ירקות במוצאי שביעית
אף שבירק הולכים אחר לקיטה מכל מקום ירקות הנלקטים בשמינית עד שיהיה מאותו המין מירק שנזרע בשמינית, או עד חנוכה המוקדם מביניהם, יש בהם קדושת שביעית.
כמו כן ירקות שגדלו ביד ישראל יש בהם איסור ספיחין. גם בירק של נכרי שנלקט בשמינית בזמנים אלו נוהגת קדושת שביעית – לנוהגים כהכרעת מרן החזון איש שנוהגת קדושת שביעית בגידולי נכרי.
לקבלת מידע מפורט אודות הזמנים בו כל ירק יוצא מקדושת שביעית ואיסור ספיחין לחץ כאן >>
ראש השנה – תחילת זמן הספק לביעור בבצל
מכיוון שמצוי בשוק הרבה בצל נכרי, הרינו להזכיר שהנוהגים קדושת שביעית בפירות נכרי כהכרעת מרן החזון איש חייבים לבערו כבר בראש השנה תשפ"ג. כיון שהבצל נלקט כבר לפני כחודש וחצי ויותר וככל הידוע לנו מסתבר שהנכרים שגידלו את בצל הקיץ כבר עיבדו את שדותיהם לזריעה מחדש, יתכן שמה שמציל מהביעור בימים אלו הוא רק הבצל החורפי שנזרע לפני כחודש והוא יוצא לשמינית, אולם כיון שהחזון איש הסתפק אם ירק של שביעית היוצא לשמינית מציל, הורונו רבותינו לחוש שאינו מציל ואם כן מראש השנה והלאה כלה לחיה מן השדה.
אך כיוון שיתכן שישנם עדיין נכרים שלא עיבדו את שדותיהם הארכנו את סוף זמן הספק לביעור בבצל עד שיעברו כשלושה ששבועות מגשם משמעותי המביא לריקבון מוחלט של הבצל.
אך כאמור יש לחוש כבר מראש השנה הבעל"ט.
יש לשים לב כי במוצרים רבים מעורב בצל החייב בביעור. גם כאשר הבצל אינו מעורב במוצר אלא רק נתן בו טעם ישנה חובת ביעור לדעת החזון איש והגרעק"א הקל בדבר.
זמן הביעור לנקטרינה – תיקון טעות
בלוח הביעור שיצא על ידינו נפלה שגגה ויש לתקן את כי לדעת מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל הזמן שממנו יש לחוש לביעור בנקטרינה הינו מכ' תשרי תשפ"ג – הזמן שכלה בדרום, ולא כפי שפורסם.
קדושת שביעית בבטטה
במענה לשואלים רבים הננו להבהיר כי אף שכפי שצוין בטטות הנלקטות בשמינית יוצאות מקדושת שביעית בחנוכה, מכל מקום כיון שרוב רובה של הבטטה נלקטה בשביעית יש לנהוג קדושת שביעית בכל הבטטה המגיעה לשוק עד י"ז בתמוז תשפ"ג – לנוהגים קדושת שביעית בפירות נכרי. ולאיסור ספיחין בגידולי ישראל.
בברכה,
מזכירות בית ההוראה
