חיוב רבעי
פירות שחנטו בשנה הרביעית לנטיעה (קרא עוד כיצד מונים את שנות הנטיעה), נקראים בלשון חכמים רבעי. בזמן שהיה בית המקדש פירות אלה היו נאכלים בירושלים בטהרה, או שפדו אותם על כסף, ובכסף קנו דברי מאכל הנאכלים בירושלים, וכדין פירות מעשר שני.
רבעי בזמננו
אך בזמן הזה פירות רבעי אסורים באכילה. ולכן פודים אותם בכסף. ערך הכסף שפודים אותם אינו תלוי בשווים וגם אם שווים רב ניתן לפדותם בערך שווה פרוטה שבמטבע. שווה פרוטה היום הינו בערך 10 אגורות.
כאן ניתן לראות את סדר הפדיון >>
על איזו מטבע מחללים רבעי
הפדיון יכול להיעשות רק על מטבע הנסחר באותו מקום. [למשל בארץ ניתן לחלל על מטבע שקל אך לא ניתן לפדות על סנט].
הפדיון יכול להיעשות רק על מטבע ששוויה לפחות פרוטה. מכיוון שערך הפרוטה עומד היום סביב 10 אגורות, מומלץ לקחת מטבע של חצי שקל לכל הפחות ולחלל על פרוטה מתוכה, על מנת להיות בטוחים שיש במטבע שווה פרוטה.
מתי צריך להוסיף חומש
הפודה פירות רבעי שגדלו בעץ שלו צריך להוסיף חומש, ועליו לפדות את הרבעי על פרוטה ורבע שבמטבע. אם פודה רבעי שאינו שלו, או שפודה את הפירות שלו על מטבע של מישהו אחר (בשליחותו) אינו צריך להוסיף חומש.
הלכות פדיון רבעי הם כהלכות פדיון מעשר שני.
ברכת הפדיון
לפני שפודה פירות רבעי ודאים מברך: ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וציונו על פדיון רבעי.
תרומות ומעשרות בפירות רבעי
פירות רבעי ודאים פטורים מהפרשת תרומות ומעשרות. פירות שהם ספק רבעי, חייבים בהפרשת תרומות ומעשרות בלא ברכה.
ספק רבעי ופירות משתיל שניטע באדמה
שתיל שנקנה במשתלה וניטע באדמה מונים לו לחומרא שנות ערלה מעת הנטיעה בקרקע משום שבדרך כלל בזמן הגידול או בהעברה הוא נעשה עציץ שאינו נקוב, מכל מקום דין זה הוא מספק לפיכך בשנה הרביעית לנטיעה אין לברך על פדיונו. ומספק יש להפריש מפירותיו תרומות ומעשרות שמא נחשב שכבר עברו עליו יותר מארבע שנים ולחלל את הרבעי שמא נחשב שהוא בשנתו הרביעית.
ויש אומרים שבאופנים מסוימים יכול לברך, כשהפירות חנטו בשנות מעשר שני (א,ב,ד,ה) וצריך להפריש תרומות ומעשרות ולחלל רבעי מספק יכול לברך ברכה אחת על חילול המעשר שני ופדיון הרבעי שעושה מספק.
כיצד יעשה: יפריש תחילה תרומות ומעשרות בלי ברכה ולפני חילול המעשר שני יברך: "בא"ה אקב"ו על פדיון הקודש" ויאמר "אם הפירות רבעי הרי הם מחוללים הם (וחומשם) על פרוטה (ורבע) שבמטבע זו ואם כבר יצאו מתורת רבעי המעשר שני שעשיתי יהיה מחולל הוא (וחומשו) על פרוטה (ורבע) שבמטבע זו".
פדיון רבעי בפירות מחוברים לעץ
אפשר לפדות פירות רבעי רק לאחר שנקטפו, אבל אפשר להתנות בעוד הפירות עדיין על העצים, שפדיונם יחול לכשיתלשו (כאן ניתן לראות את נוסח התנאי), ויש אומרים שאין לעשות כך אלא בשעת הדחק. תנאי זה מועיל רק כשהפירות הבשילו כל צורכם ואינם גדלים עוד, אבל אם הוסיפו הפירות לגדול אחר שהיתנה, הפדיון לא מועיל לתוספת זו, ויש לפדותה שוב בנפרד.
כדי לפדות פירות רבעי כשהם עדיין מחוברים, באופן שהפדיון יחול רק לאחר שיקטפו, יש לדאוג שהמטבעות המיוחדים לחילול יהיו קיימים עד גמר כל הקטיף.
פירות רבעי בשמיטה
דיני ערלה ונטע רבעי נוהגים גם בפירות הגדלים בשנת השמיטה.
פירות רבעי בחו"ל
דין רבעי נוהג אף בחוץ לארץ, ויש אומרים שאינו נוהג אלא בארץ ישראל, ואילו בחוץ לארץ מותרים פירות השנה הרביעית בלי פדיון, ויש אומרים שאינו נוהג בחוץ לארץ אלא בכרם ולא בשאר אילנות, וכרם י"א שהיינו שיש לפחות חמש גפנים המסודרות שתים כנגד שתים ואחת יוצאת זנב, וי"א שגם גפן יחידית נוהג בה רבעי. ולמעשה פודים בלי ברכה מכל רבעי בחו"ל.
רבעי בפירות נכרי
אצל נכרי נוהג דין רבעי מספק.