פירות שנת השמיטה פטורים מהפרשת תרומות ומעשרות (1).
פירות שישית בשביעית
פירות שמשתייכים לשנה השישית חייבים בהפרשת תרומות ומעשרות גם בשנת השמיטה, ושנת המעשר שלהם היא השנה השישית(2).
יבול נכרי
פירות שגדלו בידי נכרי בשנת השמיטה, ונגמרה מלאכתם ביד ישראל, כגון ישראל שקנה ענבים מנכרי ועשה מהם יין, יש דיעות בפוסקים אם הם חייבים בהפרשת תרומות ומעשרות, ולהלכה יש להפריש מהם בלי ברכה(3).
ומפרישים מהם מעשר עני, אך יש מהפוסקים שהורו שיש להפריש מהם גם מעשר שני, ולומר בנוסח ההפרשה כך: "ומעשר שני בדרומם של הפירות, ואם צריך להפריש מעשר שני יהא מעשר שני בדרומם ומחולל וכו'"(4).
פירות שלא הופקרו
פירות שגדלו בידי ישראל שלא קיים מצוותו ולא הפקירם, יש להפריש מהם תרומות ומשערות מספק.
פירות שגדלו בבית
פירות שגדלו בעציץ שאינו נקוב בבית, חייבים בתרומות ומעשרות מדרבנן, ויש להפריש מהם תרו"מ בלי ברכה.
פירות חו"ל
פירות שהובאו מחו"ל בשביעית אינם חייבים בתרומות ומעשרות.
ערלה בשביעית
דיני ערלה נוהגים גם בשנת השמיטה.
מי שיש לו בחצרו רק עצי ערלה, אינו צריך לפתוח את שער חצרו, שהרי אסור לאכול מהם. אך אם יש לו בחצרו גם עצים אחרים שמחמתם הוא מחויב לפתוח את השער, יסמן באופן ברור את העצים שהם ערלה, כדי שידעו הנכנסים להזהר שלא לאכול מפרותיהם.
רבעי בשביעית
גם דיני רבעי נוהגים בשביעית, ויש לחלל את הפירות לפני האכילה, כדין רבעי.
מי שיש לו בחצרו עצי רבעי, חייב להפקיר את פירותיהם ולהניח לאנשים להכנס ולקטוף מהם, אך עליו לסמן את העצים שהם רבעי כדי שידעו הלוקטים שעליהם לחלל את הפירות לפני האכילה.
על הלוקטים מפירות הרבעי להוסיף חומש בעת החילול, מכיון שיתכן והם נחשבים כבעלי הפירות, (ובעל הפירות מפריש חומש בעת חילולו). ולכן יחללו בנוסח זה: "פירות הרבעי שכאן יהיו מחוללים הם וחומשם – על פרוטה ורבע"(5).
[1] משפטי ארץ פרק יח סעיף א.
[2] משפטי ארץ פרק יח סעיף ג.
[3] משפטי ארץ פרק יח סעיף ב.
[4] משפטי ארץ פרק יח סעיף ב.
[5] משפטי ארץ פרק יח סעיפים ד-ז.
