שאלה
הכנתי שתי בצקים אחד מתוק שכוונתי להכין בו עוגות שמרים ובצק אחד שאיננו מתוק להכנת חלות.
אין בכל בצק שיעור האם ניתן לצרפם לשיעור הפרשת חלה?
תשובה
כיון שמקפיד שלא יתערבו העיסות זה בזה, אין העיסות מצטרפות וכמו שכתבנו לעיל בשאלה הקודמת בעושה עיסה מסוגי קמחים שונים.
ביאורים:
כבר נתבאר בתשובה לגבי צירוף שני עיסות משני סוגי קמחים ממין אחד דאף במין אחד אין שני עיסות מצטרפות ביחד אם יש קפידא על צירוף העיסות, אלא שהיה מקום לדון דזה דווקא אם יש הבדל בסוגי העיסות, כגון קמח מלא ולבן, אבל היכא שהעיסות שוות, רק אחד מתוק ואחד מלוח וכיוצא בו אין זה נחשב קפידא שמונע את הצירוף.
אולם מדברי תרומת הדשן (סימן קפט) נלמד דגם בציור זה נחשב קפידא, וז"ל השאלה "אשה לשה שתי עיסות, באחת עירבה כרכום ובאחת לא עירבה בה, ואין בזו ולא בזו שיעור חלה, יש לצרפם ע"י נשיכה כדי ליטול מהן חלה או לאו". והשיב ע"ז " הא דאמרינן לעיל דלא מהני נשיכה בדבר המקפיד על תערובתו איירי שאין בכל אחת שיעור חלה, ובאין לצרפם כדי לחייבם בחלה כה"ג לא מהני נשיכה, דהואיל ומקפיד על תערובתו אין לנו בידינו לעשות ולהחשיבה כעיסה אחת לחייבו בחלה. ….ומהשתא בנ"ד דודאי מקפיד על תערובתן הוא, דאין הכרכום מספיק בחזותא וטעמא לשתי העיסות… ובדבר המקפיד אפי' אשה אחת לא מהני אפי' נשיכה כדברירנא לעיל, אין לצרפן אפילו לחומרא ואפילו בנשיכה כדי לחייבם דהוי ברכה לבטלה".
הרי דגם במקרה שאין הקפידא בעירוב העיסות רק משום מילוי העיסות וכיוצא בזה, קפידא זו מונע צירוף ודינו כמו שכתבנו בשאלה הקודמת.
