תגיות קשורות

הקדמה

פירות הגדלים על עצי ערלה (שהם כמובן אסורים) הינם אתגר גדול לחקלאים ובעלי מטעים, גידול אותם פירות על העץ עלול להסב לעץ נזקים כאשר הפירות אינם מטופלים ועלולים להביא לעץ מחלות, כמו כן הפירות מחייבים השקיה מרובה, בעוד הטיפול בפירות אינו מביא תמורה ואינו משתלם היות והפירות אסורים בהנאה.

מלבד זאת גם במערכות הכשרות ישנה העדפה ברורה שלא יגדלו פירות ערלה בעצים, משום שאז המגדל עומד בפני ניסיון קשה – לגרום לפירות להיכנס לשוק באופנים מפוקפקים העלולים לגרום מכשלה גדולה מאוד.

מטעמים אלו ונוספים כהכחשת כח העץ, נוהגים המגדלים להסיר את הפירות הגדלים בעצי ערלה כמה שיותר מהר מתחילת גידולם, אך גם פעולה זו היא קשה ויקרה ודורשת משאבים רבים.

בדיוק לצורך זה נענו ביחידה לחקלאות על פי תורה שבמכון וולקני (המשמשת כזרוע המדעית של בית המדרש להלכה בהתישבות), היחידה שהוקמה על ידי ד”ר משה זקס הי”ו מופעלת כיום על ידי ד”ר יהושע קליין, מטרת היחידה היא למצוא ולהמציא שיטות מדעיות לצרכים ולמציאות ההלכתית בשטח.

במסגרת זו פותח ריסוס הפוגע בפרחים וממית אותם בלא לפגוע בעץ ובעלוה שעליו, בשימוש בריסוס מרבית הפרחים ימותו  ויפלו ולא יצמחו פירות שהחקלאי יצטרך להסירם אחד אחד.

גם בשמיטה מטעים וכרמים רבים אינם שותפים באוצר בית דין ובעליהם משביתים אותם לגמרי, חלקם עושים בכרם פיסול על מנת שהכרם לא יפגע לשנים הבאות, אך למרות פעולתם זו עדיין נוצרים ענבים, הכמות נעה בין ק”ג אחדים עד מאות ק”ג / דונם, תלוי בזן. ענבים אלו מחייבים פעמים רבות ריסוסים על מנת שהכרם לא יינזק, וכן השקיה על מנת שהעץ לא יתייבש בעודו מגדל את הענבים, ולכן הרבה חקלאים אינם מעוניינים בייצור פרי בכרם בשנת השמיטה.

הריסוס שפותח בעיקרו למניעת יצירת פירות ערלה יכול לעזור גם לשנת שמיטה. אמנם, כיון שבשמיטה אסור לעשות עבודות המועילות לעץ אין להשתמש בו במטעי ערלה, שהרי העדר עומס אפשרי של יבול פירות תגרום לגידול של  העץ/גפן עצמו.  כמו כן פירות שחנטו למרות הטיפול בפרחים אסור להוריד משום הפסד פירות שביעית [מלבד בענבים שמותר להסירם עד שהם בגודל אפונה], אפשר להשתמש בתרסיס בתנאים הבאים:

  1. העץ כבר עומד בשנתו החמישית – כך שמניעת פירותיו אינה מסייעת לגידולו ואינה מלאכה האסורה בשביעית.
  2. הפרחים קיימים ולא נעשו עדיין פרי, כך שלא ייחשב שמפסיד פירות שביעית.
  3. המדובר הוא על ריסוס כל העץ ולא באופן חלקי מתוך כוונה לדילול הפירות על מנת שהאחרים יגדלו טוב יותר.

במצב כזה כאשר המטרה היא שלא יגדלו פירות השימוש בתרסיס מותר מבחינה הלכתית ומומלץ על ידי היחידה החקלאית והד”ר יהושע קליין על מנת להקל על החקלאי במלאכתו ולשימור המטע נקי מפירות אשר אינם רצויים.

בשאר שנים השימוש בתרסיס מותר גם בעצים  צעירים על מנת למנוע גידול פירות ערלה.

דילול כימי של פרחי ערלה בכרמי יין להפחתת יבול

הופיע ב-‘עלון הנוטע’ שנה ע’, יוני 2016, עמודים 34-37.

וְכִי-תָבֹאּו אֶל-הָאֶָרץ, ונְטַעְּתֶם כָל-עֵץ מַאֲכָל–וַעֲַרלְּתֶם עְָרלָתֹו,
אֶת-ּפְִריֹו; ׁשָֹלׁש ׁשָנִים, יִהְיֶה לָכֶם עֲֵרלִים –ֹלא יֵאָכֵל.
(ויקרא י”ט: כג)

שלמה כהן / המכון לחקר החקלאות על פי התורה, יד בנימין
ערן הרכבי / שה“מ, משרד החקלאות
יהושע קליין / מינהל המחקר החקלאי, מרכז וולקני

תקציר

רוב מגדלי הפירות בישראל שומרים על מצוות ערלה ומסירים פירות מעצי המטע בשלוש השנים הראי שונות לנטיעה. במצב שכזה גופי כשרות מוסמכים מציעים למגדלים תעודה המעידה שבשאר הפירות מאותו משק אין חשש ערלה והמגדל רשאי לשווקם לרשתות שיווק, לצבא ולמוסדות ציבור אחרים
השומרים על כללי הכשרות. מגדלי ענבים ליין נאלצים להקפיד הקפדת יתר בהסרת ענבי ערלה, היות שיינות רבים בארץ מיוצרים תחת השגחת כשרות מחמירה.
אשכולות וגרגרי ענבים בדרך כלל אינם נושרים מאליהם ועל כן בהסרה יזומה של ענבי ערלה טעונה עבודת כפיים רבה. ריסוס משולב של 1% משטח דילווט (Dilwet) (חב׳ ׳אדמה-אגן׳) ו-0.04% אתרל (חב׳ ׳אגרודיל בע“מ׳) ב-100 ליטר/ד‘ בשיא פריחה הסיר 92% מפירות הערלה ב-19 זנים של ענבי יין אדומים ו-94% בעשרה זנים לבנים, וזאת
בכרמי ניסוי שהוקמו במיוחד לשם כך ברמת נגב ובמצפה רמון. ברוב הזנים לא נראה נזק נלווה לעלים ובאף זן לא נגרם נזק בשנה העוקבת.
השימוש בדילווט משולב באתרל זירז ופישט את הסרת פירות הערלה בגפנים ומהווה כלי יעיל לכורם.

בתמונה: שלמה גורן מציג אשכול ללא ריסוס (מימין) ואשכול עם מה שנשאר ממנו לאחר ריסוס דילווט + אתרל (משמאל).

מבוא

המשטח דילווט (Dilwet) משמיד במינונים של 0.1-0.5% פרחים פתוחים בשקד (1), גפן (2), תפוח (3), וגלעיניים (4).

ריסוס דילווט בשלב של פריחה מלאה, עם או ללא אתרל (2) מפחית בצורה ניכרת את כמות הפרחים על העצים. התכשיר יעיל מאד בהפחתת פירות ערלה בשנים הראשונות של חיי עץ. כשמדובר בכרמי יין, עד לאחרונה נבדקה השפעת התכשיר רק בזנים האדומים ׳קברנה סוביניון׳ ו׳מרלו׳ (2), אך לא בזנים לבנים.
בשנת 2012 הועמד ניסוי שהתחלק על שני כרמים, האחד במו“פ רמת נגב בגובה 300 מ‘ והשני בפאתי מצפה רמון בגובה 900 מ‘. הניסוי בשני הכרמים כלל 20 זנים של ענבי יין אדומים ועשרה זנים לבנים
(טבלה 1). הייתה זאת הזדמנות לבחון את היעילות של ריסוס דילווט, עם וללא אתרל, כאמצעי להסרת פרחים ולהפחתת יבול של פירות ערלה במגוון רחב מאד של זני ענבים ליין.

שיטות וחומרים

כרמי הניסוי ניטעו על כנת רוג‘רי בארבע חזרות לכל זן, בכל חזרה שמונה גפנים ברמת נגב ותשע במצפה רמון. כל חזרה חולקה לשלוש, כלומר שלוש גפנים לטיפול (ברמת נגב, בביקורת, היו רק שתי גפנים לחזרה). בחודשים אפריל ומאי 2014 רוססו התפרחות בתכשיר דילווט בריכוזים 0.5 או 0.1% עם וללא 0.04% אתרל, בשיא הפריחה של כל זן בכל אתר. הריסוסים ברמת נגב בוצעו בין ה-24 ל-30 באפריל 2014 ובמצפה רמון בין ה-1 ל-7 במאי 2014 .בכל כרם היו שלוש חזרות בנות שלוש גפנים שקיבלו 1% דילווט וחזרה אחת שקיבלה 0.5% ,כל הריסוסים עם או ללא אתרל. כמו כן נבדקה הן השפעת האתרל בנפרד והן ’מנת יתר‘ של התכשירים המשולבים. לשם כך רוססו 2% דילווט עם 0.08% אתרל, רוסס 0.04% אתרל ללא דילווט, וכל זאת בחמישה זנים לבנים ובארבעה אדומים בכרם מצפה רמון.
כל הריסוסים בוצעו במרסס גב סולו (15 ליטר) ידני. על מנת לאפשר חדירה מיטבית של התרסיס בוצע, על סמך ניסויים הקדמיים, חילון קל באזור התפרחות. כל גפן קיבלה נפח תרסיס ש ל 0.5 ליטר, המקביל ל-100 ליטר/ד׳ בריסוס הביקורת המסחרי. שישה עד שמונה שבועות לאחר הטיפולים נספרו כל האשכולות בגפן האמצעית בכל שלישיית גפנים (חזרה), ונשקלו חמישה מהם. באותו מועד דורג הנזק שנגרם לעלים בסולם מ-1 = אין נזק, עד 4 = קשה קשה.

תוצאות

אישור לכך ששטח גידול נקי מחשש ערלה כרוך בבדיקות טכניות. בגפן, על מנת לאמוד את הצורך בהסרת אשכולות כדי לקבל אישור שכזה מקובל להתייחס למספר האשכולות, ולאו דווקא למשקל הענבים ליחידת שטח.
*מספר אשכולות: מדד זה נע בין 46 אשכולות בזן ׳מוסקט אלכסנדרוני׳ (לבן) ל-81 ב׳קברנה סוביניון׳ (אדום) (טבלה 2). טיפול ב-0.5% דילווט הסיר בממוצע 18% מהאשכולות בזנים הלבנים ו-9% בזנים האדומים. ריסוס 0.1% דילווט הסיר בממוצע 12% מהאשכולות בזנים הלבנים ו-20% באדומים. בשני המינונים ובכל הזנים לא נראתה מגמה ברורה של רגישות לתכשיר, אולם לאחר הוספת %04.0 אתרל לתרסיס חל שינוי דרמטי בתוצאות. טיפול של 0.5% דילווט בתוספת אתרל הסיר בממוצע 82% מהאשכולות בזנים הלבנים ו-88% מהאדומים. ריסוס %0.1 דילווט עם אתרל הסיר בממוצע %94 מהאשכולות בזנים הלבנים ו-92% באדומים (טבלה 2). בכמה זנים, למשל ׳טמפרניו׳ (אדום), ׳פטי ורדו׳ (אדום), ׳שאנין בלאן׳ (לבן) ו׳פינו גרי׳ (אדום) נמצא הבדל משמעותי בין ההשפעות של 0.5% ו-0.1% דילווט עם אתרל, אך לרוב הייתה זאת הוספת האתרל ולא הגברת מינון הדילווט שהשפיעה לטובה. 

*משקל האשכולות: מדד זה נע בין 68 ג׳ לאשכול ב׳קברנה סוביניון׳ ל-133 ג‘ ב׳טמפרניו׳ (טבלה 3) טיפולי דילווט תרמו לירידה של 11% במשקל האשכול בזנים האדומים, ללא קשר למינון, והוספת אתרל תרמה לירידה של 66% במשקל האשכולות שנותרו בהשוואה לביקורת. משקל האשכולות בזנים הלבנים היה רגיש יותר להוספת אתרל לעומת הזנים האדומים. במינון של 0.5% דילווט שקלו האשכולות האדומים 18% פחות בממוצע מהביקורת. בעקבות ריסוס של 1% דילווט בלבד ירד משקל אשכול ממוצע ל-36% מזה של הביקורת, ובהוספת אתרל ירד המשקל ל-20% מזה של הביקורת (טבלה 3).

*יבול לדונם: חישוב זה, המבוסס על מספר אשכולות לגפן ומשקל ממוצע לאשכול (ג׳), מראה שריסוס 1% דילווט עם 0.04% אתרל מוריד את היבול למטה מ-30 ק“ג/ד‘ בממוצע (טבלה 4). היבולים היו נמוכים מ-15 ק“ג/ד‘ ב-13 מתוך 29 הזנים שנבחנו, ופירושו כמעט אפס עבודת כפיים לניקוי השטח מענבי ערלה. הטיפול המוצלח גם מנע הצטברות לכלוך ובעיות פיטוסניטריות הקשורות בכך, כמו משיכה של מזיקים ומחלות אל פירות הערלה הנשמטים ארצה לפני הבציר (ראה תמונה בהמשך).
*נזק לעלים: ברוב המכריע של הזנים לא נצפו צריבות בעלים, גם לא בטיפול ׳החריף׳ (והיעיל ביותר) של 1% דילווט בתוספת 0.04% אתרל. לא נראה שום נזק וגם לא תועלת בהסרת ערלה בריסוס של 0.04% אתרל בלבד. צריבות בינוניות נצפו בזנים ׳ארגמן׳ (אדום), ׳שרדונה׳ (לבן), ׳גוורצטרמינר׳ (לבן) ו׳סמיון׳ (לבן), וצריבות קשות בזנים ׳ברברה׳ (אדום) ו׳קברנה סוביניון׳. יצוין כי הנזק נצפה רק בכרם מצפה רמון. בריסוס קיצוני של %2 דילווט ו-0.08% אתרל נראו צריבות קשות בזנים הלבנים שנבחנו, ׳שרדונה׳, ׳סוביניון בלאן׳, ׳גוורצטרמינר׳, ׳סמיון׳ ו׳מוסקט אלכסנדרוני׳, בעוד שלא נראה כל נזק בזנים האדומים ׳ארגמן׳, ׳קברנה סוביניון׳, ׳טמפרניו׳ ו׳דוצ‘טו׳, למרות הכפלת המינון. גם בעונה העוקבת לא היו נזקים נראים לעין. ייתכן שהקפדה על אופן הריסוס ומועדו היא שמונעת את רוב הנזק.

דיון ומסקנות

ריסוס 1% דילווט בתוספת 0.04% אתרל בשיא פריחה של ענבי יין לבנים ואדומים מפחית את יבול ענבי הערלה ביותר מ-90% בממוצע.
הטיפול הפחית הן את מספר האשכולות והן את משקלם של הנותרים, כך שהעומס על הגפן פחת בצורה ניכרת. מומלץ שהטיפול יינתן לאחר חילון קל סמוך לתפרחות. מניסויים הקדמיים ידוע כי חובה לבצע את הטיפול בשיא פריחה ולבחון שלב זה בקפדנות. על נפח התרסיס לעמוד ע ל 100 ליטר/ד‘, כאשר כמות פחותה מזו לא תספק תוצאות טובות. מנסיוננו, ריסוס רובה הממוקד על התפרחות נותן את התוצאה הטובה ביותר בהשוואה לשיטות ריסוס אחרות. בכל מקרה, יש להקפיד שהריסוס יהיה עד נגירה.
בשמיטת תשע“ה כורמים קיבלו תמיכה כספית מקרן שמיטה בגין השבתת הכרם ואי ייצור ענבים. הטיפול המוצע שירת חלק מהכורמים ויכול איפוא לשרת גם את אלה שלא מעוניינים ביבולים גם
בכרמים בוגרים. ייתכן שוויסות המינונים של דילווט ואתרל ובדיקת מועדי ריסוס שונים יכולים יהיו להביא לפיתוח שיטה לדילול גרגרי ענבים בתוך האשכולות, מה שיעזור במלחמה נגד מזיקים ועשוי לאפשר הגדלת הגרגרים באשכולות הנותרים.

סיכום

בעבודה קודמת (2) הוכח שריסוס 1% דילווט בשילוב 0.04% אתרל יעיל מאד בהסרת ערלה בענבי ׳קברנה סוביניון׳ ו׳מרלו׳. בניסוי זה הוכח שהשיטה יעילה ביותר בהפחתת כמות פירות הערלה במגוון
רחב מאד של ענבי יין לבנים ואדומים. הרחבת רשימת זני הענבים המגיבים לריסוס זה תאפשר אימוץ השיטה ברוב הכרמים בארץ.