הבא: סימן ט' בענין בן י"ח לחופה <<
אבן העזר סימן ח'
זהירות בהיתר מאה רבנים
כבוד הרה"ג…
רב קהילת… בעיר…
שלום רב,
קבלתי מכתבך בענין מה שפנו אליך ממזכירות בית הדין … בבקשה לצרף חתימתך להיתר מאה רבנים לאדם אחד שיוכל לישא אשה על אשתו, ושאלת אם להיענות לבקשה ואולי אדרבה אף לסייע בכך בידי הבעל להוציאו מכבלי העיגון, או שמא שב ואל תעשה עדיף, והנני להשיבך.
א. האריכו רבותינו לבאר כי העובר על חרם דרבינו גרשום מאור הגולה ונושא אשה על אשתו בפרט בקהלות אשכנז שנתקבל החרם – נחשב כעובר על דברי תורה. וכמו שהביא בשו"ת המבי"ט (ח"ב סי' טז) "וראוי להחמיר להבא תקנת רבינו גרשום, שיש מי שכתב כי הוא כמו דין תורה", ובפרט שדבריו שם אודות תוקף החרם בקהילות שספק אם קבלו על עצמם את החרם. וכעין לשון הזה כתב במהרי"ק (סוף שורש קפד) "מאחר שנתפשטה תקנת חרם רבינו גרשום מאור הגולה בכל ארץ אשכנז שלא לישא שתי נשים והעובר על זה כעובר על דברי תורה ראוי לומר שאין להחזיק שום אחד שיעשה כן".
ובנוסח תקנת חדר"ג המובאת בשו"ת מהר"ם מרוטנבורג (מהדו' מכון ירושלים דפוס פראג אלף יט) נתבאר איך וכיצד ניתן להתיר התקנה, וכתב "חרם תקנת הקהילות ששם רבינו גרשום מאור הגולה דאין לישא שתי נשים אין להתירה רק במאה אנשים מג' ארצות ומג' קהילות וגם אותם לא יסכימו עד שיראו טעם מבורר להתיר". הרי דמבואר דבעינן שיהא ההיתר מבורר לחותמים. זאת ועוד, בכל בו (הל' אישות סי' קטז) הוסיף "וגם באותו ענין שתהא מבורר", ובארו האחרונים (עי' שו"ת שמן ראש אה"ע סי' כד) דכוונתו שמלבד מה שהחכמים המתירים צריכים לדעת טעם ההיתר, הרי דיש לסדר ההיתר באופן כזה שיהיה ברור גם לציבור טעם הדבר כדי שלא יצא מזה חורבא ומכשול לעשות בנות ישראל הפקר ח"ו, ומשום כך כתבו האחרונים להזהיר שלא לחתום מבלעדי זה. וראה מ"ש בספר נחלת שמעון (סי' נז) "שאין דעתו נוחה במה שמקבצים חתימות מלומדים ואינם נותנים לב למישקל ולמיטרי בענין ההתרה רק נמשכים אחר הרבנים הגדולים המתחילים בההיתר". נקודה נוספת, מצאנו בגדולי האחרונים אודות מהות הרבנים הראויים להיות נמנים בתוך המאה (עי' אוצר הפוסקים סי' א אות יד). עוד יש לציין לשון הב"ח (סי' א) שכתב "מיהו ראיתי מרבותי שקבלו גם הם מגדולי עולם, שיציעו הענין לפני הגדולים שבאותו הדור ויסכימו בהיתר זה". הרי לנו דאין לחתום מבלי לידע נימוקי ההיתר, ולהסדיר ההיתר בצורה שתהא מובנת לציבור, וזאת בנוסף לצורך להציע הדבר לפני גדולי הדור.
ומכל הני מילי נראה דאם בכונת כת"ר לעסוק בדבר ולעיין בפסק הדין וטעמיו ולרדת לעומקו, עליו ועל כיוצא בו כתב הזית רענן (ח"ב אה"ע סי' כז) "דמצוה גדולה ורבה עד מאד לבוא על החתום להתירו מכבלי העיגון", אולם אם בכונתו רק לצרף חתימתו נדמה כי שב ואל תעשה עדיף.
ואוסיף, ששמעתי כמה פעמים מפומיה דמרן רבינו הגרי"ש אלישיב זצוק"ל שדרכו מאז ומעולם היתה שלא להצטרף להיתר מאה רבנים. ולפי הבנתי בשנים הראשונות להיותו דיין לא הצטרף מרן רבינו זצ"ל לחתום על היתר מאה רבנים הואיל ולא הסכים לחתום ללא ששקל פרטי הענין (וכמ"ש לעיל מדברי הנחלת שמעון) והיות ולא היה סיפק בידו להכנס בענין ולרדת לפרטיו, לא רצה לחתום. ומסתמא לאחר מכן גם חשש שאחר שיצרף חתימתו הרי הבאים אחריו לא יבדקו הדבר בעצמם כמחויב, אלא יסמכו עצמם עליו.
(אמנם ראיתי פעם בספר שיצא על אחד מגדולי ישראל, צילום של "היתר מאה רבנים" – ויש בו חתימת רבינו זצוק"ל בהיותו צעיר לימים, וכנראה מאז לא צירף עצמו לדבר זה).
ב. ומגלגלין זכות ע"י זכאי, ראיתי בזה להעתיק נוסח תקנות בענין היתר מאה רבנים שכתבו כמה מגדולי רבני גולת אמריקה ובתוכם הגאון הגדול ר"ד פינשטיין שליט"א בחודש אלול תשס"ד ורבינו זצוק"ל הצטרף לזה בצירופא דרבנן וכתב בכי"ק "הנני מצטרף להנ"ל יוסף שלו' אלישיב" בכדי לחזק הדבר.
וזה לשון הכרוז, "היות ובתקופה האחרונה עדים אנו לפירצה גדולה בענין "חרם דרבינו גרשום" ובקלות יתר אפשר להשיג "היתר מאה רבנים" ופשה הנגע ונתרבו המקרים בהם הותר לאיש לישא אשה על אשתו במספרים אשר לא שערום אבותינו, חוששים אנו כי מצב זה עלול ח"ו לזעזע את יסודות השלום בבית היהודי.
לכן, החלטנו אנו החתומים מטה לעמוד בפרץ ולתקן תקנות כדי להגביל את ההיתר ולהעמיד הדבר כפי שהיה בימים מקדם ש"היתר מאה רבנים" ניתן במתינות ובכובד ראש כראוי לענין כזה אשר שלום בין איש לאשתו תלוי בו, ואלה התקנות.
א. רק בית דין חשוב ומוסמך ידון בענין היתר חרם דרבנו גרשום.
ב. הרבנים וראשי הישיבות החותמים ומצטרפים להיתר יהיו אך ורק רבנים מוסמכים או ראשי ישיבות, ומכהנים במשרות רבניות או בישיבות מפורסמות.
ג. על הרבנים החותמים לציין מקום כהונתם, כתובתם ומספר הטלפון שלהם.
ד. אין רב רשאי לחתום על ההיתר אלא לאחר שעיין היטב בנמוקי ההיתר.
ה. בית דין המתיר יעביר את נימוקי ההיתר לדיון בבית דין נוסף במדינה אחרת.
ו. על הבעל להשליש גט בידי בית דין נאמן כדי שהאשה תוכל לקבל את גיטה בכל עת שתרצה בלא שום קושי ומניעות יהיה מי שיהיה. "היתר" הניתן לבעל ללא השלשת גט כאמור, יחשב לחסר ערך לחלוטין.
אנו קוראים בזה בקריאה של חיבה לכל הרבנים היושבים על מדין, הוו מתונים בדין ואל נא תרבו בנתינת היתר לאיש לישא אשה על אשתו אלא לאחר שימוצו כל האפשרויות להשכין שלום בין בני הזוג, והיכא דלא אפשר, להשתדל שהבעל יגרש את אשתו כדת משה וישראל. ובמקרים מיוחדים כשצריכים להזדקק ל"היתר מאה רבנים", לנהוג אך ורק לפי התקנות דלעיל.
מלך שהשלום שלו ישים עלינו ברכה ושלום וישכין אהבה ואחוה ושלום ורעות בבתי בני ישראל, והוא יפרוש עלינו סכת רחמים וחיים ושלום".
