עוד על מצוות שמיטה

תגיות קשורות

שאלה

אני משמש כגבאי בבית כנסת. מאחר ואנשים רבים נדבו בעת עלייתם לתורה והתחייבו לתרום לבית הכנסת ועדיין לא שלמו את נדריהם, ברצוני לשאול האם עלי לכתוב פרוזבול עבור בית הכנסת?

תשובה

נדרים ונדבות שאנשים נודרים ונודבים לבית הכנסת, אינם נשמטים, ואין צורך לכתוב עליהם פרוזבול.

הרחבה

כתב השולחן ערוך (סימן סז סעיף כח): “מי שחייב לקופת הצדקה אינו משמט”. ומקור הדין כתב הבית יוסף (שם) בשם הרשב”א, מן הגמרא (גיטין דף לז ע”א ובבא קמא דף לו ע”ב): “אמר רב יהודה אמר שמואל, יתומין אין צריכין פרוסבול. וכן תני רמי בר חמא, יתומין אין צריכין פרוסבול, דר”ג ובית דינו אביהן של יתומין”. ומפרש רש”י: “אביהן של יתומין הן וממונים עליהן ועל ממונם, והיו שטרותיהן כמסורים לבית הדין”.

והרשב”א (בבא קמא שם) מוכיח מן הסוגיא שלאו דווקא יתומים, אלא כל עניים דינם כיתומים, ולפיכך מי שחייב מעות לקופה של צדקה – אין חובו נשמט. וכן כתב בתומים (ס”ק נב).

ובלבוש (שם) כתב טעם אחר, וזה לשונו: “מי שחייב לקופה של צדקה אינו משמט, דלא יגוש את אחיו כתיב, ואין צדקה נקרא אחיו”.

והנה נידון שאלתנו הוא בחובות של נדרים ונדבות לבית הכנסת. ולכאורה היה נראה שנידון זה תלוי בשני הטעמים שכתבנו. כי הטעם שכתב הבית יוסף בשם הרשב”א, שבית דין אביהם של עניים, לכאורה אינו שייך בבית הכנסת, שהרי לא מצינו בשום מקום שבית הדין ממונים על ממון בית הכנסת. אמנם הטעם שכתב הלבוש, שצדקה אינה נקראת אחיו, לכאורה שייך גם בבית הכנסת, שהרי גם בית הכנסת אינו בעלות פרטית ואינו נקרא אחיו.

אמנם יש טעם אחר שנדרים של בית הכנסת אינם נשמטים, וכפי שכתב הערוך השולחן (חושן משפט סימן סז סעיף ח): “והקדשות בית הכנסת או צדקה לעניים, אף על פי שאין דינן כהקדש כמו שביארנו בסימן צה, מכל מקום חייב לשלם גם אחר שביעית, דאין כאן מי שינגשנו, ולא קרינא ביה לא יגוש. ועוד, דכל אלו אינם הלואות ששביעית תשמטם. ואפילו אם נדר צדקה לעני פלוני וזקפו עליו במלוה קודם שביעית יראה לי דחייב לשלם להעני, דהא נדר הוא, ובמה שזקפו עליו במלוה – לא תפקיע שביעית את נדרו”.

בדברי הערוך השולחן כלולים שלשה טעמים לכך שאין השביעית משמטת נדרים לבית הכנסת: א] שאין כאן לא יגוש מכיון שאין מי שינגשנו. ב] שנדר אינו הלואה, ורק הלואה נשמטת. ג] גם אם תאמר שהחוב הממוני נשמט, הנדר שנדר אינו נשמט, ועליו לשלם לבית הכנסת מצד הנדר גם אם החוב פקע.

ויעוין בספר שמיטת כספים כהלכתה (פרק ט ס”ק יז) שהזכיר את הסברא השניה שכתב בעל ערוך השולחן, שנדר אינו נשמט לפי שאינו הלואה, וכתב שסברא זו היא לפי שיטת התוספות והר”ן שהבאנו בתשובה הקודמת (יד), שהטעם שהקפת החנות אינה נשמטת הוא משום שאינה נחשבת הלואה, ורק הלואה נשמטת.

ומכל מקום להלכה נדרים ונדבות לבית הכנסת אינם נשמטים, וכן כתב בדרך אמונה (שמיטה פרק ט ס”ק קמב) שנדר לבתי כנסיות אינו נשמט, ולפיכך אין הגבאי צריך לכתוב פרוזבול.