שאלה
היו לי תפוזים של טבל ואת חלקם סחטתי למיץ לפני שהפרשתי תרומות ומעשרות מהתפוזים, כיצד עלי להפריש כעת תרומות ומעשרות?
תשובה
יש להפריש תרומות ומעשרות מן התפוזים בנפרד, ומהמיץ הסחוט בנפרד.
יש לדעת כי לכתחילה ראוי להפריש תרומות ומעשרות מפירות לפני שסוחטים אותם למיץ, הדבר נכון בכל מיני הפירות למעט זיתים וענבים שהרוצה לעשות מהזיתים שמן, ומהענבים יין, לא יפריש עד שיעשה את השמן או היין, שזהו גמר מלאכתם.
ביאורים
מיץ היוצא מפירות טבל חייב בהפרשת תרומות ומעשרות, כמו שכתב הרמב"ם (מאכלות אסורות פרק י הלכה כב) "הטבל והחדש וכו' משקין היוצאין מפירותיהן אסורין כמותן ואין לוקין עליהן חוץ מיין ושמן וכו'", מבואר ברמב"ם שהגם שהמיץ הנסחט מהפרי הינו טבל כמו הפרי, אך דרגת חיובו בתרומות ומעשרות שונה, ולכן אין לוקין עליו. בכס"מ (שם) ביאר זאת, שמיץ חיובו רק מדרבנן ולא מדאורייתא, וכ"כ בחזו"א (מעשרות סימן ז ס"ק א) ועוד אחרונים. מנגד הרבה אחרונים כתבו שחיוב טבל במיץ היוצא מהפרי הינו מדאורייתא, ובכל אופן אין לוקין עליו משום שדרגת חיוב הפרשת תרומות ומעשרות ממנו, פחותה, וכדבריהם מפורש בדברי החינוך (במצווה רפד בסופו).
העולה מן הדברים שלכולי עלמא דרגת החיוב של מיץ בתרומות ומעשרות נמוכה מדרגת החיוב של הפירות עצמם, ולכן אין לעשר מפרי על המיץ שנסחט, וכן להיפך אין לעשר ממיץ סחוט על הפרי עצמו, וכ"כ בקיצור הלכות (פרק א סימן יב).
אמנם בספר מועדים וזמנים לגר"מ שטרנבוך שליט"א הביא חידוש בשם הגרי"ז מבריסק שאי נימא שהיוצא מהטבל הוא כטבל מדאורייתא, אלא שאין לוקין עליו, לא יוכל לעשר את המיץ אף מיניה וביה, כי על אף החיוב הגמור להפריש מהמיץ תרומות ומעשרות, מאחר שמיץ הנסחט מהפרי הוי רק זיעה בעלמא, אין קדושת תרומה יכולה לחול על זיעה בעלמא. יעויין שם שכתב הגר"מ שטרנבוך שמצא חידוש זה בדברי החת"ס (חולין קכ ע"ב) בד"ה והנה, אלא שמדברי החת"ס מבואר שמהפרי אפשר להפריש על המיץ, והאריך לפלפל בחידוש הגרי"ז. ודן שם האם גם לפי דעת הגרי"ז יש פתרון למשקים הטבולים שנסחטו מהפרי, ע"י הפרשה מהפרי כמו שמשמע בחת"ס. ע"פ הנ"ל כתב הגר"מ שטרנבוך בספרו תשובות והנהגות (חלק ה סימן שד) שבמקום שסחט פרי של טבל, עדיף להפריש מהפרי על המיץ [עיי"ש מה שכתב ביחס לבעיה של הפרשה מדברים שדרגת חיובם שונה].
אלא שדעת רוב הפוסקים (חזו"א שם, מעדני ארץ פרק ב מתרומות הלכה א אות ד, מנחת יצחק חלק ה סימן סח, וחלק ט סימן קטו) שאדרבה עדיף להפריש מהמיץ שסחט מיניה וביה ולא מהפרי על המיץ, וגם במועדים וזמנים שם הביא שכן נהוג עלמא.
לכן לכתחילה יש להקפיד להפריש תרומות ומעשרות מפרי הטבל עצמו לפני שסוחט אותו למיץ כדי לא להכנס לספיקות ומחלוקות, אמנם מי שסחט לפני הפרשת תרומות ומעשרות יפריש מהמיץ מיניה וביה ולא מהפרי על המיץ.
יוצאים מן הכלל הם הזיתים והענבים, שאם בדעתו לסחוט אותם, לכתחילה ימתין עד שיהיו שמן ויין ואז יפריש תרומות ומעשרות, שזהו גמר מלאכתם ויש להפריש תרומות ומעשרות אחר גמר מלאכה.
