תשובה:

עליך להפריש מהפירות ומהירקות תרומות ומעשרות, כי ספק האם הם מעושרים. ובנוגע לאכילת הפירות בכלל  עליך לשאול רב מוסמך האם מיני פירות אלו הם בחשש ערלה ואסורים בשימוש. וכן לפדות אותם מקדושת רבעי, שמא הם רבעי. (מקורות: כדין כל ספק שחוששים לכל צד איסור שיש בו)

קניתי פירות וירקות בדוכן בשוק שאין בו הכשר. מה עלי לעשות?

תשובה:

אם השתילה השניה נעשית על מנת ללקטם אחר כך לאכילה, אינך צריך לעשרם. אבל אם הנך שותלם כדי להשאירם בקרקע עד שיתקשו ולא יהיו ראויים לאכילה, על מנת לקבל זרעים שיהא אפשר לזורעם, חובה עליך לעשרם לפני השתילה השניה, כי זריעתם השניה מפקיעה אותם מתרומות ומעשרות. הדברים אמורים במיני ירקות ובגידולים שבשתילתם בפעם השניה הירק אינו נרקב, אלא ממשיך לגדול ולהוסיף בגופו. ובזרעים המתכלים בזריעתם, אסור לזורעם פעם שניה, אלא יש להפריש מהם תרומות ומעשרות לפני הזריעה. (מקורות: רמב"ם מעשר ו, ג, שו"ע יו"ד שלא קטז).

שתלתי בחצר ביתי כמה מיני ירקות, כגון: צנון, לפת, קולרבי, וכעת, כשהם באמצע שלב הגדילה, אני רוצה לעוקרם ללא גוש האדמה שהם שתולים בו ולהעבירם למקום אחר בגינה, האם עלי להפריש מהם תרומות ומעשרות לפני השתילה מחדש?

תשובה:

אינך צריך להפריש תרומות ומעשרות לפני השתילה מחדש, משום שהעקירה אינה נחשבת 'אסיפת הפירות', אלא רק העברת השתיל. (מקורות: רמב"ם מעשר ו, ג, שו"ע יו"ד שלא קטז).

בחצרי נטוע שתיל פלפל שצמחו עליו פלפלין. ברצוני לעוקרו יחד עם גוש האדמה שהוא שתול בתוכו ולהעבירו למקום אחר בחצר, האם עלי לעשר את הפלפלין לפני השתילה מחדש?

תשובה:

כיון שגרמת לקונים ולשכנים מכשול של אכילת טבל, הנך מחויב להודיע להם מיד כי הפירות טבל, וכי עליהם להפריש תרומות ומעשרות כדין. אם נשארו ברשותך פירות, חובתך להפריש מפירותיך על פירותיהם כדי להצילם מאכילת טבל, זאת גם כשאינך יודע מי הם הקונים, ואף אם הנך מסופק האם כבר נאכלו הפירות. אולם אם ידוע לך בוודאות שכל הפירות כבר נאכלו, אינך צריך להפריש עליהם תרומות ומעשרות. (מקורות: רמב"ם מעשר ו, ז)

בעץ שבחצרי גדלו פירות, קטפתי מהם, את חלקם מכרתי ואת חלקם חילקתי לשכנים ולמכרים. ורק אז נזכרתי כי שכחתי לעשרם, מה עלי לעשות?

תשובה:

פירות טבל אסורים בהנאה של כילוי, כלומר, אסור להשתמש בהם לשימוש שמכלה אותם או אפילו חלק מהם. לכן, האכלת בעלי חיים וכיוצא בזה אסורים עד שיפריש תרומות ומעשרות. (מקורות: דרך אמונה מעשר בפתיחה להלכות טבל)

האם מותר להשתמש בפירות טבל, כגון: להסקה או לאכילת בעלי חיים?

תשובה:

אין מפרישים תרומות ומעשרות מהעלים החדשים, משום שגדלו מהלחות שבאוויר, ולא ממצע גידול כמו אדמה או מים. (מקורות: תוס' עירובין עז, א ד"ה הטומן)

קניתי בצל בחנות שמפרישים בה תרומות ומעשרות כדין. אחרי כמה ימים שהבצל עמד בסל, יצאו ממנו עלים ירוקים, האם צריך לעשר את העלים החדשים?

תשובה:

נחלקו הפוסקים האם גידולי מים חייבים בהפרשת תרומות ומעשרות, וההוראה המקובלת היא שחייבים להפריש, אך ללא ברכה. (מקורות: הליכות שדה גליון 63)

האם צריך להפריש תרומות ומעשרות מגידולי מים?

תשובה:

כיון שפטריות אינן גדלות מן הארץ הן פטורות מתרומות ומעשרות. ואף שלמראית עין נראה שגדלות וניזונות מן הקרקע, כבר מבואר בגמ' (נדרים נה, ב) לפי פירוש הראשונים, שמן הקרקע הן יוצאות (כלומר, נבראות – כל בו, סי' כד) ומתגדלות, אבל עיקר יניקתן היא מהאוויר, ואין להן שורשים בארץ. (מקורות: ר"ש מעשרות תחילת פרק ראשון; גמ' נדרים נה, ב ופירוש הר"ן, רש"י ותוס' רא"ש; רש"י סוכה יא, ב ד"ה כי חגיגה; רש"י תענית כג, א)

בזמננו מגדלים פטריות על ידי זריעה, האם צריך להפריש מהן תרומות ומעשרות?

תשובה:

נחלקו הראשונים בדין זה, יש אומרים שאף שקדושה שניה שהתקדשה ארץ ישראל בימי עזרא בעליית עולי בבל לא בטלה, כפי שנאמר: "קדושה שניה - קידשה לשעתה ולעתיד לבוא", אבל יש תנאי לחלות הקדושה, והוא, שיהיו רוב ישראל על אדמתם. ומאחר שכיום אין רוב ישראל יושבים בארצם, נוהגות המצוות התלויות בארץ מדרבנן ולא מהתורה. ויש הסוברים שבתרומות ומעשרות לא קיים תנאי זה, ולכן נוהגת מצווה זו מהתורה גם בימינו. ולמעשה, השו"ע והרמ"א פסקו להלכה כדעות שכיום הפרשת תרומות ומעשרות נוהגת מדרבנן. (מקורות: שו"ע יו"ד שלא, ב)

האם מצות הפרשת תרומות ומעשרות נוהגת היום מהתורה או מדרבנן?