תגיות קשורות

שאלה

מעיון בסידורים בביתי נוכחתי שיש הבדל בין הנוסחאות בסידורים בברכת הפרשת חלה. ישנם סידורים שהנוסח הוא "להפריש חלה" [ובצד כתוב יש גורסים "להפריש חלה מן העיסה"] וישנם סידורים שהנוסח הוא "להפריש תרומה" וישנם סידורים "להפריש חלה תרומה" מה היסוד לשינויים אלו, וכיצד עלי לנהוג?

תשובה

שיטות שונות יש בנוסח ברכת הפרשת החלה, וכל אחת תעשה כמנהגה. והמנהג הוא לברך להפריש חלה.

ביאורים

נאמר בתורה (במדבר טו) "ראשית עריסותיכם חלה תרימו תרומה" ופירושו מראשית העריסה יש להרים חלה, כלומר עוגה, ולעשות אותה לתרומה. וא"כ בלשון המקרא יש להפריש תרומה מן העיסה.

אולם בלשון חכמים "חלה" הכוונה החלק שמפרישים לכהן, כמו שמצינו (חלה פרק א משנה א) "חמישה דברים חייבים בחלה" וא"כ בלשון חכמים יש להפריש "חלה מן העיסה". וכתב הגר"א (שו"ע יור"ד שכח סעיף א) שזהו מקור שני הנוסחאות של הברכה, האם כלשון המקרא או כלשון חכמים.

הרמב"ם (ביכורים פ"ה ה"א) כתב "מצות עשה להפריש תרומה מן העיסה" ובהמשך דבריו (הלכה יא) "כל המפריש חלה מברך תחילה אשר קדשנו במצוותיו וציוונו להפריש חלה". הרי לנו שנקט שאת הברכה מברכים כלשון חכמים.

הסמ"ג (עשין סימן קמא) הביא את דברי הרמב"ם ומוסיף "ויש שמברכים להפריש תרומה כי חלה שם העוגה היא".

בהשגת הראב"ד על הרמב"ם (שם) כתב"א"א כתב רב אחא ז"ל וקורא לה שם ואומר הרי זו תרומה" ולעיל ?? התבאר שהנידון הוא האם אחר ההפרשה צריך גם לקורא שם לחלה. אולם בכס"מ "טעמו משום דחלה שם העוגה וכבר כתב סמ"ק שאין להקפיד בין יזכירו חלה בין יזכירו תרומה". והיינו נידון דידן שצריך להזכיר שם תרומה, כלשון המקרא, ולא התבאר האם נקט בהשגת הראב"ד לשנות נוסח הברכה לומר להפריש תרומה או שרק יוסיף אחר כך "הרי זו תרומה".

בשולחן ערוך (שכח סעיף א) כתב "בשעה שיפריש חלה יברך אשר קדשנו במצותיו וצונו להפריש תרומה" והרמ"א מוסיף "או להפריש חלה".

הפרישה (יורה דעה סימן שכח אות ג) כתב "מלשון הרמב"ם יראה שהיא תרומה ועל כן נוהגין לומר תרומה חלה שניהם וק"ל. מורי ורבי (מהרש"ל בביאורו לטור)" נראה באורו כמו שהתבאר לעיל כיון שכתב הרמב"ם שהמצווה להפריש תרומה, א"כ נוהגין לומר "תרומה חלה".

והקשה ט"ז (שכח סעיף א) הרי אם עיקר הברכה היא להפריש חלה נמצא שמפסיק בדיבור באמצע הברכה לתיבת "חלה".

עוד כתב הט"ז "ומשמע כאן דאין צריכין לומר מן העיסה אלא די כשאומרות להפריש חלה ואמאי נהגו לומר מן העיסה ואף על גב דהדין הוא כן לאפוקי להפריש חלה מקמח מ"מ אין בו צורך לענין ברכה".

אולי יש לפרש שכיון שלשון חלה בקרא הוא לשון בצק ועוגה, ע"כ כשאומר מן העיסה זהו פירוש שהכוונה לחלה בלשון חכמים.

בערוך השולחן יורה דעה סימן שכח מסכם כל השיטות וז"ל "בשעה שנוטל החלה מברך אקב"ו להפריש תרומה או להפריש חלה ויש שכתבו לומר תרומת חלה [רש"ל ודרישה] ויש שגמגמו בזה [ט"ז] וכולם הסכימו דיותר טוב לומר להפריש תרומה כדכתיב חלה תרימו תרומה [ש"ך סק"א וב"י] דחלה הוא שם העוגה ומה עניינה לברכה [דרישה ע"ש] ויש שבכל השנה מברכים להפריש חלה ובערב פסח מברכין תרומת חלה וצעקו על זה שאין חילוק בין פסח לכל ימות השנה וכן הסכימו כל הגדולים [ש"ך וט"ז ומג"א בסי' תנ"ז]"

ובדרך אמונה (ביכורים פרק ה הלכה יא) מסיק "והמנהג לומר להפריש חלה ובדיעבד יצא בכל לשון שאמר".