תגיות קשורות

שאלה

יש ברשותי חלה וברצוני לשורפה, האם מותר לשרוף את החלה בתנור הביתי?

תשובה

אין לשרוף את החלה בתנור הביתי, מחשש בליעות איסור בתנור.

באורים

הרמ"א (יור"ד קח א) כתב "אם אפו או צלאו איסור והיתר תחת מחבת אחת, מגולין, אסור אפילו בדיעבד אבל בזה אחר זה אין לחוש אלא אם כן הזיע המחבת משניהם, דאז אסור אפילו בזה אחר זה, אם היו שניהם מגולין, דהוי ככיסוי של קדרה". ועל כן במקום שיש זעה מהבצק הרי זה זיעת איסור האוסרת את כל התנור. (עיי"ש במחצית השקל (תנא ס"ק מד) בטעם האיסור ויש לדון האם הוא שייך בתנורים שלנו).

ואף כאשר עוטף את הבצק ומניחו על התבנית הרי זה כדין שני כלים הנוגעים זה בזה דהנה כתב בדרכי משה (צב, ט) "וז"ל המרדכי שתי קדרות שאצל האש אחת של חלב ואחת של בשר והן רותחות אין נבלע מזו לזו אף על פי שנוגעין כך פסק מהר"ם עכ"ל וכן כתב בהגהות מיימוניות אמנם בהגהות שערי דורא בשם מהרא"י משמע דיש להחמיר בכהאי גוונא". ועיין פרי מגדים (יורה דעה משבצות זהב סימן צז ס"ק ג) "ועיין בת"ח כלל ל"ה משמע דחיישינן שמא יזוב מאוגני המחבת בעין לחוץ".

אמנם במשנה ברורה (תנא סעיף ד) כתב "דבאמת שתי קדרות הנוגעות זו בזו אין יוצאת הבליעה מזו לזו כמבואר ביו"ד סימן צב."

כל זה הוא כאשר הבצק הוא בצק רך אולם בבצק קשה כמו בצק של חלות, יתכן שיש אפשרות לשרוף אותה בתנור כדלהלן.

כתב בשולחן ערוך (או"ח תסא ה) אם אפו חמץ עם מצה לא נאסרה אא"כ נגעה בחמץ ונוטל ממקום שנגעה כדי נטילת מקום והשאר מותר. וכתב על זה המשנה ברורה (שם) "ומ"מ אותו מקום שעמד החמץ בתנור צריך היסק כדי להכשירו אבל שארי מקומות בתנור א"צ הכשר דאין מוליך ומתפשט בליעתו בכולו בכחוש בלי רוטב".

ועל כן כאשר עושה בצק "כחוש בלי רוטב" אע"פ שאין האיסור מתפשט בכל התנור הרי במקום שנוגע הבצק מבליע בו איסור וצריך להכשירו. וכן אם יניח את הבצק על תבנית של התנור מקום הבצק יצטרך הכשרה.

אמנם אם ישים את הבצק בתחתית התנור אף שאותו מקום נאסר מכל מקום יכול להשתמש בשאר התנור.

וכמו כן אם ישים את הבצק עטוף היטב בניר כסף או בתוך תבנית חד פעמית לכאורה אין חשש בשריפתה בתנור אך יש לברר האם ניר כסף דק מספיק כדי שלא להעביר את הבליעות לתנור, ופוסקי זמנינו הסתפקו האם ניר אפיה מספיק והביאו ראיה מדברי הש"ך סו יג שקליפת ביצה היא כדי קליפה ואכ"מ.