שאלה
כשהגעתי לבית הכנסת ממש לפני התקדש החג של ראש השנה השמינית, נזכרתי לפתע ששכחתי לכתוב פרוזבול. נותרו עדיין כמה דקות עד השקיעה, אך לא היה ניתן למצוא דפים וכלי כתיבה. האם במקרה כזה ניתן לערוך את הפרוזבול בעל פה?
תשובה
בשעת הדחק שאין לו אפשרות לכתוב פרוזבול, יכול לומר את נוסח הפרוזבול בעל פה בפני שלשה אנשים ודי בכך.
הרחבה
מובא בגמרא (גיטין דף לז ע"א): "רבנן דבי רב אשי מסרי מילייהו להדדי". ופירש רש"י: מסרי מילייהו – בלא כתיבת פרוזבול, אלא כך אמר לחברים הרי אתם בית דין וחובי מסור לכם לגבותו כל זמן שארצה. וממשיכה הגמרא: "רבי יונתן מסר מילי לר' חייא בר אבא, אמר ליה צריכנא מידי אחרינא? אמר ליה לא צריכת".
וברמב"ם (שמיטה פרק ט הלכה כז) כתב: "תלמידי חכמים שהלוו זה את זה ומסר דבריו לתלמידים, ואמר מוסרני לכם שכל חוב שיש לי שאגבנו כל זמן שארצה, אינו צריך לכתוב פרוזבול, מפני שהן יודעים שהשמטת כספים בזמן הזה מדבריהם ובדברים בלבד היא נדחית". וכן כתב בשלחן ערוך (חושן משפט סימן סז סעיף כ).
וכתב מהר"י קורקוס דדעת הרמב"ם שרק לתלמידי חכמים התירו למסרו בעל פה, שהרי קולא זו מובאת בגמרא לגבי רבנן דבי רב אשי שנהגו כן, וכיון שלא מצינו שהקילו בזה אלא לתלמידי חכמים אין לנו ללמוד מזה היתר לכל אדם. וכתב בדרך אמונה (שם ס"ק קנ) שלדעה זו צריך שיהיו גם המלוה וגם הלווה תלמידי חכמים.
אמנם הטור (שם) סתם וכתב: "ואפילו לא נכתב אלא אמר זה הלשון על פה לדיינים מהני", ומשמע שזה מועיל לכל אדם, והבית יוסף (שם) כתב שכך היא גם דעת הרא"ש (בפסקיו גיטין פרק ד סימן יג), וכן כתב הרמ"א (שם): "וי"א דכל אדם נמי יוכל לומר דבריו בעל פה לפני ב"ד ומהני, ואין צריך פרוזבול".
והב"ח כתב שעל אף שנראה שגם דעת הרמב"ן והרשב"א כהרא"ש שאפשר לכתוב הפרוזבול בעל פה, מכל מקום יש להחמיר כדעת הרמב"ם, "וכן ראוי לעשות מעשה כמו שהעיד ב"י שהיו נוהגים במצרים כהרמב"ם, דדוקא תלמידי חכמים". וכן כתב בפרישה (ס"ק כג) להחמיר בזה. וכן כתב החכמת אדם (שערי צדק פרק כא סעיף ו): "ואף על גב דיש אומרים דכל אדם יוכל לומר דבריו בעל פה בפני בית דין ואין צריך פרוזבול, מכל מקום הנכון להחמיר ולכתוב פרוזבול. וכן היינו נוהגין בקהילת קודש ווילנא בשנת תקל"ז ותקמ"ד ותקנ"א ותקנ"ח אשר אני זוכר בבירור. ובשמיטה שעברו נתעצלו קצת ומסרו בעל פה, ומעתה דעתנו בלי נדר לחזור למנהג הראשון לכתוב פרוזבול".
ולהלכה כתבו האחרונים, שלכתחילה יש להחמיר ולכתוב את הפרוזבול, ולא לסמוך על אמירתו בעל פה בפני שלשה, אך בשעת הדחק, כגון שנזכר סמוך לחג ואין לו אפשרות לכתוב פרוזבול, יכול לסמוך על שיטת הרא"ש והטור ולסדרו באמירה בעל פה, בלא כתיבה. וכן כתב בספר שמיטת כספים כהלכתה (פרק יג סעיף י) ובדרך אמונה (שם ס"ק קנד).