הבא: סימן קפ"ה בחיוב אשה בהדלקת נר חנוכה <<

או"ח ג' סימן קפ"ד

בענין קטן שהגדיל בימי החנוכה

אודות השאלה בדבר קטן שהגדיל בא' מימי החנוכה, ומנהג אבותיו להדליק נ"ח בשקיעה האם ביום שנעשה בר מצוה ידליק  בשקיעה או שימתין עד לצה"כ שנעשה גדול.

הנה במושכל ראשון היה מקום לומר שאכן ימתין עד לצה"כ היות וקודם לכן הוה קטן ומחויב רק מדרבנן וכבר דנו האחרונים דכמו שקטן אינו מוציא את הגדול  י"ח, כך גם אינו יכול להוציא א"ע לכשיגדיל, וכמו שנסתפק הגרעק"א (בשו"ע או"ח קפו סעי' ב) באכל ביום שנעשה י"ג שנה לעת ערב, ובירך ברכהמ"ז, ולאחר צאה"כ שנעשה גדול עדיין לא נתעכל המזון שבמעיו אם מחויב לחזור ולברך. אמנם מצינו לחבל אחרונים דס"ל שאף במצוה דאורייתא שקיים בקטנותו יוצא י"ח גם בגדלותו, וכן עולה מדברי החי"א (שבת כלל ו סעי' ג) דכל שהקטן בעצמו מברך אעפ"י שלא הגיע זמן חיוב דאורייתא יוצא בו י"ח (וכמו שמועיל קידוש בזמן תוספת שבת לצאת י"ח הדאורייתא).

וכפי הרשום עמדי הורה מרן זצוק"ל דיכול הקטן להדליק בזמן שקיעת החמה.

ובביאור הדברים נראה דאף להמסתפקים אי קיום מצוה בקטנותו לא יועיל לכשיגדיל, הרי במילי דרבנן קיל טפי, הגם שיש מי שרוצה לומר שתלוי בשאלה אם קטן יכול להוציא גדול במצוה דרבנן או דחשיב לגבי הקטן תרי דרבנן ואינו מוציא הגדול דהוה חד דרבנן (עי' תוס' מגילה דף ט ע"ב ד"ה ור' יהודה).

ובנידו"ד נראה עוד לומר דאי מיירי דמדליק בבית אביו הרי הוה רק הידור מצוה, דבעיקר דינא יוצא י"ח בנר איש וביתו, ולכאו' פשוט טפי דתועיל לו ההדלקה בעודו קטן. ויש עוד לדון בזה ביסוד ההדלקה דמהדרין בנר חנוכה במה שדן הגרעק"א (בשו"ת תנינא סי' יג) היאך מברכים על הידור מצוה, וביאר שם דבני הבית המדליקים בעצמן מכוונים שלא לצאת בהדלקת הבעה"ב, וא"כ א"א לצרף סברא זו לכאן, אמנם הביא שם הרעק"א דנחלקו הפר"ח (סו"ס תעב) והא"ר (שם ס"ק ז) אי מברכים על הידור מצוה, וא"כ לפי דברי הא"ר דאפשר לברך [וכן עולה גם מדברי המג"א (סי' תרנא ס"ק כה) בדין בירך והדליק ואח"ז נזדמנו לו עוד נרות אי מברך בכל פעם, וכן משמע גם מדברי הפרמ"ג (א"א סי' תרעו) דהקשה איך אומרים הבני בית המדליקים בעצמן "וצונו" דלא מצינו לשון וצונו על הידור מצוה, הרי דנקט דהברכה היא על ההידור] הרי דס"ל  דהדלקת הבני בית וברכתן הם בתורת הידור. ובר מן דן הרי בשו"ע (סי' תרעה סעי' ג) הביא בשם יש מי שאומר שקטן מוציא את הגדול י"ח בהדלקת נ"ח. ועוד יש להוסיף דבזמן השקיעה הוה כבר בין השמשות והוא ספק גדול, ובפרט לדעת מרן זצוק"ל דמדליקים כמה דקות לאחר השקיעה בכדי שלא יהיה שרגא בטיהרא (וכמש"כ לעיל אודות זמן הדלקת נרות).

זה הנראה לענ"ד בביאור הוראת רבינו שנער שנעשה בר מצוה בא' מימי החנוכה ידליק כמנהגו בשקיעה, ואדרבא לכאו' מכל הלין נראה דיש להעדיף הדלקה בשקיעה מהדלקה  בצאה"כ, דהרי כפי מנהג אבותיו כשמגיע זמן השקיעה מוטל עליו לקיים חובתו להדליק נר חנוכה בזמנו.