דמי שביעית
מאמר מתוך דיוור חודש סיון תשפ"ב
במאמר זה נסביר בקצרה את המושג "דמי שביעית" ואת השלכותיו למעשה.
דמי שביעית
כאשר מוכרים פירות שביעית בכסף, או מחליפים אותם בעד מאכלים אחרים, הכסף (או המאכל) המתקבל בעד הפירות מתקדש בקדושת שביעית.
חז"ל למדו זאת מהפסוק: "כי יובל היא – קודש תהיה לכם" (ויקרא כה, יב), השביעית הרי היא כקודש; מה קודש תופס את דמיו – אף שביעית תופסת את דמיה (סוכה דף מ ע"ב). כלומר: כשם שהקונה חפץ מן ההקדש ונותן בעדו כסף, הכסף נתפס בקדושת ההקדש, כך הקונה פרי של שביעית ונותן בעדו כסף, הכסף נתפס בקדושת שביעית, ויש לנהוג בו כדיני שביעית כפי שנבאר להלן.
הפרי נשאר בקדושתו
והגם שקדושת הפרי נתפסת בכסף, גם הפרי נשאר בקדושתו, ועל הקונה לנהוג בו בכל דיני קדושת שביעית.
ובכך חמורה השביעית מן ההקדש, שבהקדש, על ידי הפדיון פוקעת הקדושה מן החפץ ועוברת אל הדמים, ואילו בשביעית, גם הפירות וגם הדמים קדושים.
הקדושה שבדמים – פוקעת ועוברת
אכן אם חזר וקנה בכסף הקדוש פירות אחרים (כגון של שישית או חו"ל), פוקעת הקדושה מן הכסף ועוברת אל הפירות.
הרי שהפרי הראשון שגדל בקדושת שביעית נשאר לעולם בקדושתו, ואילו הקדושה שנתפסה בכסף על ידי המכירה – פוקעת ממנו בעת שקונים בו מאכלים אחרים, ועוברת אל המאכלים.
וכן אם חזר והחליף את אותם מאכלים במאכלים אחרים או בכסף, פוקעת הקדושה ועוברת אל התמורה.
וכך שנינו בברייתא (סוכה שם): "כיצד, לקח בפירות שביעית – בשר, אלו ואלו מתבערין בשביעית. לקח בבשר – דגים, יצא בשר ונכנסו דגים. לקח בדגים – יין, יצאו דגים ונכנס יין. לקח ביין – שמן, יצא יין ונכנס שמן. הא כיצד, אחרון אחרון נכנס בשביעית ופרי עצמו אסור".
קדושת דמי שביעית
קדושת דמי שביעית הינה כקדושת הפירות עצמם, ולכן יש לקנות בהם דברי מאכל ולנהוג בהם קדושת שביעית. אסור לקנות בדמי שביעית דברים שאינם דברי מאכל, כגון: בגדים כלים וכיוצא בזה.
שני אופנים בהם לא חלה קדושת שביעית על הדמים
בשני אופנים לא חלה הקדושה על הדמים. א] במכירה בהקפה. ב] במכירה בהבלעה. ונבאר:
הקפה
הקונה פירות שביעית בהקפה, כלומר: שלוקח את הפירות עתה והתשלום נשאר עליו כחוב, כאשר יבוא לבסוף לשלם את חובו – לא ייתפס הכסף בקדושת שביעית.
כגון הקונה פירות שביעית במכולת, או בחנות הירקות, והחנוני רושם את החוב בפנקסו ובסוף החודש משלם לו – אותו הכסף אינו נתפס בקדושת שביעית.
כמו כן, הקונה פירות שביעית ומשלם עליהם בצ'ק או בכרטיס אשראי, נחשב כמשלם בהקפה, וקדושת השביעית אינה נתפסת בכסף.
הבלעה
אם קונה פירות שביעית בהבלעה, כלומר: שקונה פירות חו"ל, או מוצרים אחרים שאינם קדושים בקדושת שביעית, ומתנה עם המוכר שישלם לו עליהם סכום גבוה מן הנדרש, ובעד זה יתן לו המוכר במתנה פירות של שביעית, אותו הכסף אינו נתפס בקדושת שביעית. שהרי נתנו אותו בעד המוצרים שאין בהם קדושה.
לדוגמא: אם רוצה לקנות אתרוג של שביעית ואינו רוצה שהדמים יתפסו בקדושה, יכול לקנות עמו לולב, ולסכם עם המוכר שישלם על הלולב סכום גבוה (שהוא כמחיר הלולב והאתרוג יחד), והמוכר יתן לו את האתרוג במתנה. ונמצא שלא שילם כלל בעבור האתרוג, והכסף שמקבל המוכר לא יהיה קדוש בקדושת שביעית.
מכירה כזו נקראת 'הבלעה', שכן מבליעים את דמי האתרוג בדמי הלולב.
ניתן להבליע דמי שביעית רק בדבר שנהוג לשלם עבורו, כגון בפרי או במוצר כל שהו, אך לא ניתן להבליע את דמי השביעית באריזה או בשקית ניילון.
וכן, הורו הפוסקים שכאשר סיכמו על מכירה בהבלעה, והמוכר הנפיק חשבונית שמופיעים בה פירות השביעית ומחירם, שוב אין מכירה זו נחשבת למכירה בהבלעה. שכן יסוד ההיתר של מכירה בהבלעה הוא שפירות השביעית ניתנים במתנה, וכאשר מפורט בחשבונית שהם נמכרו – מתברר שלא ניתנו במתנה, והדברים שסיכמו בעל פה הינם דברים בטלים, והכסף שניתן קדוש בקדושת שביעית. [חוט שני שמיטה פרק ו הלכה א, עמ' שטו].
'עודף' המתקבל בחנות המוכרת פירות שביעית
הנכנס לחנות שמוכרים בה פירות שביעית, וקנה דברים שאין בהם קדושת שביעית וקיבל עודף, יש לו לחשוש שמעות העודף שקיבל קדושים בקדושת שביעית. שכן חנות זו מוכרת פירות שביעית תדיר, והרבה מן הכסף המונח במגירת הקופה – נתקבל בעד פירות שביעית. ועי' משפטי ארץ פרק יט סעיף יח ובהערה שדין זה הוא גם בחנות שרוב המוצרים שבה אינם קדושים בקדושת שביעית.
כדי לא להכנס לחשש דמי שביעית מומלץ לשלם בכרטיס אשראי, או לשלם במדויק, וכך לא יקבל עודף.
כיצד לנהוג במטבעות ה'עודף'?
אם כבר קיבל מטבעות עודף בחנות כזו, יחלל את המטבעות שקיבל על מאכל שאין בו קדושת שביעית, כגון: גבינה, בשר, או פירות שישית או חו"ל, ויאכל אותם בקדושת שביעית.
ואינו צריך לקנות את אותו המאכל בכסף, אלא יקח מאכל כזה שכבר נמצא בביתו ויחלל את הכסף על המאכל, ויאכלנו בקדושת שביעית.
כגון: יקח מנת בשר, דג או מאכל אחר שאין בו קדושת שביעית, ויאמר: הקדושה שבמטבעות אלו מחוללת על בשר זה, או על דג זה, ויאכל את הבשר בקדושת שביעית, (את הנותר ממנו יניח בפח של שמיטה), והכסף יצא לחולין.
