שביעית סימן ע"ה
זמן ביעור פירות שביעית
אכשר דרא ובסייעתא דשמיא, יש ציבור גדול הצורך פירות שחולקו במסגרת אוצר בית דין, שכידוע פירות אלו קדושים בקדושת שביעית אליבא דכולי עלמא. וכמו כן, גדל הציבור הנוהג קדושת שביעית בפירות נכרים כשיטת המבי"ט, ועפ"י הוראות מרן בעל החזון איש זצוק"ל. ורבים שואלים כיצד לנהוג בפירות אלו הקדושים בקדו"ש לענין חובת ביעור הואיל ואין ביכולתנו לקבוע את מועד הביעור המדוייק.
הנה ישנם כמה מינים בהם קבעו חז"ל את מועד הביעור, תמרים – פורים, זיתים – עצרת, ענבים – פסח, בשנה השמינית, (עיין פסחים נג ע"א). וגם על כך כתבו הראשונים (ר"ש פ"ט מ"ח וראה פאה"ש כז, יא), דכל שידוע שנשתנה הזמן ממה שקבעו חז"ל – אזלינן בתר המציאות, ואכן נדמה שכיום – איננו מוצאים בפסח ואף חודש לפני פסח ענבים בכרמים, ולכן הי' מרן רבינו הגרי"ש סבור דבכה"ג יש לבער יין במועד בו איננו מוצאים ענבים בכרם, ולחוש שלא יעבור המועד כדי שלא יהיה היין נחשב כיין שלא קיימו בו הביעור כדינו וכך כתבנו בפירסומים של ביהמ"ד (בשנת תשמ"ח) לקבוע מועד הביעור וספק מועד הביעור עוד לפני פסח אמנם לאחר שהתברר כי מרן החזו"א זצוק"ל נהג להפקיר ענבים בפסח, הרי משמיטות שלאחר מכן היתה ההוראה לרבים כי מועד הביעור בענבים הינו בפסח. (ראה הליכות שביעית סי' ח סקל"ד, שמיטה כהלכתה פ"ג סוף הערה י"ט, וכן הביא בחוברת "מסורת" ניסן תשל"ד וראה להלן מ"ש בדעת מרן רבינו הגרי"ש אלישיב זצוק"ל).
לעומת זאת בשאר המינים בהם לא נקבעו הזמנים ע"י חז"ל אנו מתקשים בקביעת המועד המדוייק של הביעור. לפיכך לאחר ששאלנו פי מרן רבינו הגרי"ש אלישיב (שליט"א) זצוק"ל ובהכוונתו – פרסמנו לוח שקבע בכל מין את המועד הראשון של "זמן הביעור מספק", כלומר, המועד הראשון לאחר הקטיף בו אנו חוששים שאין יותר פירות בכמות משמעותית בשדות, ואף על פי שכשעושים השוואה למועד שקבעו חז"ל במינים שבהם נקבע מועד, הרי היינו לכאורה צריכים לאחר את מועד הביעור, הורה לנו מרן זצוק"ל שבמינים שלא נקבע מועד ע"י חז"ל – אין לנו אלא מה שנראה לפנינו וראוי אז לחוש שמא הגיע זמן הביעור. מאידך גיסא, יתכן ומועד זה הינו קודם לזמן הביעור האמיתי, ומשום כך, כדאי בתחילת זמן הספק, להפקירם בפני ג' אנשים, ולהכניסם לביתו מתוך כוונה שלא לזכות בפירות עד מועד שיצא הספק שכבר עבר זמן הביעור.
