לאחרונה החלו גדולי תורה לעודד באופן מיוחד שימוש ביין מאוצר בית דין בנשיאות מרן הגר"נ קרליץ שליט"א. כידוע, אוצר בית דין זה החל לפעול בשמיטה תשמ"ז כאשר הגרנ"ק שליט"א (השי"ת ישלח לו רפואה שלימה) נטל על עצמו לטפל בכל הכרמים שהיו בישובי פא"י ועוד – ובתנאי שיקבלו על עצמם שלא לבצע מלאכת זומר (אפילו באותם צורות שהותרו קודם לכן). לצערנו השתא נותרה כמות גדולה של יין ומיץ ענבים ולכן פנו לציבור ליטול תוצרת זו.
בעקבות זה היו כמה פניות לבית ההוראה אודות השימוש ביין זה להבדלה שהרי אין אפשרות (לרוב הדיעות) לכבות את הנר ביין של שביעית.
לענ"ד היה נראה דאף שאין לכבות הנר ביין של שביעית, הרי מותר ואף עדיף להשתמש ביין של שביעית להבדלה ואף שהוא משנה מנהגו אינו נזקק אף להתרת נדרים דמעולם לא קיבל על עצמו לכבות נר ביין של מצוה (כמו תרומה או שביעית). הרה"ג ר"מ גלעדי שליט"א מו"צ בבית ההוראה העלה הדברים על כתב – והם נשלחו למרן הגרח"ק אשר כתב כי הדברים "נכון ופשוט".
יוסף י. אפרתי
לכבוד הו"כ מרן רבינו הגרח"ק שליט"א
אחדשכהדר"ג
במוצאי שביעית השתא [ר"ח תמוז תשע"ו] עדיין נשארה כמות גדולה של יין שהיה בפיקוח אוצר בית דין, ומחשש שמא ירפו ידיהם של החקלאים לשמיטות הבאות ביקשו מרנן גדולי ישראל שליט"א להשתמש ביין זה.
ובא לפנינו שואל הרוצה לקיים מצוה לשמוע דברי חכמים ולהשתמש ביין זה, ושאלתו עמו, מכיון שנוהג הוא כמנהג שהובא ברמ"א [או"ח סי' רצ"ו סעי' א'] לכבות את נר ההבדלה ביין משום חיבוב מצוה, הרי ביין שקדוש בקדושת שביעית אי אפשר לכבות את הנר משום הפסד, וא"כ שמא עדיף שלא ישתמש ביין של אוצר בית דין להבדלה, כדי לקיים המנהג של החיבוב מצוה שכתב הרמ"א.
ואת"ל שעדיף להשתמש ביין של שביעית כדי לחזק את השמיטה, האם הוא צריך לעשות התרת נדרים על מנהג טוב שנהג במשך כמה שנים לכבות את הנר ביין של ההבדלה או לא.
והנה לכאורה אין מקום לשאלה שהרי יכול לקיים מזה ומזה אל תנח ידך, דהיינו גם להשתמש ביין של שביעית כמו שהוא רגיל ואדרבה לקיים בזה מצות אכילת פירות שביעית לחלק מהפוסקים, ואילו להבדלה ייחד יין שאינו קדוש בקדושת שביעית.
אך כנראה במקרה דנן שמכיון שאין הדבר נוח שיהיה שני סוגי יין – יש רגלים לדבר שימנע מליטול יין של שביעית.
והננו להציע את הדברים קדם מרן רבינו הגר"ח קניבסקי שליט"א
הנה בעצם העניין לכבות נר הבדלה ביין של שביעית כתב בשו"ת אור לציון (שביעית פ"ב, ו) שמותר לכבות נר הבדלה ביין הקדוש בקדושת שביעית [וכן כתב שם שמותר לשפוך מעט יותר לכוס כדי שיעלה היין על גדותיו ויישפך, וכן מותר לתת מהיין על מצחו כמבואר שם בדברי הרמ"א כל הני מנהגים], והטעם מכיוון שכך הוא הדרך בכל השנים להשתמש ביין באופן זה, מותר גם להשתמש כך בשביעית ואינו צריך לשנות מדרכו בכל השנים, עיי"ש בדבריו.
אמנם להלכה הכריעו רוב הפוסקים שלא לנהוג כך כיון שלא התירו שימוש בפירות שביעית באופן שמפסיד את הפירות בידיים, כמבואר בספר השמיטה פ"ז ג' הערה 4, ובברית עולם סי' ה', ג', ובדרך אמונה פ"ה צה"ל ס"ק יט, ובחוט שני עמ' רי"ח.
אולם מאידך גיסא יש לדון דאם חיבוב מצוה ימנע חיזוק מצות השמיטה בדורינו כפי שהורו רבותינו זיע"א ולהבחל"ח שליט"א שמתקיים באופן של עזרה לחקלאים בשימוש ביין של אוצר בית דין, ובפרט שלחלק מן הפוסקים איכא מצוה באכילת פירות שביעית, נראה שבודאי עדיף שיכבה את הנר במים ולא ימנע מחמת זה מלהשתמש ביין הקדוש בקדושת שביעית [דעיקר הקפידא היא שלא לכבות בפה כפי המבואר בכל-בו] – ובעצם הדבר כך מקובל שהשיב מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל.
ובאשר לשאלתו האם צריך להשאל על המנהג שנהג לכבות הנר ביין של הבדלה כמבואר בשו"ע יו"ד סי' רי"ד שכל מנהג טוב שנהג בו ורגיל בו הרי הוא כמו נדר ואם רוצה להפסיקו צריך להשאל על נדרו.
ובהורמנותיה דמרן שליט"א לענ"ד אין זה נחשב כמבטל מנהג ואינו צריך להשאל, היות ומעולם לא היה לו מנהג לכבות הנר "ביין של שביעית". שהרי הגע עצמך בזמן שהכהנים היו טהורים והיו מקבלים יין של תרומה שצריכים לנהוג בו דיני קדושה [שהם דומים לדיני קדושת שביעית] האם נימא שהכהן שנהג לכבות הנר ביין של הבדלה ואינו יכול מחמת שיש לו יין של תרומה, האם יצטרך להשאל על מנהגו? בודאי שלא, דלא מסתבר שחיבוב מצוה ימנע משימוש בתרומה אם מוכח שהמנהג שנהג לא היה על דעת שיתבטל מלעשות הבדלה ביין של תרומה, אלא המנהג הוא רק כשמבדיל על יין סתם שאז מכבה ביין, אבל לא כשמבדיל על יין של תרומה, והוא הדין ביין של שביעית.
ואנו מבקשים כי יורנו מרן שליט"א – אם כנים הדברים.
וכתב מרן הגר"ח קניבסקי שליט"א בכי"ק:
נכון ופשוט.
