הבא: סימן ק"ס בענין כתובה שפחת ערכה<<
אבן העזר סימן קנ"ט
בענין כתובת מפותת עצמו ובעולה
כמה פעמים נשאל רבינו זצוק"ל בנושא בעולת עצמו או אפי' חוזרת בתשובה שנבעלה – אם יכולים לכתוב כתובת מאתים. וביחוד במקומות שיגרם בושה אם לא יכתבו כתובה רגילה.
הנה שי' הרמב"ם (פ"א מנערה בתולה ה"ג) והטור (סי' קעז) דהמפתה הנושא את המפותה כותב לו כתובה כשאר הבתולות. (ועי' מל"מ שם). ובדגול מרבבה (סי' סו סעי' ו) כתב "ונלע"ד דכל זה כשהיתה נערה אבל בוגרת שנתפתתה ודאי גם להרמב"ם ולהטור אין כתובתה אלא מנה אף שנשאה הבועל בעצמו". וכן מסיק הנו"ב (תנינא סי' לג) ועי' חת"ס (סי' קכה קעז).
ובמהר"ם מינץ (סי' קט הביאו הפ"ת סי' קעז סק"ו) כתב דגם כשנושא מפותת עצמו שנתפתתה בעודה נערה אין לה אלא מנה.
עוד כתב במהר"ם מינץ (שם הערה ז) דבנושא בעולה אין לכתוב בכתובה "בתולתא" והביא די"א שצריך בדוקא לכתוב "בעולתא" כדי לפרסם שנבעלה שלא יתירוה לכהן בשופי, ואפי' שאומרת לכשר נבעלתי, לא מפיה אנו חיין.
ובשו"ת התשב"ץ (ח"ג סי' קעח) כתב דכשהבעל מוכן להתחייב לבעולה מאתים כבתולה יכול לכתוב בתולתא ומאתים. וז"ל "אם כתב לה מאתים והיתה בעולה ורוצה ליזוק בנכסיו כבר אמרו אם רצה להוסיף אפילו מאה מנה מוסיף". ועוד הוסיף "ולכתוב לבעולה בתולתא כרצון הבעל לא חיישינן כבהא למחזי כשיקרא". ועוד כתב (סי' שא) דבד"כ כותבין כלתא דא ואם רוצה יכול לכתוב בתולתא ואין לחוש למחזי כשיקרא. ובספר שבט בנימין (סי' רעג) העיר על דברי התשב"ץ דכשכותב בתולתא יכול להביא לידי מכשול שיתירוה לכהונה גם כשנבעלה לפסול.
ורבינו זצוק"ל היה מורה בכגון דא דאם החתן רוצה להתחייב מאתים זוז למרות שהיא בעולה אפשר לכתוב מאתים, וסגי במה שמסבירים לחתן שכותבים מאתים זוז ומאתים זקוקים, אפי' שיתכן שאתה חייב פחות.
אולם זהו דוקא במקרה שידוע שהיא בעולת עצמו, אולם במקום שיש לחשוש שנבעלה לפסול [וכגון בבעלות תשובה שגדלו באמריקה דיש לחוש שנבעלו לגוי] הורה רבינו שאסור לכתוב מאתים כדי שלא יבואו להתירה לכהונה אחר שתתאלמן.
ועכ"פ גם בבעולת עצמו הורה שאין לכתוב "מדאורייתא" ולא "בתוליכי", אלא יכתבו דיהבינן לכי מהריכי כסף זוזי מאתן ומזוניכי וכו'.
והיה מקרה של נושא בעולת עצמו שטענו לרבינו שיהיה בושה גדולה אם לא יכתבו כתובה בנוסח הרגיל, והתיר רבינו לכתוב כתובה רגילה ואמר שאין זה חשיב שיקרא הואיל והיא בעולת עצמו. [ולהלן סי' קסא יובא חידוש מרן האגרות משה (אהע"ז ח"א סי' קא) אודות בעולת עצמו בנישואין אזרחיים שיש לה כתובה מאתים ע"ש, אולם נראה שאף שמרן רבינו לא ס"ל חידוש זה, מכ"מ גם הוא הקל בשעה"ד לכתוב כתובה רגילה, ואכמ"ל, וע"ע פסקי הלכות להגאון ר"ד פרידמן מקרלין הל' אישות ח"ג פ"י ה"ד אות לח].
