במאמר זה נדון לגבי התות שדה האם יש להחשיבו כירק או כפרי.
תות שדה הינו צמח נמוך שמוציא גבעולים דקים שעליהם צומחים עלים ופירות. מפני דקותם הגבעולים נשרכים על האדמה, ובנוסף הגבעולים משרישים ונעשים צמח החי מהאדמה וכך כל שנה ושנה. צמח האם (הצמח הראשון שנשתל) קיים עד שלוש ארבע שנים אבל טיב הפירות הגדלים בו הולך ופוחת משנה לשנה.
על פי זה יש לדון בו, מפני שהתות שדה כשמו פרי הצומח על גבי צמח נמוך בשדה כפי שתיארנו, ולכן דומה לירק. ומאידך כיון שאין צורך לזרוע את התות כל שנה מחדש יש מקום להחשיבו כעץ.
נידון על התותים מצינו כבר בראשונים.
התוס' בברכות (מ, א ד"ה איתיה) כתבו נראה דתותים ופריזיי"ש ובונטוני"ש וכיו"ב יש לברך עליהם בורא פרי העץ. יש להדגיש שיש כמה סוגי פירות הנקראים תות, וכמו שהגמ' בבכורות (ח, ב) אומרת שיש אילן תות שנותן פרי בתוך חמישים ושתים יום ועיין בתוס' (שם ד"ה באילן) שכתבו שיש תותים הגדלים באילן שמברכים עליהם בורא פרי העץ, אבל לא על תותי שדה, וכנראה שגם התותים שתוס' מדבר עליהם הם לא תותי השדה שבהם עוסק המאמר.
אך יש שרצו לזהות את פרי הפריזיי"ש שתוס' מביא כ-תות שדה [וכן הוא לפי הצרפתית המדוברת כיום שאומרים 'פרעז']. אמנם עיין במאמר מרדכי (או"ח סימן רג) שכתב שמה שהתוס' קראו פריזיי"ש ומה שקורים כיום פריזיי"ש הם ב' מינים נפרדים. והביא קצת הוכחה לזה, ממה שהתוס' דיברו על עץ המתקיים משנה לשנה ואילו התות שדה אין עצו מתקיים. ועיי"ש שהאריך האם הפריזיי"ש המוזכר בתוס' הוא אילן או ירק.
אמנם אין זה ברור שהמאמר מרדכי דיבר על התותים שלנו שהרי הוא מדבר על צמח שכל ג' שנים היו זורעים אותו מחדש כדי שיהיה יותר טוב. ואילו כיום את צמח התותים, על אף שיכול להמשיך לתת פירות, זורעים כל שנה מחדש כדי לקבל פירות טובים יותר.
ולכן יש לנו להתבונן בתות שדה של היום לפי שאר סימני אילן וירק שהביאו הפוסקים.
ראש ביהמ"ד להלכה בהתיישבות הגאון רבי יוסף אפרתי שליט"א בשו"ת ישא יוסף זרעים (סימן ב) האריך לדון בזה האם התות הוא אילן או ירק לפי הסימנים שכתבנו לעיל במאמרים על בננה וחצילים.
במאמר על צמח הבננה, הבאנו את מחלוקת הרא"ש והגאונים בפירוש הגמ' בברכות (שם) כל היכא דשקלת ליה לפרי ליתא לגווזא דהדר מפיק לא מברכינן עליה בפה"ע אלא בפה"א, שלפי הרא"ש כל גידול שהשורש שלו נשאר באדמה ומוציא שוב הרי הוא עץ, ולפי הגאונים רק אם נשאר הגזע הרי הוא עץ.
ועל פי זה בתות שדה אע"פ שמוציא צמחים חדשים מהשלוחות, מכל מקום צמח 'האם' נשאר באדמה ומוציא שריגים כיון שהוא נשאר לחיות יותר מעונה אחת מעל הקרקע א"כ גם לשיטת הגאונים וגם לשיטת הרא"ש הרי הוא אילן.
ובענין החצילים, הבאנו את הסימן שכתב הרדב"ז להיתרם, משום שהם נותנים פרי בשנה ראשונה לזריעה. ובתותים לפי דברי מומחים מהמכון הוולקני מזמן זריעת התות עד להופעת פרי, יהיו מקומות שיתן פירותיו תוך שנה ויהיו מקומות שיארך הזמן יותר משנה, והמציאות לדבריהם בארץ ישראל שיעברו יותר מי"ב חודש עד שיהיה לצמח פרי. כך שאין הדברים ברורים מצד סימן זה האם ניתן להחשיבו כירק.
עוד סימן בהיתר החצילים כתב החזון איש שכל צמח שלא מתקיים יותר משלוש שנים אין הוא אילן שכן לדבריו אין מסתבר שיהיה צמח שיהיה אסור לאוכלו, ובתות שדה לפי המידע שכתבו המומחים אינו מתקיים יותר מג' שנים, אמנם מידע זה הוא לפי המציאות שכל התותים הם משתילים ולא מהזריעה הראשונה במשתלות, ואם נמנה משעת הזריעה ישנו מצב שצמח התות מתקיים יותר מג' שנים, ונמצא שסימן זה לא מחשיב את התותים כירק.
אמנם אע"פ שמצד הסימנים הללו שכתבו הפוסקים בבננה וחצילים לא עלה בידינו בהירות מה דין תות שדה, מכל מקום יש עוד סימן בהיתר החצילים שעל פיו אפשר לדון את התות שדה כירק, והוא הסימן שהביא הברכי יוסף (סימן רצד ס"ק ד) בשם המהר"ם אלשיך שהתיר את החצילים שאין בהם ערלה, ודין ירק להם, והטעם שכל אילן שעושה פירות בכל שנה הוא הולך ומשביח לעומתו זה האילן של החצילים שנה ראשונה הוא טוב, ובשנה השניה הוא גרוע מעט והוא מר קצת ובשנה השלישית הוא מר הרבה שאינו ראוי לאכילה אלא על ידי הדחק וזה מורה שהוא ירק.
והנה לגבי תות שדה בשו"ת ישא יוסף הנ"ל הביא עדות מומחים לגידול תות שדה, כי הפירות בשנה השניה של התות הינם על פי רוב גרועים בטיב ובכמות מהשנה הראשונה, ובשנה השלישית הם יותר גרועים מהשנה השניה. ועל פי זה יש להחשיב את התות שדה כירק ולא כאילן.
טעם נוסף להחשיב את התות כירק הוא על פי הירושלמי בכלאים (פרק ה הלכה ז) תני חיננא בר פפא את שהוא עולה מגזעו מין אילן, משורשיו מין ירק. התיבון הרי הכרוב עולה מגזעו [וביאר הפני משה שהרי לכו"ע הכרוב מין ירק הוא], ותירץ הירושלמי כאן בוודאי כאן בספק. וביאר הגר"א דאם ידעינן בודאי שהוא ירק אף שעולה מגזעו הרי הוא ירק, והברייתא שהביאה את הסימן של עולה מגזעו מדברת בדבר שהוא ספק לנו אם אילן הוא או ירק.
ונמצינו למדים שיתכן שיהיה שיח שנחשיבהו ירק למרות שלפי הכללים יש להחשיבו כאילן.
וכן מצינו במחזיק ברכה (סימן רב, ג) שכתב לגבי מה שנקרא באיטליה פרוויל"א, שנחשב ירק כיון שאחד חכם ואחד תם יאמרו שזה ירק.
ולפי זה בצמח התות שדה, כבר תיארנו לעיל שגזעו נמוך ואינו עולה יותר מג' טפחים ובגידול רגיל אינו מגיע לטפח. ובשו"ת דברי מלכיאל (ח"ה סימן קמג) כתב שגובה הצמח מהוה סימן שהוא ירק. ואע"פ שכתב שם לדון בסימן זה, מכל מקום נראה שכיון שגזעו פחות מטפח ומראהו כשל ירק ממש הרי הוא ירק.
ועיין בלקט הקמח למהר"ם חגיז (סו"ס רצד) שכתב "ואצלי נתחדש טעם אחר להתיר וכו' א"כ כל דבר שמינו שפל וקצר יש לדונו כירק".
ועיין בשו"ת ישא יוסף שהביא כן בשם מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל להחשיב את התות שדה כירק.
העולה לדינא שיש להחשיב את שיח התות שדה לירק מחמת שפירותיו הולכים ופוחתים ומחמת שמראהו וצורתו כמראה ירק [אף שאין ברירות אם יש בו את שאר הסימנים להחשיבו כירק].
המאמר מתוך דיוור במייל שנשלח בחודש אייר תשפ"ד
