עוד על מצוות הפרשת חלה

תגיות קשורות

מהי מצות הפרשת חלה?

על מצוות הפרשת חלה נצטווינו בתורה (במדבר טו י"ט-כ' )
"והיה באכלכם מלחם הארץ תרימו תרומה לה' ראשית עריסותיכם חלה תרימו תרומה…"
כאשר מכינים עיסה העשויה מחמשת מיני דגן בכמות של עישרון על מנת לאפותה בתנור חייבים בהפרשת חלה מהבצק או הלחם, וכן בנתינת החלה לכהן (בזמן המקדש כשהיו הכוהנים טהורים).

איך מפרישים חלה?

מי מפריש:

מצוות ההפרשה מוטלת על בעל העיסה איש או אישה.
ונהגו שהנשים מפרישות חלה לתיקון חטאה של חווה, ולכן עדיף שהאישה תפריש. אם הבעל רוצה להפריש, כדאי שייטול רשות מאשתו, אך גם אם לא עשה זאת- ההפרשה חלה.

הכמות שיש להפריש:

מהתורה, מספיק להפריש "כלשהו", חתיכה קטנה. חז"ל נתנו שיעורים למצווה זו, אך בימינו, כאשר הכוהנים, להם מיועדת התרומה, טמאים ואסור להם לאכול אותה, מפרישים חתיכה קטנה. אמנם רבים מבני אשכנז נוהגים להפריש "כזית".

זמן ההפרשה:

לכתחילה יש להפריש לאחר הלישה, לפני האפייה, אך אם לא הפריש, יפריש לאחר האפייה.

סדר ההפרשה:

ישנן שתי שיטות בסדר ההפרשה:

שיטה א:

  1. מפרידים את החתיכה המופרשת, בזמן הפרדת החתיכה יש לחשוב שעדיין לא מקיימים בכך את המצווה.
  2. מקרבים את החתיכה לבצק, אך שלא תיגע ממש.
  3. מברכים:

"ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם אשר קידשנו במצוותיו וציוונו להפריש חלה"
(יש אומרים : "להפריש חלה מן העיסה" ויש אומרים "להפריש חלה תרומה").

     4. אומרים (על החתיכה המופרשת):

"הרי זו חלה".

שיטה ב:

  1. מברכים את ברכת ההפרשה (כנ"ל).
  2. נוטלים חתיכה מהבצק.
  3. אומרים (על החתיכה שנטלו): "הרי זו חלה".

מה עושים עם החתיכה המופרשת?

החלה שהופרשה אסורה באכילה ומצווה לשרוף אותה. (אין לשרוף בתנור אפיה, אך ניתן לשרוף על המבערים שבכיריים).
ישנם השומרים את החלה במקפיא ושורפים אותה בערב פסח בשריפת חמץ. על העושים כן יש להיזהר מאד שלא יבואו במשך הזמן לאוכלה בטעות.
אם אין אפשרות לשרוף את החלה, יש להשליכה לאשפה בצורה מכובדת, עטופה בשקית ניילון וכדו'.

מאיזה בצק מפרישים חלה?

לפני שמפרישים חלה יש לבדוק האם העיסה אכן חייבת בהפרשת חלה. עיסה החייבת בהפרשת חלה הינה:
עיסה העשויה מחמשת מיני דגן בכמות של עישרון שנעשתה על מנת לאפותה בתנור.

מהם חמשת מיני דגן?
חמשת מני דגן הם: חיטה, שעורה, שיפון, שיבולת שועל וכוסמין. (מקובל שכוסמין הנמכר כיום הוא חיטת 'ספלטא' ונחשב לאחד מחמשת מיני דגן, לעומת זאת כוסמת הנמכרת כיום היא מין קטניות שאינו חייב בהפרשת חלה.)

מהי כמות של 'עישרון'?

חז"ל אמדו את שיעור עישרון בשיעור של 'מ"ג ביצים וחומש ביצה' (כמניין חלה),
ובמונחים של ימינו: ישנה מחלוקת מהי הכמות המתחייבת בהפרשת חלה בברכה אליה התכוונו חז"ל:
יש לשים לב לכך שהכמויות משתנות בהתאם לסוג הקמח, וכן לכך שהינן בערך ולא בדיוק.

  לשיטת רבי חיים נאה לשיטת החזו"א בלי ברכה
קמח חיטה לבן כ- 1.666 קילו כ- 2.250 קילו כ- 1.200-1250 קילו
קמח חיטה מלא כ- 1.616 קילו כ- 2.200 קילו כ- 1.200-1.150 קילו
שעורה כ- 1.420 קילו כ- 2.085 קילו כ- 1.050 קילו
כוסמין כ- 1.640 קילו כ- 2.205 קילו כ- 1.175 קילו
שיבולת שועל כ- 1.197 קילו כ- 1.805 קילו כ- 890 גרם
שיפון כ- 1.390 קילו כ- 2.030 קילו כ- 1.040 קילו

כאשר מפרישים עם ברכה ע"פ הכמויות הנ"ל ראוי מאד להחמיר בעוד כ- 50 – 100 גר' על הכמויות הנ"ל.

בני אשכנז נוהגים להפריש בלי ברכה גם מעיסה ששיעורה קטן מהשיעורים הנ"ל, ראה עמודת "בלי ברכה" בטבלה הנ"ל. למנהג בני ספרד- לא מפרישים כלל מעיסה כזו.

איזה בצק מתחייב בהפרשת חלה?

רק בצק המיועד לאפיה חייב בהפרשת חלה. אך אם רוצים לבשל את הבצק או לטגנו כגון בצק של סופגניות, לא מפרישים ממנו חלה, ובני אשכנז יפרישו בלי ברכה.
אמנם, גם בצק המיועד לבישול, אם אופים אפילו חתיכה קטנה ממנו – חייב בהפרשת חלה.

הנוזלים בעיסה:

תנאי נוסף לחיוב העיסה בהפרשת חלה הוא שהקמח נילוש דווקא באחד משבעת המשקים. שבעת המשקים הם: יין, דבש, שמן, חלב, טל, דם, מים. וסימנם: "יד שחט דם".
אם העיסה נילושה ב'מי פרות' בלבד, כגון מיץ תפוזים או מיץ תפוחים וכדומה ללא שום תערובת של מים או של אחד משאר המשקים הנ"ל, ישנו ספק אם צריך להפריש חלה מעיסה זו ולכן למנהג בני אשכנז יפריש בלי ברכה, ולמנהג בני ספרד אין צריך להפריש. (יש להימנע מלהכין עיסה כזו, אך אם הכין, ינהג כנ"ל.)

בצק המיועד לחלקו לכמה אנשים:

אם מחלקים אותו לפני האפיה, ולכל אחד לחוד לא תהיה כמות החייבת בהפרשת חלה, פטור מהפרשת חלה.
אם מחלקים אותו לאחר האפיה, חייבים בהפרשת חלה.

הלכות נוספות שחשוב לדעת

צירוף עיסות:

אם עירב כמה סוגי קמחים בבצק אחד חייב בהפרשת חלה.
אבל אם עושה מהם עיסות נפרדות מכל סוג ואח"כ מניח אותן יחד, אחת ליד השנייה, יש המצטרפות לחיוב הפרשה ויש שאינן מצטרפות. לדוגמא:

  1. שני סוגי בצק בטעמים שונים, אשר בכל אחד מהם יש פחות מהכמות המחייבת הפרשת חלה, אולם בשניהם יחד ישנה כמות החייבת בהפרשת חלה, אם מקפידים שלא יתערבו, כגון בצק עם סוכר ובצק מלוח, אינם מצטרפים.
  2. צירוף כלי– עיסות או מאפים שלא היו בכמות המחייבת הפרשת חלה והונחו לאחר מכן עם עיסות או מאפים דומים נוספים בכלי אחד (או בשקית אחת), וביחד יש בהם עכשיו שיעור הפרשת חלה, חייבים בהפרשת חלה.
    יש אומרים שגם מקפיא נחשב לכלי אחד המצרף לחיוב הפרשת חלה.

 

מאיזה גיל אפשר להפריש חלה?

ילד בן פחות מ-12 שנים וילדה בת פחות מ-11 שנים, לא יפרישו חלה. ואם הפרישו, יש להפריש מבצק זה שנית.
ילד בן יותר מ-12 וילדה בת יותר מ-11, עדיף שלא יפרישו קודם הגיעם למצוות, אך אם הפרישו, יש אומרים שהפרשתם הפרשה, ויש אומרים שאינה הפרשה ויש להפריש שנית מבצק זה.