כל המאמרים

לקראת הקיץ שלאחר שנת השמיטה רבים רוצים לרענן ולחדש את גינתם בנטיעת שתילים עצי נוי ועצי פרי. בנטיעת עצים בין

כיצד גדל השום, ומהו החילוק שבינו ובין הבצל שמשום כך נחלקו חכמים ורבי יהודה האם השום נחשב שזרעו כלה, או

מצויים אופנים רבים ושונים למחיצות המבדילות בכלאי זרעים וכלאי הכרם ומתעוררות בהם שאלות ונדונים שונים בגדרי מחיצות וגדרי הבדלת כלאים

אימתי אומרים שכיון דאחשביה נחשב אוכל לכלאים, שביעית תרומות ומעשרות ,טומאת אוכלין וכדומה, ואימתי אומרים בטלה דעתו אצל כל אדם,

ייחור ערלה שניטע מחדש בפטור האם איסורו מנטיעתו הראשונה נפקע בנטיעה הפוטרת מערלה? מאמר זה מבאר את שיטת הריבמ"ץ בסוגיה

ההכרעה והמנהג בדבר שיעור עיסה לחלה והמסתעף ממנו לשאר שיעורים בפסח, רביעית יין וכזית מרור, וההבדלים שבין ההכרעות השונות לברכה

רבי שאול רייכנברג שליט"אמחבר ספר ‘משפטי ארץ' מאמר מתוך הליכות שדה 220 – אלול תשפ"ב בהליכות שדה מספר 217 כתבתי

רבי אהרן פרנקל שליט"אמרבני בית ההוראה ע"ש הרב ש.א. רוזנברג זצ"ל מאמר מתוך הליכות שדה גיליון 223 – ניסן תשפ"ג

רבי מיכאל גלעדי שליט"אמרבני בית ההוראה ע"ש הרב ש.א. רוזנברג זצ"לוראש כולל "זכרון משה" שעל יד בית המדרש מאמר מתוך

כל השיעורים שנמסרו במסגרת ימי העיון שע"י בית המדרש להלכה בהתישבות. השיעורים נמסרו בירושלים ובבני ברק וניתן לשמוע ולהוריד את

מהו השלב הנקרא חנטה בפרי הצבר (הסברס) המצוי, שאלה שהתעוררה בשנים האחרונות עת פיתחו שיטות לגידול צבר במשך תשעה חודשים.

האם מותר להפריש מפירות שלא נכנסו עדיין לבית על פירות שנכנסו לבית ולהיפך? מאמר זה עומד על מחלוקת הראשונים בזה,

לפת צנון ונפוץ, נידונו במסכת כלאים, ומהם למדו הראשונים את יסודות הלכות הגדרת המינים בדין כלאים. מהו ‘נפוץ'? והאם הוא אכן

במאמר זה נעסוק בשאלות הבאות: א. ברכת האילנות על עצים שנעבדו או נשמרו בשביעית נחלקו הפוסקים אם מותר לברך ברכת

כפי שכבר נכתב והתפרסם, לצערנו רוב האילנות המצויים כיום במטעים ובגינות הפרטיות מורכבים באיסור כלאים, ופעמים רבות בעל המטע או

שאלה בעת שניגשנו לעריכת הסדר נזכרנו לפתע שטרם הפרשנו חלה מן המצות. האם ניתן להפריש חלה ביום טוב? תשובה כפי

שאלה האם איסור קצירת חדש נוהג בזמן הזה? תשובה יש אומרים שאין איסור חדש נוהג בזמן הזה כיון שאין קצירת

רבי מיכאל גלעדי שליט"א מרבני בית ההוראה ע"ש הרב ש. א רוזנברגוראש כולל "זכרון משה" שעל ידי בית המדרש בעניין

האם ישנה קדושת שביעית ב'צמר גפן' מתוצרת הארץ? שאלה זו פותחת פתח לנידונים רבים על מה ראוי שתחול קדושת שביעית,

מאמר מתוך דיוור חודש תמוז תשפ"ג במאמר הקודם עסקנו באיסור כלאי הכרם, ובמרחקים שצריך להרחיק בין גפן לירק, לתבואה ולקטניות.

הרב יוסף אפרתי – ראש בית המדרש מה ששאל כת"ר במה שנהוג כיום כפי הכרעת מרן החזו"א זצוק"ל שלא נותנים

האם מותר לברך ברכת האילנות על עץ שהוא עדיין בשנות ערלה? לכתחילה יש לברך על עצים שאינם ערלה ואם אין

שאלה: האם  ראוי לכתחילה לאכול בפסח באכילת מרור (חסה) שגדלה בעציץ שאינו נקוב בחממות? וכן האם יוצאים ידי חובה בחסה

שאלת זמן הביעור ביין הינה שאלה מעשית גדולה למחזיקים יין של אוצר בית דין, או שעשו בעצמם יין מענבי שביעית.

ברצוננו במאמר זה (1) להביא מספר שיטות והסבר מועט על דין החלב מבהמה שאכלה חמץ אם מותר לשתותו. אין כוונת

רבי אהרן פרנקל שליט"אמרבני בית ההוראה ע"ש הרב ש.א. רוזנברג זצ"ל שאלה הקדמה: הפירות נוצרים מפרחים אליהם נכנסו אבקנים מפרחי

רבי אהרן פרנקל שליט"אמרבני בית ההוראה ע"ש הרב ש.א. רוזנברג זצ"ל שאלה: בחצר ביתי גדל עץ תות גדול, ובמשך השנים

רבי אשר בורובסקי שליט"אמרבני בית ההוראה ע"ש הרב ש. א. רוזנברג זצ"ל מאמר מתוך הליכות שדה 220 – אלול תשפ"ב

אחד מידידי אפה בביתו 'מצה עשירה', מקמח ומי פירות בלבד, ולא עירב בה אפילו טיפה אחת של מים. האם צריך

לקראת ימי הפורים הבאים עלינו לטובה, נדון בשאלה אקטואלית: האם מותר לשלוח פירות שביעית כמשלוח מנות? שאלה זו מתחלקת לשני