תגיות קשורות

שאלה

לאחר השבת נותרה לנו כמות רבה של מזון, סלטים ותבשילים, המכילים פירות וירקות של שביעית, ובני הבית אינם חפצים לאכלם. כיצד עלינו לנהוג בשאריות אלו?

תשובה

מזון הקדוש בקדושת שביעית, אסור להשליכו לפח האשפה הרגיל, שכן השלכתו לשם מביאה לקלקולו. ואמנם מעיקר הדין מותר להניחו בפח האשפה כשהוא עטוף בשקית ניילון, אולם נהגו שלא להשליכו לפח האשפה כלל, אלא לייחד פח מיוחד לשאריות שיש בהם קדושת שביעית, וכדלהלן:

מייחדים שנים או שלשה פחים קטנים, ובכל יום מניחים את הפירות והשאריות שמאותו היום, באחד הפחים. בפח זה מניחים גם את הקליפות הראויות לאכילה, או קליפות וגרעיני פירות שדבוק בהם מבשר הפרי.

ממתינים יומיים או שלשה, עד שנפסד האוכל שבפח ואינו ראוי עוד לאכילה, ואז מותר להשליכו לפח האשפה.

אין להניח את פחי השמיטה בשמש, או במקום שיגיעו אליהם זבובים וציפורים ויפסידו את האוכל, אלא יש להניחם במטבח על השיש וכדומה.

הרחבה

כפי שנתבאר כאן הוזכר שנחלקו הפוסקים האם מותר לגרום הפסד לפירות שביעית, כאשר אינו מפסידם בידים. אמנם נראה שלהשליך מאכלים כמות שהם לפח האשפה הביתי, אין זה רק גרימת הפסד, אלא הדבר נחשב להפסד בידים, שכן הם מתערבים שם בשאריות מזון ובפסולת אחרת, ומיד הם ניזוקים.

והגם שתרומה ותרומת מעשר, המנהג להשליכן לפח כשהן עטופות היטב, וכן הורה החזו"א לעטוף את התרומה ותרומת המעשר בנייר ולהניחן בפח האשפה (כמובא בספר מצוות הארץ עמ' כב), בפירות שביעית אין לעשות כך.

והטעם, שתרומה ותרומת מעשר מותר לקברן באדמה כמו שכתב החזו"א (שביעית סימן ה ס"ק י), וזאת על אף שקבורתן מזרזת את כילויין. לפיכך מותר גם להניחן באשפה, שכן הנחתן באשפה אינה גרועה מקבורתן באדמה. ואילו שאריות של פירות שביעית אסור לקברן, כפי שכתב החזו"א (שביעית סימן ט ס"ק ו ד"ה כשתולשין), ומשום כך אסור גם להניחן בפח האשפה.

טעם החילוק בין תרומות לפירות שביעית יובן לפי מה שכתב בספר התרומה (הלכות ארץ ישראל), והובאו דבריו בטור (יורה דעה סימן שלא), שהטעם שהתירו לקבור תרומה ותרומת מעשר בזמן הזה הוא כדי שלא יבואו בהן לידי תקלה, שלא יכשלו באכילת תרומה ישראל או כהנים שבזמן הזה הם טמאים ואינם מיוחסים. טעם זה אינו שייך בפירות שביעית, שהרי בפירות שביעית אין חשש תקלה, שאדרבא הם מיועדים לאכילה ומותר לאכלם, ומשום כך אסור לקוברם, ולכן אסור גם להשליכם לפח האשפה.

אכן אם מניח את הפירות בפח כשהם עטופים בשקית ניילון, לכאורה אין זה נחשב להפסד בידים, שהרי באופן כזה הם אינם מתערבים עם האשפה שבפח. ומכל מקום נחשב הדבר לגרימת הפסד, שהרי פועלי הנקיון ידחסום במשאית או במתקני הטיפול עם שאר הפסולת ויביאום לידי הפסד.

ונמצא שנידון זה, האם מותר להניחם בפח כשהם ארוזים בשקית ניילון, יהיה תלוי במחלוקת האחרונים שהבאנו בתשובה הקודמת, האם מותר לגרום הפסד לפירות שביעית. ומכיון שדעת הרבה מהאחרונים שמותר לגרום הפסד לפירות שביעית, וכן כתבנו שם בשם החזו"א, היה נראה לכאורה להתיר להניח את השאריות שיש בהם קדושת שביעית בפח האשפה, כשהן ארוזות בשקית ניילון. וכן כתב בשו"ת אור לציון (שביעית פרק ב תשובה ג).

אמנם בהליכות שדה (גליון 187 עמ' 18) נדפס מאמרו של הג"ר שאול רייכנברג שליט"א, ושם התבאר שגם המתירים לגרום הפסד לפירות שביעית לא התירו אלא לגרום להם להיפסד מאליהם, כדרך הטבע, אבל לגרום להם להתקלקל בידים לא התירו. והרי כאשר מניח את השאריות בפח האשפה, הוא גורם שפועלי הנקיון יקלקלום בידים, ולכן אין להניחן בפח האשפה אפילו כשהן ארוזות בשקית.

ועוד יש לחשוש שהמניחן בפח נמצא מכשיל את עובדי הנקיון, אם הם יהודים, בהפסד פירות שביעית, בשעה שהם דוחסים את האשפה בתוך משאית הפינוי, או בשעה שהם שורפים את האשפה בתחנות הטיפול. ועוד, שהרי יש בזה משום בזיון פירות שביעית, וכפי שמבואר כאן.

ומפני טעמים אלו נהגו לייחד פח מיוחד לשאריות פירות שביעית, ומניחים אותן בו עד שירקיבו, ואז מותר להעבירן לפח האשפה הרגיל.

וכך הוא סדר ההנהגה בפח של שמיטה, כפי המבואר בקונטרס סדר השביעית שכתב הג"ר זליג שפירא על פי הוראות החזו"א (אות ח).

מייחדים שנים או שלושה פחים, ומניחים שאריות וקליפות של כל יום בפח נפרד. אין לערב שאריות של יום זה עם שאריות של יום האתמול, שכן עירובן גורם למהר את קלקולן. בדרך כלל בתקופת החום, מתקלקלות השאריות כבר אחרי יומיים, ובתקופת הקור, אחרי שלושה ימים. בשלב זה מותר להעבירן אל פח האשפה הרגיל אף מבלי לארוז אותן בשקית, והטעם, שמכיון שאינן ראויות עוד לאכילה, אסור כבר לאוכלן כמבואר ברמב"ם (שמיטה פרק ה הלכה ג), ולכן פקעה מהן קדושתן.

יש מאכלים שהנחתם בפח השמיטה מקלקלת אותם, כגון מרק. מאכלים אלו יש להניחם כמות שהם עד שיתקלקלו מאכילה, ואז מותר להניחם בפח.

ויש לציין שבדרך אמונה (שמיטה פרק ה, ציון ההלכה ס"ק כט) כתב בשם הגרי"ש אלישיב זצ"ל, שאין חיוב להכניס את המאכלים למקרר כדי לשמור עליהם מהפסד, אלא מותר להשאירם על השיש וכדומה, שהרי אינו מפסידם בידים.

אמנם להוציאם ולהניחם בשמש, או במקום שיכולים להנזק על ידי זבובים או ציפורים, אסור, כפי שכתב בדרך אמונה (שם סוף ס"ק יג), שזה נחשב כהפסד בידים.

[ויש מי שאומר שמזון מבושל שעמד בחוץ עשרים וארבע שעות, אפשר כבר להשליכו לאשפה ואין צריך להמתין יותר].