עוד על מצוות שמיטה

תגיות קשורות

שאלה

במרפסת ביתי מצויים עציצים שונים, והם אינם נקובים. מעל המרפסת פרוסה יריעת הצללה. ברצוני לשאול האם דין המרפסת כדין בית מקורה, ומותר לטפל בצמחים הגדלים שם כדין עציץ שאינו נקוב שבתוך הבית?

תשובה

אם יריעת ההצללה אינה מונעת את חדירת הגשם או קרני השמש, אין להחשיבה כבית, ואין להקל בעציצים אלו כבעציצים שבתוך הבית.

אך אם יריעת ההצללה מונעת את חדירת הגשם והשמש, והיא מפריעה לגידול הצמחים, דינם כעציצים שבתוך הבית.

הרחבה

כתב החזו”א (שמיטה סימן כב ס”ק א): “וגדר בית, ודאי אין צריך שחייב במזוזה. והדעת נוטה דהעיקר תלוי בכיסוי, ואולי צריך מחיצות י’ טפחים גם כן”. כלומר, אין צריך שיהיה בית ממש הראוי למגורים, אלא עיקר הגדרת בית תלויה בכך שהמקום מקורה בתקרה, אלא שהחזו”א הסתפק שאפשר שצריך שיהיו גם מחיצות.

ולפי זה היה נראה שעציץ שמונח במרפסת מקורה דינו כעציץ שנמצא בתוך בית, כיון שיש מעליו תקרה וגם מחיצות.

אלא שבמקום אחר (שביעית סימן כ ס”ק ו) ביאר החזו”א שהטעם שהזורע בבית אינו חמור כזורע בשדה, הוא משום שהבית אינו מקום טוב לגידול. והתקשה, שהרי שנינו במשנה (שביעית פרק ב משנה ד) שאחת מעבודות האילן היא ‘לעשות להם בתים’, הרי שהבית טוב לגידול. ותירץ החזו”א שבמשנה שם מדובר באופן שהבית בא להגן על הצמחים.

וזה לשון החזו”א: “והזורע בבית גרע טפי שאין זו עיקר זריעה, כו’. והא דתנן (שביעית פרק ב משנה ד) ועושין להם בתים, אינו ענין לנוטע בבית. דהתם הגג מצד האילן, או שיש בגג חלונות באלכסון שמגין בפני החמה ואינו מגין בפני הגשמים ובפני הטל והאויר, והתם הבית להיטיב הגידול, אבל נוטע בבית – הצמחים הם במצב בלתי טוב ורצוי, שנשלל מהם תועלת הגשמים והטללים והאויר וקוי השמש, והבית להם לרועץ”.

הרי שלדברי החזו”א אין להקל בצמחים שבבית אלא באופן ש”הבית להם לרועץ”.

ולפי זה, כאשר המרפסת אינה מקורה בתקרה ממש אלא ביריעת הצללה, אם ההצללה מיטיבה לגידול, ואינה מעכבת מהם את קרני השמש והגשם, אין להקל בהם כדין עציץ שאינו נקוב בבית, שהרי הצללה זו אינה לרועץ להם. אבל אם ההצללה מונעת מהם את הגשם והשמש דינם כמונחים בבית.

וכן כתב בספר נתיב השמיטה (סימן ח) ע”פ מה שהורה החזו”א למעשה: “גג העשוי משקים, שהגשמים עוברים דרכו, אינו גג לענין זה”.

אמנם על אף שלחזו”א היה פשוט שהקולא בבית היא רק באופן שהבית מפריע לגידול הצמחים, הגרי”ש אלישיב זצ”ל נסתפק בזה.

דברי הגריש”א מובאים בספר ישא יוסף (שביעית סימן כה), וז”ל: “את הספק בירושלמי אם יש דין שביעית בבית, ניתן לפרש בשני דרכים: הדרך הראשונה – כל הספק הוא דווקא בבית שהנוטע בו צמחים “הם במצב בלתי טוב ורצוי”, כלשון החזו”א סימן כ, אבל בבית הנבנה לגידול צמחים והדרך לגדל בו צמחים, אין ספק דחשיב שדה מדאורייתא. אולם ניתן לפרש את הירושלמי בדרך אחרת – שהירושלמי הסתפק מלשון הכתוב “שדך” שכל מקום מקורה שיש לו דפנות חשיב בית ופטור משביעית, הואיל והתורה מיעטתו ללשון שדה”.

ומכל מקום להלכה אין להקל בדבר, ובכל אופן שהכיסוי אינו מזיק לצמחים יש לדונם כעומדים תחת כפת השמים.