרוא עוד על חובת אתרוגים בביעור וזמן ביעורם >>

מנהג נפוץ להכין מרקחת מן האתרוגים שקיימו בהם את המצווה, ולאכול ממנה בט"ו בשבט.
השאלה הנשאלת בשנה זו האם מרקחת זו חייבת בביעור, ואם כן – מתי הוא זמן ביעורה? והאם מותר לשמור אותה עד ט"ו בשבט?

המשמעות ההלכתית של ט"ו בשבט בשנה השמינית

שאלה:

מהי המשמעות ההלכתית של ט"ו בשבט בשנה השמינית?

תשובה:

ט"ו בשבט נקרא ראש השנה לאילנות. מעבר למנהגים ולסגולות, יש ליום זה משמעות הלכתית מקיפה בנוגע לדיני תרומות ומעשרות, ערלה ורבעי. בשנים רגילות ביום זה 'מתחלפת' השנה עבור פירות האילן. פירות האילן שחנטו לפני ט"ו בשבט – נחשבים כפירות השנה שעברה, ואילו פירות שחנטו אחרי ט"ו בשבט – נחשבים כפירות השנה החדשה. משמעות 'התחלפות' השנה נוגעת בשני תחומים עיקריים, תרומות ומעשרות, ואיסור ערלה ורבעי. גם בשנה זו ישנה משמעות הלכתית ליום זה כפי שניתן לקרוא במאמר אודות המשמעות ההלכתית של ט"ו בשבט בשנה השמינית>>

ט"ו בשבט נקרא ראש השנה לאילנות. מעבר למנהגים ולסגולות, מהי המשמעות ההלכתית של ט"ו בשבט בשנה השמינית?

הפרשת תרומות ומעשרות ממיץ הנסחט מפירות

שאלה:

היו לי תפוזים של טבל ואת חלקם סחטתי למיץ לפני שהפרשתי תרומות ומעשרות מהתפוזים, כיצד עלי להפריש כעת תרומות ומעשרות?

תשובה:

יש להפריש תרומות ומעשרות מן התפוזים בנפרד, ומהמיץ הסחוט בנפרד. יש לדעת כי לכתחילה ראוי להפריש תרומות ומעשרות מפירות לפני שסוחטים אותם למיץ, הדבר נכון בכל מיני הפירות למעט זיתים וענבים שהרוצה לעשות מהזיתים שמן, ומהענבים יין, לא יפריש עד שיעשה את השמן או היין, שזהו גמר מלאכתם. להרחבת התשובה לחץ כאן >>

היו לי תפוזים של טבל ואת חלקם סחטתי למיץ לפני שהפרשתי תרומות ומעשרות מהתפוזים, כיצד עלי להפריש כעת תרומות ומעשרות?

סדר ההפרשה והברכה בחלה

שאלה:

השתתפתי בערב להפרשת חלה והרבנית שהפרישה חלה לא נטלה חלה לפני הברכה אלא בירכה ואחר כך נטלה חלה. לעומת זאת בביתנו אנו נוהגים ליטול חתיכה ואחר כך לברך. ורציתי לברר מה הסדר הנכון בהפרשת חלה האם קודם מברכים ואחר כך נוטלים את החלה או שנוטלים את החלה ואחר כך מברכים?

תשובה:

הוראת מרן הגרי"ש אליישיב זצ"ל לרבני בית המדרש הייתה להפריד את הבצק שמייעדים להפרשת החלה, קודם הברכה, במחשבה שלא תחול החלה בהפרדה זו, ורק אחר כך לברך, ועל כן, יש להפריד את חתיכת הבצק מיועדת להפרשת החלה, ולהקיפה לשאר הבצק כדי שההפרשה תהיה מן המוקף ואחר כך לברך על ההפרשה, ולהפריש את החלה. (ולגבי זמן אמירת הרי זו חלה ראה עוד בהרחבה) להרחבת התשובה לחץ כאן >>

השתתפתי בערב להפרשת חלה והרבנית שהפרישה חלה לא נטלה חלה לפני הברכה אלא בירכה ואחר כך נטלה חלה. לעומת זאת בביתנו אנו נוהגים ליטול חתיכה ואחר כך לברך. ורציתי לברר מה הסדר הנכון בהפרשת חלה האם קודם מברכים ואחר כך נוטלים את החלה או שנוטלים את החלה ואחר כך מברכים?

הפרשת חלה מבצק הנאפה במיקרוגל

שאלה:

לאחרונה התקלקל תנור האפיה שבביתנו, ואחד מבני המשפחה העיר שניתן לאפות חלות גם במיקרוגל. הסתפקנו אם לחם שנאפה במיקרוגל חייב בחלה?

תשובה:

לחם שנאפה במיקרוגל הרי הוא כלחם שנאפה בתנור, וחייב בהפרשת חלה. (ואפילו אם אין במיקרוגל מנגנון להשחמה.) להרחבת התשובה לחץ כאן >>

לאחרונה התקלקל תנור האפיה שבביתנו, ואחד מבני המשפחה העיר שניתן לאפות חלות גם במיקרוגל. הסתפקנו אם לחם שנאפה במיקרוגל חייב בחלה?

שיעור הפרשת חלה בברכה

שאלה:

מהו שיעור הקמח שצריך להפריש ממנו חלה? ומאיזה שיעור יש להפריש בברכה?

תשובה:

עיסה שיש בה 1200 גרם של קמח ומעלה, יש להפריש ממנה חלה בלי ברכה. ויש אומרים, מ-1250 גרם ומעלה. ולענין הפרשה בברכה, הנוהגים כשיטת הגר"ח נאה מפרישים בברכה מ-1666 גרם ומעלה, (ויש אומרים מ-1550 גרם ומעלה, ויש אומרים מ-1450 גרם ומעלה), והנוהגים כשיטת החזון איש מפרישים בברכה רק מ-2250 גרם ומעלה. להרחבת התשובה לחץ כאן >>

מהו שיעור הקמח שצריך להפריש ממנו חלה? ומאיזה שיעור יש להפריש בברכה?