פירוט הצמחים שנוהג בהם כלאים לפי חלוקה של 'ירק' ו'דגן וקטניות'.(1)
'ירק'
'ירק' כולל: ירקות פרי, ירקות שורש, ירקות עלים ועשבי תבלין (כל המינים שהחלק הנאכל מהם הוא העלים, השורש או הפרי של הירק. והגרעינים נאכלים עם הפרי או שאינם נאכלים כלל) להלן פירוט חלקי של מיני ירק.
ירקות פרי ושורש[2]: אבטיח, בטטה, במיה, בננה, בצל, גזר, דלורית, דלעת, חציל, לפת, מלון, מלפפון, סלק, עגבניה, פלפלת הגינה (גמבה, פלפל), צנון וצנונית, קישוא, תות שדה, תפוח אדמה.
ירקות עלים ועשבי תבלין: אלפלפה (אספסת), בבונג (קמומיל), גרגיר הנחלים (פנינת הנחל), חסה, כוסבר (כוסברה), כרוב, כרובית, לימונית-ריחנית (עשב הלימון), לענת האבסינט, מליסה, מנתה (פפרמינט), נענע, סטיוויה, סלק עלים (סילקא, מנגולד), פטרוזיליה, צתרה (סיבורי), קורנית לימונית (טימין), רוקולה, רוקט, ריחן-הבזיל (בזיליקום), שבת-ריחני (שמיר), שומר, תרד.
'דגן וקטניות'
חמשת מיני דגן: חיטה, שעורה, כוסמין, שיבולת שועל, שיפון.
'קטניות': מינים שהחלק הנאכל מהם הוא הזרע שאותו זורעים. כגון: אפונה, דוחן, חומוס (חימצה), חמניות, לוביה (רוביה), עדשים, פול, שומשום, שעועית, תירס.
גם צמח שאין זרעיו נאכלים כמות שהם אך משתמשים בזרעים להכנת מאכל או תבלין דינו כקטניות. כגון: חילבה (גרגרנית), חרדל.
ברבים ממיני הירק ניתן להשאיר את הצמח לגדול כדי שיצמחו בו זרעים, והזרעים אינם נאכלים [גידול לזרעים קיים בירקות שורש (כגון גזר, צנון, סלק), ירקות עלים (כגון חסה, כרוב, כרובית, קולרבי, ברוקולי), שום, בצל ועוד], אם משאיר את הצמח לגדל זרעים יבואר דינו להלן סעיף י"ג.
צמחים שלא נוהג בהם איסור כלאי זרעים:
עצים: עצי פרי, שיחי תבלין שדינם כאילן, עצי סרק.
מינים המיועדים לנוי: כל סוגי הפרחים (ובכלל זה זנים של ירקות וקטניות שאינם ראויים לאכילה, כגון 'כרוב-נוי' 'אפונה ריחנית' 'חמנית נוי'), צמחי סרק.
מינים הראויים לריפוי: כגון אלוי (אלוורה).
מינים הראויים לריח [ואינם ראויים לטעם]: כגון טבק.
אזוביון (לוונדר), בזיל סגול (חריף, 'תימני')[3], לא נוהג בהם כלאים, הן משום שהם ראויים לריח ולא למאכל והן משום שדינם כאילן.
[1] הפירוט חלקי ולא הוזכרו בו כל המינים החייבים בהרחקה. הוזכרו בעיקר מינים שגידולם מצוי בארץ ישראל.
[2] החלוקה לפי 'ירקות פרי ושורש' ו'ירקות עלים ועשבי תבלין', נעשתה כדי להקל על מציאת המין המבוקש, אך אין חילוק ביניהם לעניין חיוב הרחקה (בשונה מתרומות ומעשרות, שישנם מיני תבלין שפטורים מהם).
[3] יש להבדילו מבזיל-מתוק (ירוק) שמשתמשים בו לתיבול ונוהג בו איסור כלאים.
