צמחים שיש עליהם ספק האם דינם כירק או כפרי כגון פאפיה ופסיפלורה מה דינם לענין כלאי זרעים ולענין ברכה?

לענין כלאי זרעים אין להקל ולזרוע ירקות בסמיכות של טפח וחצי לידם [15 ס"מ] משום שיש לחוש לדברים הנוגעים מדאורייתא שמא דינם כירק. כמו כן, יש להרחיקם מגפן (ששה טפחים מגפן יחידית וארבע אמות מכרם)

לגבי ברכות לכתחילה יש לפוטרם בדבר אחר אך אם אין לו ניתן לברך עליהם בורא פרי העץ[1].  

לענין תרומות ומעשרות יש להחמיר כאילן וכירק, דהיינו שלא לעשר מפירות שנקטפו קודם ר"ה על פירות שנקטפו לאחר ר"ה כירק, ומאידך לא לעשר מפירות שחנטו לפני ט"ו בשבט על פירות שחנטו לאחר ט"ו בשבט (מציאות זו בפירות אלו נדירה). וכמו כן, בתקופת המעבר של שנות מעשר שני ומעשר עני יש להחמיר להפריש את ב' המעשרות ולחלל את המעשר שני בלא ברכה.

_________________________________

[1] עי' ישא יוסף (זרעים סי' ז') לענין פסיפלורה שדעת הגרי"ש אלישיב שאפשר לברך עיה בורא פרי העץ.

ובשו"ת שבט הלוי (חלק ו' סי' קסה) לענין פאפיה שדינו כעץ גמור לגבי ברכה.