שאלה:
לאחר ששנת השמיטה הסתיימה ברצוני לשתול בגינתי שתילי ירק ונוי, האם מותר לי ללכת למשתלה ולקנות שתילים או שאסור עדיין לקנות כי יש לחשוש שהשתילים נזרעו והוכנו בשמיטה? אם אכן אסור לקנות שתילי שהוכנו בשביעית יש איזשהו לוח המעדכן ממתי השתילים במשתלות הינם מזריעה של שמינית?
תשובה:
שתילים שהוכנו באיסור בשמיטה אסור להשתמש בהם לאחר השמיטה, פעמים משום שיש עליהם חובת עקירה ופעמים משום שנעבדו באיסור, ופעמים משום איסור ספיחין, ופעמים משום מסייע ידי עוברי עבירה,
ועל כן יש לחוש שהשתילים הוכנו באיסור, אמנם במקום צורך גדול יתכן שיש להקל בחלק מהמקרים וכמבואר להלן.
להנחיות לקניית שתילים ועציצים בשנה השמינית לחץ כאן >>
ביאורים:
אכן אם השתילים הוכנו באיסור בשנת השמיטה אסור להשתמש בהם וחובה לעקרם מכמה טעמים:
- הנוטע בשביעית יעקור, כך שנינו במשנה בשביעית ומבואר בגמרא שהוא גם משום קנס וכמו מעשה שבת וכדומה שגזרו שלא להנות מן האיסור וגזרו אפילו אם נטע בשוגג. ועל כן כל שתיל שנעשה בשביעית באיסור חובה לעקרו ולבטל את הזריעה האסורה וכל שכן שאסור להשתמש בה. דין זה הוא בכל הצמחים – בין בירק בין באילן, בין מאכל ובין סרק.
- הראשונים נחלקו האם ישנו איסור נעבד בשביעית, היינו אם פרי או ירק שנעשתה בו מלאכה בשביעית נאסר.
ובעניין זה ישנן שלוש שיטות:
- נעבד אסור מן התורה
- נעבד אסור מדרבנן
- נעבד מותר
לשיטות שנעבד אסור מן התורה לומדים זאת מהפסוק והיתה שבת הארץ לכם לאכלה, מן השבות אתה אוכל ולא ממה שאינו שבות, ולפי זה האיסור הוא רק במה שקדוש בקדושת שביעית שעליו נאמר והיתה שבת הארץ לכם לאכלה.
אבל לשיטות שגזרו על כל נעבד מדרבנן נראה בראשונים שזה מדן קנס ובזה מסתבר שגם מה שלא קדוש בקדושת שביעית גזרו שלא להשתמש בו כמו מה שקדוש בקדושת שביעית. ולפי זה לאותם הראשונים שנעבד אסור מדרבנן מסתבר שהוא הדין לשתיל שנאסר משום נעבד – עד כמה שעשו בו מלאכות האסורות בשביעית. אמנם דעת הרמב"ם שנעבד מותר באכילה ושימוש.
החזון אי"ש הורה למעשה להקל באיסור נעבד משום חיי נפש, על פי דבריו הובא בשם מרן הגרי"ש אלישיב שכל זה הוא רק באוכל וכדומה שיש בו משום חיי נפש, אך במה שאין בו משום חיי נפש ראוי להחמיר ולחוש לשיטת הרבה מן הראשונים שסברו שנעבד אסור משום קנס.
- בירק ישנו איסור נוסף והוא איסור ספיחין שגזרו שאסור לקיים ספיחין ואפילו אם עלו מאליהם, בפירות ירק כמלפפון ועגבנייה ודומיהם יש לדון אם דין ספיחין נוצר כבר בתחילת השתיל או רק בתחילת היווצרות הפרי, אבל בירקות עלים וכדומה מיד אם תחילת העלים הנאכלים חל איסור ספיחין ואסור לקיימם. אמנם כל זה הוא רק בירק אך בפירות האילן או צמחי נוי אין איסור ספיחין.
- הורונו רבותינו כי בכל אלו – גם כאשר אין לאסור מהטעמים הנזכרים לעיל, ישנו חשש משום מסייע עוברי עבירה וגרימת איסור בכך שמשתמש במה שנעשה עבורו באיסור. אמנם בחלק מן המקרים נחלקו הפוסקים אם יש איסור מסייע בידי עוברי עבירה כבמומר וכדומה, לכן הורונו רבותינו כל שלא מדובר במקום צורך גדול יש לחוש לאיסור מסייע עוברי עבירה ולא לקנות ממה שנעשה באיסור עבור ישראל.
למדנו אם כן שכל שתיל שנעשה באיסור ישנה חובה לעקרו, ואף ישנו איסור לקנותו משום נעבד ומשום סיוע ביד עוברי עבירה, ובירק יש לדון ולחוש גם לאיסור ספיחין.
כל זה כאשר הזריעה נעשתה באיסור גמור, או כששאר המלאכות נעשו באופן האסור – אם באנו לאסור משום נעבד, אבל במציאות על פי הבירור בשטח נראה שרוב ככל הזריעות והכנות השתילים נעשות במשתלות מקצועיות אשר בהם הזריעה נעשית תחת הקרוי ולרוב גם במצע מנותק – שנחשב כעציץ שאינו נקוב, כמו כן המשך הטיפול בשתילים הוא בחממות.
להלכה הורה מרן החזון איש שאין למחות במי שזורע בעציץ שאינו נקוב תחת קרוי, אמנם בחממות היו
מרבותינו שאסרו והיו שהתירו כאשר ישנם עוד צירופי היתר, אבל אף אם נכריע לאסור זריעה כזו, המיקל
וסומך על הוראת רבותיו להתיר זריעה זו אי אפשר לקנסו ולומר שכיון שעשה באיסור נאסר הצמח וחובה
לעקרו.
כמו כן אף כאשר המלאכות נעשו בעשו בעציץ נקוב בחממות אף שודאי אין להתיר את המלאכה עצמה
וכפי שכתב מרן החזון אי"ש ודלא כשיטת השערי צדק, מכל מקום להכריע שודאי שנעשה איסור אין בכוחנו, ולכן אין חובת עקירה משום קנס באופן זה.
וכן הורה מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל שאין חובה לעקור את הנזרע בשביעית כל שיש הוראת היתר – אף שהוכרע להלכה לא כך – כזריעה בבית וכדומה.
אמנם למעשה ברור הדבר שיש לסיוע לעוברי עבירה שהרי פעמים רבות זורעים בחממות שלא מכח הוראת היתר כלשהי ואף לא מכח שעת הדחק אלא כעבירה על האיסור ומשום כך יש בזה משום סיוע לעוברי עבירה.
על כן במקום הצורך יתכן שיש להקל, אבל כל שאין בו צורך יש לחוש לטעמים הנ"ל לאיסור. ובירק יש לחוש עוד משום איסור ספיחין שאינו כקנס בעלמא ועל יש לחוש בו בעציץ נקוב בבית.
מכיוון כאמור ראוי לחוש לאיסור בשימוש בשתילים אלו הועלתה רשימה עם לוח זמנים לסוגים השונים של השתילים ממתי מסתבר שהם מזריעת שמינית.
