עוד על מצוות הפרשת חלה

תגיות קשורות

שאלה

אני רגילה להוציא חתיכה קטנה להפרשת חלה, אולם בשיעור ששמעתי בסמינר המורה אמרה שהמנהג להוציא כזית. האם אני צריכה לשנות את הרגלי?

תשובה

בזמן שהחלה הייתה ניתנת לכהנים היה שיעור מדרבנן להפרשת החלה אולם בזמן הזה שאין נתינת חלה לכהנים המנהג שלא להפריש כשיעור וכתב הרמ"א שנהגו להפריש כזית, וע"כ צריך להפריש כזית לחלה.

ביאורים

מן התורה אין שיעור לכמות החלה שצריך להפריש ואפשר להפריש אפילו חתיכה קטנה על כל כמות של בצק אולם חכמים תיקנו להפריש כמות של אחד מעשרים וארבע מהבצק, ומבצק העומד למכירה להפריש אחד מארבעים ושמונה.

שיעורים אלו נאמרו בזמן שהחלה הייתה נאכלת לכהן אבל בזמן הזה כתב הרמב"ם (ביכורים פרק ה הלכה ט) "בזמן הזה שאין שם עיסה טהורה מפני טומאת המת מפרישין חלה אחת בכל א"י אחד ממ"ח" וכן פסק בשו"ע שכב ד.

אולם הרמ"א (שם ס"ק ה) כתב לגבי הפרשת חלה בחוץ לארץ "המנהג פשוט בכל מדינות אלו, שאין מפרישין רק חלה אחת בלא שיעור".

בדעת הרמב"ם והשו"ע שכתבו להפריש אחד ממ"ח, יש לדון דהנה לגבי שיעור הפרשת תרומה גדולה בזמן הזה מצינו ברמב"ם (תרומות פרק ג הלכה א) שכתב "תרומה גדולה אין לה שיעור מן התורה, שנאמר ראשית דגנך כל שהוא אפילו חטה אחת פוטרת הכרי, ולכתחלה לא יפריש אלא כשיעור שנתנו חכמים ובזמן הזה שהיא עומדת לשריפה מפני הטומאה יש לו להפריש כל שהוא לכתחלה".

ובברכי יוסף (יורה דעה סימן שכב דין ד) כתב שלפי מה שכ' השו"ע לגבי תרומה שאין לה שיעור בזמן הזה כן צריך להיות הדין לענין חלה. ומציין שכך כתוב החרדים, המבי"ט, מהריק"ש, הר"ש גרמיזאן ועוד פוסקים ומסיים שכן עלמא דבר.

ומסיק שם שצריך לומר "וזה דווקא אם רצונו להפריש כשיעור הכי נקיטינן, דאף דלשריפה אזלא יפריש אחד ממ"ח, אבל אם רוצה להפריש כל שהוא האידנא דלשרפה אזלא הרשות בידו".

בחזו"א שביעית ה ד כתב לחלק בין חלה לתרומה שלגבי חלה שלכתחלה תקנו שבחוץ לארץ מפרישים שתי חלות ויש לשניהם שיעור א"א להקל בא"י יותר מחו"ל אבל בתרומה שמעולם לא תיקנו ב' תרומות הקילו בזה"ז שא"צ שיעור.

אפשר להוסיף עוד בזה, שלשון הרמב"ם לגבי שיעור חלה הוא "כדי שיהיה בה כדי מתנה לכהן שנאמר תתן לו תן לו דבר הראוי ליתנו מתנה" וכיון שקביעות השיעור היא על חלק ההפרשה שהוא "כדי מתנה" אף כאשר בטלה הנתינה לא בטלה שיעור ההפרשה אולם לגבי תרומה הרי מכל כמה שמפריש הוא נותן אחד מס' ואף כאשר יש לו כמות קטנה ואין בה "כדי מתנה" נמצא שהשיעור הוא כלפי הכהן כמה נותן לו וע"כ כאשר בטלה הנתינה בטלה תקנת שיעורא.

אף בביאור הגר"א (יורה דעה סימן שלא ס"ק לה) הק' על סתירת דיני השו"ע והרמב"ם וז"ל "וכ"ז אין מספיק לתרץ דברי הרמב"ם וש"ע דהא הם אמרו אפי' בא"י שיעורה כ"ש וכן חלה ס"ל שהיא ג"כ דרבנן ופסקו שאף בזה"ז יש לה שיעור ועשל"ה שדחקם".

וכתב החזו"א "ובעיקר הדין לא גלה לנו הגר"א ז"ל דעתו אלא שדעתו ז"ל שיש להשוות חלה ותרומה ומ"מ אפשר לעשות כדעת רמ"א וכמנהגינו דין חלה ובין תרומה אין לה שיעור".

אולם בדרך אמונה (ציון ההלכה הלכות תרומות פרק ג ס"ק טז) כתב "ובחזו"א כ' שהגר"א רק הקשה שאין לחלק בין חלה לתרומה אבל לא גילה דעתו איך ס"ל אבל בביאורו לירו' מע"ש פ"ד ה"א כ' בהדיא שגם בזה"ז צריך ליתן כשיעור וכ"כ בתשו' ר' בצלאל אשכנזי סי' ב"

נמצא שברמב"ם ושו"ע נפסק להפריש אחד ממ"מ אולם הפוסקים כתבו שלא נהגו כן. וכן הרמ"א כ' שאין מפרישין כשיעור.

ומ"מ בדעת הרמ"א שאין לה שיעור נוסף שהמנהג הוא להפריש כזית. וכן מצינו במשפטי צדק להר"ש גרמיזאן סי' צ"ב כתב שהעיקר הוא להפריש אחד ממ"ח ובתוך דבריו כתב "גם בזמן הזה מפרישין אחד ממ"ח הן אמת שש מקילין בזמן הזה אפילו בארץ ישראל שאין מפרישין אלא כזית כיון שהולכת לאיבוד ונשרפת אוקמוה אדינא דאורייתא דאין לה שיעור ובכזית סגי וכ"כ בעל המפה ביור"ד".

ובברכי יוסף מסיק "אמנם רבינו האר"י זצ"ל שער המצות פרשת שלח, כתב דגם עתה דלשרפה אזלא, ידקדקו להוציא אחד ממ"ח לפי סודן של דברים. עש"ב. אבל לא ראיתי ולא שמעתי ששום חסיד בדורנו נהג כך".

וזה לשון האריז"ל בשער המצוות "אין לסמוך על המקילין להפריש כל שהוא, אבל צריך להיזהר להפרישה כשיעור האמיתי ע"פ הסוד אחד ממ"ח חלקים".

בבן איש חי (שנה שניה פרשת שמיני) כתב "ובסה"ק מקבציאל כתבתי, כיון דרבינו הגדול אמר כן, טוב שיעשה האדם פעם אחת בשנה כפי דברי רבינו האר"י ז"ל, ויעשה זאת האיש בעצמו לקיים פעם אחת הפרשת חלה בידו, ודבר בעתו מה טוב להוסיף זכות על זכיותיו קודם יוה"כ".

יש להוסיף עוד בזה, דבשיעור חיוב חלה, כאשר מפרישין כזית, הרי זה קרוב לאחד ממ"מ ולשיעור חזו"א מפרישין יותר משיעור אחד ממ"ח.

בספר גנזי שערי ציון הביא שו"ת מהחזו"א וכתב שם "כשמפרישים חלה מספק האם צריך להפריש כזית? תשובת החזו"א: לאו דווקא אבל צריך להיות חתיכה הראויה לאכילה ולא משהו בעלמא".