24 שעות ביממה, 6 ימים בשבוע, משיבים רבני בית המדרש לשאלותיהם של המוני העם, הן חקלאים והן אברכים ובעלי בתים, העוסקות בתחום 'מצוות התלויות בארץ'.
השאלות מגוונות, התשובות מנומקות, אך ריבוי השאלות רק ממלא את הלב שמחה: "זהו סימן והוכחה לכך שההלכות הוטמעו בתודעה"
במסגרת בית ההוראה ע"ש הרב רוזנברג זצ"ל
עונים רבני בית ההוראה במשך שעות היממה לשאלות הלכתיות
בטלפון 02-6488888 שלוחה 31.
דרך האתר לחץ כאן >>
או בכתובת האימייל halacha@bhl.org.il
הסיפור התרחש לו לפני כשנתיים. אם כי העיתוי היה מוזר: בשעה מאוחרת של אחרי חצות הלילה. תושבת אחד הישובים בדרום, התקשרה למוקד ההלכתי של בית ההוראה המיוחד ב'בית המדרש להלכה בהתישבות', ביקשה לברר האם ישנה חובה לעקור גידולי כלאיים גם בשעה מאוחרת זו.
מהי הבהילות? תהה הרב שבשעה זו משיב לשאלות המתנקזות לבית ההוראה, אם כי התעוררה סקרנותו מדוע צצה השאלה דווקא כעת. אך הגברת השיבה שאכן, השאלה התעוררה דווקא בשעה זו, של אחר חצות הלילה, כשלדעתה היא אינה סובלת דיחוי.
"הייתי היום בביקור בביתו של אחי", מספרת הגברת, "ותוך כדי ביקור כשאנו יוצאים לגינה הוא מראה לי את השתילים ששתלו ילדיו: שתילים של עגבניה, מלפפון, כרוב ועוד. המראה היה אכן משובב נפש, ומראה העלים שבצבצו מהאדמה ואשר שימחו את הילדים – מילאו את ליבו של האב גאווה".
"רק כשחזרתי לביתי", היא ממשיכה ומספרת, "שמתי לב שהגידולים היו מעורבים, כלומר: הם נזרעו כלאיים. התקשרתי לאחי והעמדתי אותו על הבעיה, והוא התחבט האם עליו לעקור את הגידולים כבר כעת, בעוד ילדיו ישנים, כך שכשהם יתעוררו בבוקר הם יגלו כי השתילים נעקרו. או שניתן לחכות עד הבוקר, אז יעקור את השתילים יחד עמם, כמובן לא לפני שיסביר להם את מהות המצווה ועל מה היה עליהם להקפיד, כאשר לאחר מכן הם יזרעו את השתילים שוב – והפעם תוך הקפדה על מרחק בין מין למין…"
"לא ידעתי מה להשיב לו", אמרה, "והחלטתי להתקשר…"
השאלה, למען האמת, לא זכתה לתשובה באותו הלילה, ולאחר מכן אף עלתה על שולחנו של מרן הגר"ח קנייבסקי זצ"ל. אך רבני 'בית המדרש להלכה בהתישבות' רואים בה עוד סימן ונקודת ציון למפנה המתחולל בחיי עמנו. אם בעבר מושגים של 'כלאיים' ואפילו 'ערלה' ותרומות ומעשרות לא היו ידועים מחוץ לכתלי בית המדרש, הרי שהיום גם דודה תמימה שמגיעה לבקר את אחיה ואחייניה, יודעת לשים לב להלכות אלו.
"האם הדבר לא מלמד על כך ש'אכשר דרא' והיום הלכות אלו התפשטו והפכו לנחלתו של העם כולו?" הם אומרים בסיפוק. "מתברר, שהיום הלכות אלו של המצוות התלויות בארץ, שבעבר היו נחלתם של מתי מעט מקרב יושבי בית המדרש, הוטמעו בתודעה של המוני העם".
שאלת חכם
ואכן, די לשהות בבית ההוראה שהוקם בבית המדרש על שמו של רבי שלמה רוזנברג במשך דקות ספורות, בכדי שניתן יהיה להישיר מבט ולהפנים כי אכן התחולל מהפך של ממש בחייו של הדור האחרון. אמנם, זכינו וכיום בתי ההוראה המשיבים לשאלות טלפוניות אינם נדירים. ישנם בתי הוראה אליהם ניתן להתקשר ולקבל מענה הלכתי במשך כל שעות היממה, כפי שישנם גם בתי הוראה שבהם משיבים לנושאים ייעודיים, כגון הלכות שבת. אך בית מדרש שבו עוסקים אך ורק בדיני 'מצוות התלויות בארץ', זו תופעה שעד לא מכבר היה קשה להעלותה על הדעת.
אך מה שמפליא אינה רמת הידע של הרבנים והאברכים המשיבים, כשניכר כי הם אינם נזקקים להתאמץ ולעיין בכדי לשלוף את התשובות גם אם מדובר בשאלות מורכבות, כפי שקשת השאלות מצליחה להפליא ולעורר השתאות. השאלות מתנקזות ובאות לרבני בית ההוראה מכל רחבי הארץ, ממרכזי הערים הגדולות ומישובים בצפון או בדרום, מאברכי כוללים ומעקרות בית, מבעלי בתים, 'סתם עמך ישראל' ועד תלמידי 'חיידרים' ובנות בתי ספר וסמינרים, ביום ובלילה, בערבי שבתות וחגים, אך בעיקר , כך אנו מגלים, בימי 'בין הזמנים'.
"בימי 'בין הזמנים'", מספרים רבני בית ההוראה, "יוצאות משפחות רבות לישובי השדה, כאשר מטבע הדברים רוכשים אז תוצרת חקלאית מחנויות שאינן מפוקחות או מהמגדלים בעצמם, ואז נתקלים בשאלות. מסיבה זו, אנו דואגים בימים אלו לתגבר את צוות המשיבים, על מנת שנוכל לתת מענה מושלם לכל פונה".
מהעץ לכוס
אך לא רק בין הזמנים ולא רק בשדה. מעיון בשאלות האחרונות – אגב, השאלות כולן נרשמות כאשר הן נערכות לאחר מכן, ויוצאות במסגרת סידרת הספרים 'ארץ והלכותיה' שמבוססת על השאלות שהגיעו לבית ההוראה – אנו מגלים שגם במתחמים האורבניים ניתן להיתקל בשאלות אלו שעוסקות בעיקר בנושאים שנתפסים כשייכים רק לאיזורים הכפריים והחקלאיים.
הנה, למשל, שאלה שהגיעה לאחרונה, שאותה שאל אברך שהגיע לביתו של חברו, כאשר הוא מגלה בחצר עץ לימונים. "סחטתי את הלימון תחת העץ, הישר לכוס, בכדי לעשות ממנו לימונדה. האם עלי לעשר על אף שאני שותה את המשקה תחת העץ?" שאל.
התשובה הבהירה, אגב, קובעת שאין הבדל בין שתיה תחת העץ לבין שתיה במקום אחר. "אין הבדל בין תחת העץ או לא תחת העץ. החילוק הקובע לעניין מעשר הוא האם המקום הוא חצר או לא. עם זאת, לעניין משקה, נפסק ברמב"ם פ"ג ממעשר הלכה י"ט שסחיטה נחשבת לקביעות וצריך לעשר". אך בעוד אנו מתרשמים מהתשובה שמעידה על בקיאות, הרב המשיב דווקא חולק שבחים לשואל וקובע כי השאלה היא בבחינת 'שאלת חכם חצי תשובה', והיא מעידה על ידע…
שאלה אחרת עוסקת אף היא בעץ פרי הקיים במרכזה של העיר, כשמתברר כי בניגוד לתפיסה לפיה 'ריאות ירוקות' נעלמות מהמתחמים העירוניים, הרי שלא חסרים גם בתים עירוניים בהם קיימים בוסתנים של עצי פרי. הנה, מהתיאור הנלווה לשאלה עולה כי בגינה הקיימת במרכזה של שכונה ידועה ישנם כמה עצי פרי, בעוד שבעליה של הגינה המבורכת ניחן במידת הנתינה והוא מאפשר לכל העוברים והשבים לקטוף פירות, שסק עסיסי, ככל שירצו. האם במקרה זה שהפירות הופקרו הם פטורים ממעשרות?
התשובה, למרבה הפלא, היא שלא. "לכאורה נראה מדבריך שאותו שכן לא הפקיר את הפירות, אלא רק נותן רשות. לכן, הפירות חייבים בתרומות ומעשרות. רק כאשר הוא הפקיר לגמרי הם פטורים מתרומות ומעשרות". מסיבה זו, מבהיר הרב המשיב, גם כאשר השכן קוטף ומביא לשואל פירות על מנת שיחלקם לאחרים, הרי ש"אסור לך לחלק פירות אלו לשאר שכנים עד שתפריש תרומות ומעשרות (טעם הדבר: שמא יבוא הלוקח לידי מכשול)".
והנה עוד שאלה הקשורה לעצי פרי: "עץ של שכני שהענפים נכנסים לחצרי, ונפלו הפירות. האם צריך לעשר?" במקרה דנן יועיל הפקר, אם כי יש לוודא שאכן הפירות הופקרו: "על אף שהענפים נכנסים לחצרך העץ שייך לשכן, וכל שלא הפקיר הרי הפירות שלו וצריך לבקש רשות ממנו וממילא צריך להפריש. רק אם הוא אומר שמפקיר, אזי מה שנופל לחצרך אין צריך להפריש".
החלות שניצלו
מעיון בשאלות הרבות אנו מגלים שחלקם של השואלים הינם תלמידי חכמים מובהקים שמעלים שאלות המעוררות דיונים ופולמוסים בבית המדרש, אך מרבית השאלות מגיעות מהמוני העם – אם כי גם שאלות אלו מעלות לא פעם דיונים הלכתיים מסועפים.
לא רק בפירות האילן נוגעות השאלות, אלא הן מתייחסות גם ליתר הנושאים בהם עוסק בית המדרש. כך אנו מוצאים שאלה מקורית המתייחסת ל'קבוקים' (בוטנים אמריקאים), הלא הם פיצוחים שעטופים בשכבת בצק דקה. האם לאור העובדה שהם נעטפו בבצק, הם חייבים בהפרשת חלה (התשובה, אם תהיתם: לא). כך אנו מוצאים גם שאלות שעוסקות בתבלינים, ועוד.
אגב, נראה שנושא הפרשת חלה מעסיק מאד את רבני בית המדרש. באחד המקרים אנו מגלים שאלה שהופנתה ממש בכניסת השבת, כשהתעורר ספק לגבי הפרשת חלה מחלות שהוכנו לסעודת שבע ברכות. פרט מעניין אותו מספרים לנו בבית ההוראה, הוא שהרב שנדרש לענות לשאלה כבר קיבל את השבת באותה שעה, כך שהתשובה נמסרה באמצעות בתו הילדה שענתה לטלפון במקומו, וכך יכול היה השואל לקבל את המענה – בזכותו נהנו האורחים מהחלות שהוכנו לסעודה.
וכך גם באירוע חגיגי אחר, הפעם בר מצווה: הכנו עוגות טורט לשמחת בר מצוה של בנינו. העוגות הן בלילה רכה, האם הן חייבות בהפרשת חלה. (התשובה: מיני מאפה שנאפו בתנור הרי הם חייבים בחלה, בין אם הבצק היה מוצק ובין היה בלילה רכה. לכן עוגות טורט חייבות בחלה).
והנה עוד שאלה, שאינה מתייחסת לפירות עצמם אלא עוסקת דווקא בתחומי המחקר. השואל הוא איש הייטק בכיר העובד בתחום הסטטיסטיקה וחקירת נתונים, והוא התבקש כעת לספק ייעוץ לחברה שעוסקת בהנדסה גנטית של צמחים שונים, כולל צמחי מאכל. "אם ננסח בפשטות", הוא כותב לרבני בית ההוראה, "הרי שאני אמור לחקור ממצאים של ניסויים שונים ולזהות את הניסויים שיש להם סיכויים טובים יותר להצליח. אמנם, אינני יודע איך מתבצעת הנדסה גנטית, אבל מסתבר שזה מתבצע ע"י הרכבות שונות שחלקן אסורות ע"פ ההלכה.
"השאלה", הוא פונה לרבני בית ההוראה, "האם יש בזה משום מסייע לדבר עבירה? ואם כן, האם ראוי להימנע מלעסוק בזה?" במקרה זה לא ניכנס לפרטי התשובה שמבחינה בין שני תחומים של הנדסה גנטית, אך גם כאן, השאלה רק מעידה על הרגישות שחדרה לכל שכבות העם, כשגם מי שנדרש לספק נתונים טכניים – שם לב לחשש שיתכן והוא מסייע בידי עוברי עבירה, ואם כן, הוא נכון לחלוטין לוותר על עבודתו.
הלכה למעשה
השאלות, עינינו הרואות, עוסקות בנושאים שונים ומגוונים, כאשר הן מתייחסות לאירועים שונים המתרחשים בכל תחומי החיים, אם בבית, בגינה, בעיר או במושב, בתעשייה או במטבח. וכפי שראינו, כל שאלה זוכה לתשובה בהירה, מבוססת ומנומקת, ובעיקר – זמינה ומיידית, כשכל מה שנדרש הוא להתקשר ולקבל מענה.
ואגב, השאלות מגיעות בכל עת, בכל שעה, כאשר מהרבנים אנו שומעים על סיטואציות סוריאליסטיות שבהן ניתן מענה. בין היתר, כך מספרים לנו הרבנים, ניתנות תשובות כאשר הרבנים עצמם שקועים בעבודות של נקיון הבית לפסח, או אפילו מענה שניתן כאשר הרב נמצא בחדר הלידה, רגעים לפני הולדת בנו… "אבל כשליהודי יש שאלה", הם אומרים ומסבירים את ההתנהלות שהיא בהחלט לא צפויה, "לנו אין בכלל שאלה…"
ברבות הימים הפכו השאלות והן יצרו יצירה מיוחדת הקובעת ברכה לעצמה: סידרת 'ארץ והלכותיה' המאכלסת מאות שאלות נבחרות לצד תשובות מפורטות שהפכו למערכות עיוניות. ועדיין, כאשר אנו משוחחים עם ראשי בית המדרש ורבני בית ההוראה, הם מעלים על נס דווקא את השואלים ואת השאלות, וקובעים כי הדבר מעיד על כך שאיכשר דרא:
"מימי בית המקדש", הם אומרים, "לא היה דור שבו ידעו כה רבים לשאול את השאלות הנכונות בתחומים אלו. אנו זכינו לכך, והתקווה היא שבקרוב נוכל גם ליישם את ההלכות הללו, הלכה למעשה, במתן התרומות והמעשרות לכוהנים וללוויים, בקיומה של מצוות ביכורים ואכילת מעשרות בירושלים, ככתבן של מצוות אלו וכתיקונן".
במסגרת בית ההוראה ע"ש הרב רוזנברג זצ"ל
עונים רבני בית ההוראה במשך שעות היממה לשאלות הלכתיות
בטלפון 02-6488888 שלוחה 31.
דרך האתר לחץ כאן >>
או בכתובת האימייל halacha@bhl.org.il
