ט"ו בשבט

ט"ו בשבט- ראש השנה לאילנות

ט"ו בשבט

ממנהגי היום

המשנה  בתחילת מסכת ראש השנה מביאה שט"ו בשבט הינו ראש השנה לאילנות.

מכיון שט"ו בשבט הינו ראש השנה לאילנות לכן נוהגים שלא להתענות בו כשם שלא מתענים בר"ה (ראה שו"ע או"ח סי' תקעב ס"ג).

מנהג האשכנזים להרבות במיני פירות בט"ו בשבט (משנ"ב ס' קלא ס"ק ל"א).

"בחמישה עשר בשבט הוא ראש השנה לאילנות… ובחמישה עשר בו אין אומרים תחינה, אך במגנצה ובוורמיישא אומרים תחינה".

(ספר המנהגים לרבותינו גדולי אשכנז)

בשו"ע סימן קלא סעי' ו פסק:

"נהגו שלא ליפול על פניהם… בט"ו בשבט".

תפילה על האתרוג:

כתוב במשנה:

"ר"ה לאילן" – לא אמר לאילנות כמו באינך, יש לרמז מה שקאתרוגבלנו מרבותינו להתפלל בט"ו בשבט על אתרוג כשר יפה ומהודר שיזמין הש"י בעת המצטרך למצוה, כי הנה זה היום אשר עולה השרף באילנות והוא כפי הזכות של כל אחד מישראל. הנה מה טוב ומה נעים שיתפלל האדם ביום ראשית יסוד הצמיחה שיזמין לו השי"ת לעת המצטרך את הפרי עץ הדר, הנה תפילתו תעשה פירות. זה שרמז התנא באמרו לשון יחיד לאילן להורות על האילן המיוחד המבואר בתורה למצוה ".

(בני יששכר מאמר א' לחודש שבט)     

לתפילה על האתרוג לחץ כאן

לימוד הלכות מעשר:

הגאון האדר"ת כותב:

"ביום ט"ו בשבט, למדתי הלכות מעשר ויהא חשוב כקיום המצוה במעשר אילן והתפללתי לה' שיזכני באותה המצוה בפועל ממש".

תולעים בפירות:

רבי יעקב רקח אשר פרסם בספרו פרי עץ הדר- סדר ההנהגה לט"ו בשבט, ראה לנכון לצרף להלכות שכתב, כמה אזהרות בענין תולעים. טעם הדבר, שהרי בט"ו בשבט אוכלים פירות רבים שנשתבחה בהם ארץ ישראל, ויש להזהר באכילתם.

וכך הם דבריו:

"יזהר הרבה לדקדק באכילת הפירות שלא יהיה בהם ספק תולעת, דמלבד עונשו, הנה במקום שבא לעשות תיקון אדרבא מקלקל ביותר.

לא יחתוך בפיו לאכול התפוח ואגסים וכדומה כי לפעמים יש בהם תולעת דק ונכנס ראשון התולעת חי לתוך פיו, ואם חתך הפרי בסכין ואירע שחתך התולעת אז ינקה היטב את הסכין קודם שיחתוך מן הצדדים כדי לאכול, וצריך זהירות הרבה בזה.

מי שיש בידו אגוז והוא הדין לכל הפירות, אל יברך ואחר כך ישבור שמא התליע או נרקב ונמצא שבירך לבטלה".

בעקבות אזהרות אלו נצרף כמה הדרכות והנהגות בנושא בדיקת תולעים המתאימות למציאות כיום.

תמרים – יש לחצות כל תמר לשניים ולבדקו.

פיצוחים   (חמניות, גרעיני אבטיח, בוטנים (אגוזי אדמה)) – לפני האכילה יש לבדוק מדגם דהיינו לפתוח כמה גרעינים ולהתבונן היטב אם הכל בסדר.

פירות טריים –  עיקר הנגיעות

  1. כנימות – כעין נקודה או פסיק בצבע חום על קליפת הפרי (אינן חודרות לפרי). יורדות בקלות ע"י גירוד בציפורן. גודלם בין 0.5 ל – 2 מ"מ, מצויות בפרי הדר ולעיתים בשזיפים, גויאבות, אפרסק ותפוח עץ טריים (באפרסק ותפוח עץ הכנימות גורמות לכתמים אדומים על הקליפה).
  2. רימות (תולעים) זבוב הפירות – רימות לבנות קטנות עם נקודה שחורה קטנה בראשן. נוברות בתוך הפרי וגודלן נע בין 0.5 מ"מ ל- 8 מ"מ. מצויות בגויאבה, תאנים ואפרסקים ולעיתים גם במשמש, שזיפים, תפוחי עץ, פיג'ואה, ענבים, דובדבן, פירות הדר ועוד.
  3. זחלים – החודרים לפרי בעיקר ליד העוקץ וגורמים למחילות ולפירורים כהים. צבעם חום אדום וגודלם בין 0.5 ס"מ – ל- 2 ס"מ. מצויים באפרסקים, שזיפים, משמש, רימונים ותפוחי עץ.