הבא: סימן מ"ז הנחת כוורות במטעים <<
שביעית סימן מ"ו
מלאכת האבקה
כבר הזכרנו שמרן החזו"א הכריע שבאופן עקרוני מותר לבצע מלאכות דרבנן למניעת הפסד פירות שביעית (סי' ט"ז ס"ק ד' וסי' כא ס"ק יד) אלא שאחת השאלות בבירור הוראה זו מהו שיעור ההפסד המתיר ביצוע מלאכות דרבנן, מפני שאם ההגדרה היא עפ"י המבואר ברמב"ם (פא ה"י) הרי המלאכות הותרו כדי שלא תהיה הארץ מליחה וימות כל עץ שבה", הוי אומר הפסד מוחלט של כל הפירות. וכן הוא לשון החזו"א (סי' כא' ס"ק יז') דההיתר הוא שיפסדו כל הפירות, אמנם בסדר השביעית (ס"ג ס"ק יג') כתב דההיתר הוא כל שיפסדו רוב הפירות, ובנתיב השמיטה (ובעוד רשימות שנכתבו ע"י רבני הישובים) מדובר על הפסד של שישית מהיבול, ובשנת השבע (פ"ח סעי' ג) כתב "אם ע"י מניעת המים יפסדו כל הפירות ז"א שיהיה נזק ניכר בכמות ובאיכות הפירות", ואכן אחת מהשאלות המעשיות שבאו לשולחנו של מרן רבינו זצוק"ל מידי שמיטה היתה מהו שיעור ההפסד המתיר ביצוע מלאכות דרבנן. ובזה הסכימה דעתו של מרן רבינו עם שאר גדולי הפוסקים ותלמידי מרן החזו"א שאכן אפשר להקל ולבצע מלאכות דרבנן כל שבהעדר המלאכה יהיה נזק ניכר ליבול ואיכות הפרי.
אלא שהיה נדון נוסף האם כל ההיתר הוא דוקא כשיש כבר פירות ואז מותרת מלאכה דרבנן להצילם מהפסד, או דילמא גם כאשר אין שום פרי בעץ והמלאכות נועדו להציל מהפסד עתידי גם זה מותר. ואפשר לומר עוד, שגם אם מותר לבצע פעולה כדי שלא יפסדו הפירות שיגדלו (אפילו בעתיד) הרי שאין להתיר מלאכה שהיא מייצרת את הפירות כגון האבקה (הפרייה). ובתחילה היה מרן רבינו סבור שמותר לבצע מלאכות דרבנן רק כאשר הפרי קיים ורוצים למנוע הפסד לפרי. ואף לאחר שהסכימה דעתו שמותר לבצע את המלאכות דרבנן כאשר בלעדיהם יהיה נזק משמעותי ליבול העץ (אף שהפרי עדיין לא בעולם) עדיין הסתפק האם ניתן להתיר מלאכת האבקה, הואיל והאבקה היא כעין זריעה שיוצרת פרי ואולי היא כלולה בדברי הירושלמי (פ"ד ה"ה) אין מרכיבין דקלים מפני שהיא עבודה, שרבים מפרשים שכוונת הירושלמי היא להאבקה. והנה מרן הגרש"ז אויערבאך זצוק"ל סבר שדין האבקה ככל מלאכה מדרבנן, ומותר לעשותה לצורך הפסד פירות, וכך היתה דרכו להשיב כשהיו רבני היישובים באים לפניו לדון בשאלה זו. אמנם מרן הגריש"א זצוק"ל נסתפק בדבר, ולמעשה כמו שמובא במכתבים לקמן הורה שאפשר להקל אף במלאכת האבקה, וכמדומני שהיו פעמים שהוסיף שמסתמא אחוז מסויים של הפרי יהיה גם בלא האבקה וא"כ אין האבקה יוצרת את הפרי. (אבל יל"ע בסברא זו, שהרי את אותם פירות שמופרים ע"י האבקה – יצירתם הינה בגלל האבקה, ואכמ"ל) מכל מקום לדינא נראה דאף מרן רבינו הסכים דמשערים ההפסד לפי כמות הפרי הרגילה לעץ וכל שיהיה נזק ניכר – ויפחת היבול יש מקום לדון להקל ולבצע מלאכה האסורה מדרבנן.
