מדריכים הלכתיים

מאמרים

שיעורים

שאלות ותשובות

מהן הבעיות ההלכתיות העיקריות בקטיף חוויתי במטעים?

שאלה:

מהן הבעיות ההלכתיות העיקריות בקטיף חוויתי במטעים, ומה פתרונם?

תשובה:

בקטיף חוויתי במטעים יש להקפיד על מספר נושאים הלכתיים חשובים. ראשית, יש להיזהר מלקטוף פירות מעצים שנמצאים בתוך 3 השנים הראשונות לנטיעתם או מ"עצי מילואים" חדשים שנשתלו במטע ותיק, מפני איסור ערלה. לצורך כך, חשוב לבקש אישור מבעלי המקום שאין במטע עצים כאלה, וכדאי לוודא זאת גם עם המשגיח. ציבור המהדרין יש לו להקפיד על מניין 3 השנים מהשתילה במטע עצמו ולא מהמשתלה. כמו כן, יש לשים לב לפירות משנה רביעית לנטיעה שטעונים פדיון נטע רבעי, ואם יש ספק האם הפרי בשנתו הרביעית או החמישית - חובה להפריש מספק מהפירות גם תרומות ומעשרות מלבד הפדיון. בעיה נוספת היא העובדה שעצים מסוימים כמו רימונים, סברס, פטל ואוכמניות עלולים להוציא ייחורים חדשים מהשורשים, והפירות הגדלים על יחוריים אלו נחשבים עדין בתוך שנות ערלה, ולכן במטעים של עצים אלו חשוב לוודא שהמטע מטופל היטב תחת השגחה מתאימה, כמו כן חשוב לדעת שחלק מפירות אלו נגועים בתולעים ויש לבודקם, בעיקר פרי הפטל שהנגיעות בו גדולה מאד. כמו כן כיון שמשלמים מראש על הקטיף, נחשב הדבר כ"מקח" ואזי מותר לקטוף בכל פעם רק פרי אחד ולאכלו, אך אם קוטפים ביחד, שניים או יותר או פירות גדולים כרימון/אבטיח, חלה חובת הפרשת תרומות ומעשרות. במקרה של ספק בכל אחד מהנושאים הללו, ולברורים נוספים, רצוי להתייעץ עם רבני בית ההוראה "אמונת איש" בטלפון 026488888 שלוחה 31 או כאן ← להרחבת הדברים ניתן לקרוא כאן ←

מהן הבעיות ההלכתיות העיקריות בקטיף חוויתי במטעים, ומה פתרונם?

חיוב תרומות ומעשרות ממשקה סחוט תחת העץ

שאלה:

אני נמצא בטיול  בצפון, ולקטתי לימונים במקום שאינם הפקר, אני רוצה לסחוט לימון לתוך כוס ולשתות ממנו לימונדה, אני עושה את זה תחת העץ.

תשובה:

כיון שמדובר בשתית משקה סחוט מפרי, נחשב כאכילת קבע וחייבים לעשר.

באכילת פרי כמות שהוא בלי סחיטה, גם אין הבדל בין אם הנך עושה זאת תחת העץ או במקום אחר, אלא תלוי אם המקום הוא חצר של בית, או אם הנך משלם על הלימונים, אם מדובר במטע שאיננו בחצר בית ואינך משלם על הלימונים הפירות מפטורים מתרומות ומעשרות, אלא אם מדובר באכילת קבע כשתית משקה סחוט מפרי, או אכילת מבושל. רמב''ם הל' מעשר פ"ג ושם בהלכה יט.

אני נמצא בטיול  בצפון, ולקטתי לימונים במקום שאינם הפקר, אני רוצה לסחוט לימון לתוך כוס ולשתות ממנו לימונדה, אני עושה את זה תחת העץ.

האם מותר לסחוט לימון אחד מעץ שבחצר בלי הפרשת תרומות ומעשרות?

שאלה:

האם מותר לקחת לימון אחד מעץ שבחצר ולסחוט אותו לתוך בקבוק או תבשיל. ללא הפרשת תרומות ומעשרות?

תשובה:

יש להפריש תרומות ומעשרות בברכה, אף שלא צירף שני פירות,  וזאת משני טעמים: האחד, שסחיטת לימון היא כבור קטן שמבואר במשנה שהסוחט אשכול ענבים נקבע למעשר. והשני יש להסתפק האם לימון נקרא פרי גדול ובו לא נאמר ההיתר של פרי אחד שלא נקבע למעשר בחצר, משום שאין רגילות לאוכלו באכילה אחת. ואף שבביאור ההלכה כתב שאין לברך על פרי אחד שנכנס לבית לבד כיון שנחשב כנכנס במוץ שפרי אחד לא נחשב 'גמור', כאן יש לצרף את השיטות בראשונים שכלפי אכילת קבע מכניס במוץ לא נפטר מתרומות ומעשרות, ואת שיטות הראשונים שרק חיטה במוץ נפטרת כשנכנסת כך לבית, כי היא לא "רואה" את פני הבית אבל שאר פירות שאינם גמורים כל כך חייבים גם כשנכסים כשלא נגמרה מלאכתם עדיין, ואת הספק שמא הלימון נחשב פרי גדול שדינו כצירוף שתים.

האם מותר לקחת לימון אחד מעץ שבחצר ולסחוט אותו לתוך בקבוק או תבשיל. ללא הפרשת תרומות ומעשרות?

אכילה מפירות שהופרשו מהם תרומות ומעשרות כשאין מטבע לחלל את המעשר שני

שאלה:

חקלאי מעוטף עזה "נתקע" עם כמות גדולה של גידולי אננס שהוא לא הצליח לשווק אותם עקב הלחימה בדרום, לצורך כך גייסתי סכום מסוים מכמה חברים וקנינו מהחקלאי את כל התוצרת אותה נחלק למפונים בעזרת ה', היות והשנה שנת מעשר שני עשיתי היום מנוי לקרן המעשרות על מנת שאוכל לחלל את המעשר שני על המטבע בקרן, אך הסבירו לי שהמנוי מתחיל רק מחר. האם יש לי דרך לעשר היום את הפירות ולאכול מהם בלי לחלל על המטבע היום?

תשובה:

ראשית זכות גדולה היא לעזור לאחינו בדרום, אשריך! לגופם של דברים אכן מכיוון שב'קרן המעשרות' מקפידים למנות את המנויים לחלל על המטבע (שנשארת בבעלות הקרן), בכל בוקר ממנים את המנויים חדשים במינוי בכתב. ומכיוון שכרגע (בזמן הגעת השאלה) אין אפשרות להשיג את הממונה על הקרן על מנת שימנה אותך שליח באופן פרטני, אין באפשרות לחלל את המעשר שני שבידך על המטבע של הקרן מאחר שעדיין לא נתמנית שליח. אמנם ניתן להפריש ולקבוע את המעשר שני על פירות מסוימים ומהם לא לאכול עד החילול שייעשה מחר, ואת שאר הפירות יהיה מותר לאכול מיד לאחר ההפרשה. אך מאחר ובנוסח ההפרשה הרגיל פירות המעשר שני נקבעים בדרומם של הפירות וקשה לדעת היכן הם בדיוק ואסור לאכול מהם עד אחרי חילול המעשר שני יש לקבוע את המעשר שני במקום מסוים. לצורך כך מלבד היותר ממאית אותו אתה מפריש על מנת לקבוע בו את התרומה הגדולה עליך להוציא לכל הפחות תשיעית מן הפירות ולהניחם בערימה נפרדת, לומר את נוסח ההפרשה שלפניך עד אחרי קביעת תרומת המעשר - ולשנות בנוסח הפרשת מעשר שני, במקום לומר "ומעשר שני בדרומם של הפירות" עליך לומר ומעשר שני יהיה בערימה זו – ולהצביע על ערימה התשיעית אותה הכנת. כעת ערימת היותר ממאית אסורה שהרי היא תרומה ותרומת מעשר, ערימת התשיעית אסורה לעת עתה (עד החילול מחר) משום שהיא קדושה בקדושת מעשר שני, ושאר הפירות מותרים כבר עכשיו באכילה. למחרת כאשר המנוי יכנס לתוקף ותיעשה שליח לחילול המעשר שני על המטבע תוכל לחלל את המעשר שני בברכה: בא"ה אקבמ"ו על פדיון מעשר שני, ואז לומר: הַמַּעֲשֵׂר שֵׁנִי שעשיתי אתמול יְהֵא מְחֻלָּל עַל פְּרוּטָה בַּמַּטְבֵּעַ הַמְיֻחֶדֶת לְחִלּוּל זֶה, בַּקֶּרֶן לְחִלּוּל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי, לְפִי תְּנָאֵי הַקֶּרֶן.

חקלאי מעוטף עזה "נתקע" עם כמות גדולה של גידולי אננס שהוא לא הצליח לשווק אותם עקב הלחימה בדרום, לצורך כך גייסתי סכום מסוים מכמה חברים וקנינו מהחקלאי את כל התוצרת אותה נחלק למפונים בעזרת ה', היות והשנה שנת מעשר שני עשיתי היום מנוי לקרן המעשרות על מנת שאוכל לחלל את המעשר שני על המטבע בקרן, אך הסבירו לי שהמנוי מתחיל רק מחר. האם יש לי דרך לעשר היום את הפירות ולאכול מהם בלי לחלל על המטבע היום?

חילול פרוטה על שטר

שאלה:

האם צריך לחלל דווקא על מטבע, או גם שטרות של כסף?

תשובה:

נחלקו בזה האחרונים, דעת החתם סופר (שו"ת יו"ד קלב) שאפשר לחלל על שטרות של כסף אמנם דעת החזו''א (דמאי סי' ג סק' יב) שצריך לחלל דווקא על מטבע ואין להקל לחלל על שטר, וכן נהגו. (משפטי ארץ טו ח)  

האם צריך לחלל דווקא על מטבע, או גם שטרות של כסף.

מעשר בפירות שנקנו מגוי

שאלה:

קניתי מדוכן של ערבים דובדבנים האם צריך לעשר מספק או מכיוון שיש חרם שלא להפריש תרומות ומעשרות מפירות גוי שלא לעשר אין לעשר?

תשובה:

יש לעשר ואין לחוש לחרם כיון שכל החרם היה רק בפירות שהם ודאי של גוי, אבל אם יש ספק אין על זה חרם. (וכן מביא בדרך אמונה פרק א מתרומות ציון הלכה רכט). ומכיוון שהמציאות היום בדוכנים בצידי הדרכים יש הרבה פירות שמגיעים ממטעים יהודים, הרי זה ספק אולי קנה הערבי מישראל לכן יש לעשר בלא ברכה, ובמקרה שקונה ליד מטע של גוי שמן הסתם הוא קטף ממטעו ופטור מתרומות ומעשרות.

קניתי מדוכן של ערבים דובדבנים האם צריך לעשר מספק או מכיוון שיש חרם שלא להפריש תרומות ומעשרות מפירות גוי שלא לעשר אין לעשר?

חילול פרוטה וחומש

שאלה:

האם חילול החומש הוא על אותה פרוטה יחד עם המעשר שני כך שאת המשער שני וחומשו מחללים על פרוטה אחת מהמטבע, או שמחללים את המעשר שני והחומש על פרוטה וחומש?

תשובה:

מחללים הכל על אותה הפרוטה, (כך מבואר בחזון איש דמאי ג סקט ז). וכן הוא בנוסח של חזו''א. ומ''מ במקום שיש ספק אם צריך חומש, טוב לומר על שיתחלל המעשר שני וחומשו אם צריך על פרוטה ורביע, כדי שאם פטור מחומש, לא ייווצר מצב שהמעשר שני התחלל על פחות משוה פרוטה. (משפטי ארץ פרק טו ג).

האם חילול החומש הוא על אותה פרוטה יחד עם המעשר שני כך שאת המשער שני וחומשו מחללים על פרוטה אחת מהמטבע, או שמחללים את המעשר שני והחומש על פרוטה וחומש.

גוי שקטף פירות שגדלו בבעלות יהודי

שאלה:

גוי קטף פירות משדה ישראל, והביא לי הפירות, האם צריך לעשר. והאם לברך על ההפרשה.

תשובה:

כן, הפירות חייבים במעשר, אף גוי שעשה גמר מלאכה בפירות של ישראל מכל מקום מדרבנן חייבים במעשר. (משפטי ארץ פרק ד ו). אמנם לגבי ברכה על ההפרשה כיון שדעת המביט (ח"ב סימן קצו) שבזמן הזה שעיקר חיוב פירות בזמן הזה לא גזרו חיוב תרומות ומעשרות בפירות שנגמרה מלאכתם ביד גוי, אף שלהלכה לא מקלים בזה מכל מקום יפריש תרומות ומעשרות בלי ברכה.

גוי קטף פירות משדה ישראל, והביא לי הפירות, האם צריך לעשר. והאם לברך על ההפרשה.