עדכון זמני הביעור
לאורך התקופה אנו ממשיכים לבדוק ולדייק את זמני הביעור, ובבדיקות שנערכו לאחרונה הוברר כי מועדי הביעור בפירות דלהלן שונים ממה שפורסם (על חלק מן הפירות כבר פירסמנו הודעה בעבר ואנו שבים ומודיעים עליהם לתועלת הציבור):
1 . אתרוג, תחילת זמן הספק לביעור הינה מר"ח ניסן ועד ט"ו אייר שאז ודאי יכלו לחיה מן השדה.
2 . חרוב, תחילת זמן הספק לביעור הינה מר"ח אייר והוא כלה לגמרי במהלך הקיץ, אי"ה נשתדל לעקוב ולהודיע מתי ודאי יכלו.
3 . לימון, תחילת זמן הספק היא לא לפני ט"ו סיון, אי"ה נשתדל לעקוב ולהודיע ממתי יש לחוש שכלו מן השדה.
4 . פקאן, מבדיקות שנעשו בשטחי הגידול עולה כי לא ניתן להכריע אם כמות הפירות שנותרה מצילה מן הביעור, אי לכך מעת הקטיף יש לחשוש שמא נחשב שכבר כלו לחיה והגיע זמן ביעורם, אמנם האגוזים שנשארו אינם כלים עד הקיץ ורק במהלך הקיץ מעט הפירות שנותרו כלה, לכן זמן הספק הינו עד סוף הקיץ.
[לפיכך: מי שקיבל אגוזים מאוצר בית דין או אסף מהפקר בתקופה זו אינו צריך לבערם מספק משום שאם הגיעה עת ביעורם הרי כבר התבערו ביד בית הדין או כשהיו הפקר. אם הפירות נותרים בידיו יותר מזון ג' סעודות עד חודש אייר שאז יתכן שכלים האגוזים שבמטעים, עליו להוציאם מביתו ולהפקירם בפני שלושה ואם הם לא לקחו אותם ורוצה להכניסם חזרה לביתו עליו לומר להם שאינו מתכון לזכות בפירות עד אחרי זמן הספק אף שמכניסם לביתו. מי שקיבל יותר ממזון ג' סעודות לפני ר"ח טבת (מועד הקטיף האחרון) עליו להוציאם מביתו ולהפקירם בפני שלושה ואם הם לא לקחו אותם ורוצה להכניסם חזרה לביתו עליו לומר בפני השלושה שאינו מתכון לזכות בפירות עד אחרי זמן הספק אף שמכניסם לביתו].
5 . קיווי, תחילת זמן הספק לביעור הינה מר"ח ניסן ועד ט"ו אייר שאז ודאי כלו לחיה מן השדה.
6 . שקד, על אף מה שפורסם, לאחר בדיקות נוספות במטעים שונים התעורר ספק לגבי זמן ביעורם. לכן מי שיש לו שקדים בכמות של יותר ממזון ג' סעודות (לכל אחד מאנשי ביתו), ראוי שיוציא ויפקיר בפני ג' אנשים ויכניס לביתו כשהם הפקר בלי לזכות בהם ויזכה רק במה שיאכל . זמן הספק הינו עד ר"ח אייר שאז ודאי יכלו מן השדה.
7 . תפוח, זמן הספק לביעור הינו מר"ח ניסן ועד ר"ח אייר שאז ודאי כלו לחיה מן השדה. [יצויין כי כמובא בלוח כפי הנראה לדעת מרן הגרי"ש אלישיב יש לחוש שכלה לחיה כבר מא' אלול – הזמן שכלה בדרום].
לימון – קדושת שביעית
לאלו שיש בחצרם עץ לימון ומתקשים לקבוע אלו פירות שייכים לשמיטה, ישנם כמה כללים שיכולים להקל על קביעה זו.
1. כל הלימון הצהוב על העצים גם במשך הקיץ הוא מחנטה של אביב ואמצע הקיץ של שמיטה, והוא קדוש בקדושת שביעית. לימון זה יכול להישאר על העץ כשנה ורבע. הלימון שחונט בסתיו ובחורף לא מצהיב על העץ (לשווק עושים לו הבחלה אחרי הקטיף כדילהצהיבו).
2. פרי ירוק שבר"ח אדר היה לא יותר 3 ס"מ קוטר, הינו ודאי שמינית. אם הוא יותר גדול אפילו עד 5 ס"מ, יתכן שחנט בשמיטה ויתכן שחנט אחרי שמיטה, ומספק יש לנהוג בו קדושת שביעית ולהפריש ממנו תרומות ומעשרות.
3 . מי שיש לו כמה פירות ירוקים שבתחילת חודש אדר הם היו מעל לקוטר 3 ס"מ, כשיקטוף ויפריש מהם תרו"מ עליו להפריש מכל פרי ופרי, או מן הקטנים ביותר על הגדולים כיון שלא ידוע מה שייך לשמיטה ופטור ומה חייב. הרוצה לצאת מן הספק יכול להפקיר את הפירות הראויים לקטיף בפני שלושה אנשים לפחות שלושה ימים לפני הקטיף ולהפטר מתרומות ומעשרות.
