rivki

תשובה:

מותר לשתות מי בישול של סלק לצרכי רפואה, כיון ששותה אותם כדרך שתייתם הרגילה. וכן כל מיני מאכל ומשקה של שביעית, אם אוכלם או שותה אותם כדרכם מותר, גם אם כוונתו לרפואה. אך לתת בעיניים מי צמחים (שיש בהם קדושת שביעית) אסור, שהרי אין זו דרך אכילתם ושתייתם. וכן כל תרופה שאינה כדרך אכילה, אסור לעשותה מפירות שביעית. בנוגע להכנת משקה מירקות מרוסקים או סחוטים, אם הם ירקות שהדרך לרסקם, מותר לרסקם. ואם הדרך לסחטם, מותר אף לסחטם. ועיין בפרק ט תשובה ה בנוגע לסחיטת פירות וירקות). אך ירקות שאין דרכם בכך, אסור לרסקם ולסחטם. להרחבת התשובה לחץ כאן>>

תשובה:

כאשר קונה בשוק ויש שם חנות שבודאי מוכרת ספיחין נחשב קבוע וכל מה שקנה אסור. כאשר לא ידוע על חנות שמוכרת ספיחין אבל יש רגלים לדבר שיש חנות כזו, צ"ע האם נאסר. כאשר באותו מקום אין רגלים לדבר שיש חנות שמוכרת איסור ספיחין, מותר לכו"ע. מקובל שהלוחות שהתפרסמו בחיי חזו"א ציינו רק לזמנים שהיה רוב ספיחין בשוק, ומשמיה דמרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל מטו להחמיר כאשר יש רגלים לדבר שיש ספיחין בכל מקום ומקום. להרחבת התשובה לחץ כאן>>

תשובה:

פירות וירקות שהדרך לרסקם, מותר לרסקם. וכן מותר להכין מהם ריבות וממרחים. אך אין לרסק מיני פירות שאין הדרך לרסקם. פירות שהדרך לרסקם לתינוקות ולא לגדולים, מותר לרסקם לצורך התינוקות בלבד. להרחבת התשובה לחץ כאן>>

תשובה:

מכיון שידוע שיש בקופה גם מעות שביעית, צריך הלוקח להתנהג במעות שקיבל כבדמי שביעית. וזאת על אף שידוע שרוב המעות שבקופה אין בהם קדושה. להרחבת התשובה לחץ כאן>>

תשובה:

מותר לערב יין או מיץ תפוזים של שביעית כדי שיתנו טעם בעוגה. אמנם יש שהורו שאין לערב בעיסה כמות קטנה של יין או מיץ, באופן שטעמם לא יורגש לבסוף בעוגה. ועיין בהרחבה בביאורים, שם מתבאר דין נוסף: שאסור לערב פירות שביעית בכמות מרובה של פירות חולין כדי לבטלם ברוב ולהפקיע את קדושתם, כדי שיוכלו לסחור בהם או כדי להשתמש בהם שימושים האסורים בפירות שביעית. להרחבת התשובה לחץ כאן

תשובה:

אין להתיר לקנות פירות שביעית בחנות שמוכרים אותם כרגיל, משום שהמוכר עובר בכך על איסור סחורה, והלוקח עובר באיסור של לפני עיור לא תתן מכשול. ויש אומרים שהלוקח עצמו עובר גם הוא על איסור סחורה, בכך שהוא קונה את הסחורה האסורה. ומלבד זאת, חכמים קנסו את מי שאינו שומר את מצוות השמיטה, ואסרו לקנות ממנו כל דבר שיש בו 'זיקת שביעית', אפילו אם לא נעשה בו איסור. להרחבת התשובה לחץ כאן>>

תשובה:

מותר לשלוח פירות שביעית במתנה אל התורמים, הן כהכרת הטוב והן כדי לחמם את ליבם לקראת המגבית. ועל אף שהדבר נראה כנתינת שכר בעד העזרה - אין בזה איסור סחורה. אכן, יש לוודא שהמקבלים יהיו מודעים לכך שמדובר בפירות שביעית, ושהם ינהגו בהם קדושה כדין. להרחבת התשובה לחץ כאן >>

תשובה:

אכן, בית שאן היא מהמקומות שלא נתקדשו על ידי עולי בבל כדי שיסמכו עליהם עניים בשמיטה. אך גם במקומות אלו אסור לזרוע ולעבוד, ככל שאר ארץ ישראל, וגם ישנה קדושת שביעית בגידולים שגדלים שם. הקולא היחידה שנוהגת להלכה במקומות שלא כבשום עולי בבל, שאין נוהג שם איסור ספיחין. אמנם גם בנוגע לאיסור ספיחין למעשה אין אפשרות להתיר, מכיון שאין לנו ידיעה ודאית היכן הם גבולות בית שאן שנמנעו מלקדשה כדי שיסמכו עליה העניים בשביעית, ולכן בכל אזור בקעת בית שאן והסביבה, אסור לעבוד את האדמה, כל הנזרע שם אסור באיסור ספיחין, ומה שגדל שם בהיתר קדוש בקדושת שביעית. להרחבת התשובה לחץ כאן

תשובה:

אין צורך להגעיל את הכלים לאחר זמן הביעור. ואף על פי שגם טעם של פירות שביעית חייב בביעור (כמו שנתבאר בתשובה הקודמת), היינו דווקא כאשר הטעם הזה בלוע במאכלים או בפירות אחרים, והינו ראוי לאכילה. אבל טעם שבלוע בכלים, אנו נוקטים שאינו טעון ביעור, ולכן גם אינו נאסר לאחר זמן הביעור. ולכן אין צורך להגעיל את הכלים לאחר זמני הביעור של הירקות והפירות הבלועים בהם. להרחבת התשובה לחץ כאן