עוד על מצוות שמיטה

תגיות קשורות

מה הם מקורות היבול בחנויות המושגחות על ידי 'כשרות למהדרין' ומה צריך לבדוק בעת הקניה?

בשנת השמיטה ישנה הקפדה מיוחדת על מקורות היבול של הפירות והירקות, משום שלכל מקור יבול ישנן הלכות שונות כיצד לנהוג בהם הן לגבי אופני הקניה והן לגבי השימוש בהם בבית הלכות הנוגעות גם אליך – הצרכן.

ב'כשרות למהדרין' מקורות היבול של הפירות והירקות בשנת השמיטה הם:

  1. יבול שישית
  2. יבול חו"ל
  3. יבול נכרי
  4. בירקות עלים גידול על גבי מצע מנותק [עציצים של נכרי].
  5. אוצר בית דין

לכל אחד ממקורות אלו דינים שונים, הן לגבי אופן מכירתם וקנייתם, והן לגבי אופן אכילתם והשימוש בהם.

הערה: מידע זה מתיחס רק לתוצרת המשווקת תחת 'כשרות למהדרין' שבהשגחת ראש בית המדרש הגאון רבי יוסף י. אפרתי שליט"א

1. יבול שישית

יבול שישית בפירות וירקות הינו יבול שמבחינה הלכתית שייך לשנה השישית.

יבול שישית נסחר כבשאר שנים אין בו קדושת שביעית

2. יבול חו"ל

ב'כשרות למהדרין' נמכר כיבול חו"ל רק יבול שגדל בחוץ לארץ [אירופה וכדומה] וכן מגידולי הערבה הדרומית [מדרום המעלה ה – 30, על פי הוראת מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל] הערבה הצפונית [נאות הכיכר, חצבה, עין יהב, ספיר, צופר, פארן. וכן שטח הגידול המזרחי של הישוב יהל] הם ספק ארץ ישראל.

כמו כן על פי המבואר ב'סדר השביעית' בשם מרן החזון איש זצ"ל שיש לחוש שחלק מן המקומות בעבר הירדן המזרחי הם חלק מירושת בני גד ובני ראובן, ועל כן רק מקומות מזרחיים או דרומיים, יסווגו בידי ועד השמיטה  כיבול חו"ל.

יבול חו"ל נסחר בשאר שנים כשיש היכר שהוא מחו"ל אין בו קדושת שביעית

3. יבול נכרי

נחלקו הפוסקים הוראת החזון איש כדעת המבי"ט שמותר לגוי למוכרם ליהודי אולם יש בהם קדושת שביעית כולל איסור סחורה מיהודי ליהודי לפיכך הנהיג החזון איש את הדרך של 'שליחות' שבהם הצרכן ממנה את וועד השמיטה הממנה בהמשך את המשווק היהודי כשליח לקנות מן הנכרי עבור המשלחים.

על זה הוסיף מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל הוראה כי ועד השמיטה משמש גם כבי"ד לטובת הציבור וממנה את מנהלי הרשתות והמשווקים כשליחים עבור הציבור. ובכך מתאפשר גם לאלו שלא חתמו על כתב שליחות שיוכלו לרכוש תוצרת חקלאית בשנת השמיטה תחת 'ועד השמיטה'. ועד השמיטה מתפקידו גם לפקח על המחירים למנוע 'סחורה'.

יבול נכרי קנייה מן הנכרי בשליחות, רצוי לחתום על שטר שליחות בחנות. לדעת הרבה מן הפוסקים, וכן הכריע מרן החזו"א, יש לנהוג קדושת שביעית ב'יבול נכרי'

4. ירקות עלים במצע מנותק בחממות

בהתאם להוראת מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל

ירקות עלים שגדלו בעציצים שאינם נקובים, בחממות מקורות.

הכרעת מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל שבהתקיים שלושת התנאים:

  1. ירק עלים – כשהגידול בחממה אינו מיועד להיטיב  את גידולם
  2. הירק גדל בעציץ שאינו נקוב.
  3. העציצים נמכרים לנכרי, המלאכות מתבצעות בידי נכרי.

ירק עלים הגדל על מצע מנותק בחממות        נסחר כבשאר שנים        אין בו קדושת שביעית

נבטים המונבטים בגידול אירופוני – מים, בחממות אין בהם קדושת שביעית.

מו כן פטריות גדלות על מצע מנותק ואין בהם קדושת שביעית כלל.

נבטים ופטריות נסחר כבשאר שנים אין בו קדושת שביעית

5. אוצר בית דין

בית הדין  בשליחות הציבור ממנה את בעל השדה כשלוחו לגידול הפירות באופן המותר, בית הדין מחלק את הפרי לציבור וגובה מהציבור את העלויות.

בוועד השמיטה בראשות הגר"י אפרתי שליט"א בירקות לא עושים אוצר בי"ד לחוש  לשיטת הרמב"ם שירק הנלקט בשביעית אף אם נזרע בשישית יש בו איסור ספיחין.

יוצא מן הכלל הוא הבננה הגם שנחשב ירק נוהגים בו אוצר בית דין [אין בו חששות ספיחין]. בתחנות החלוקה שבפיקוח 'וועד השמיטה' מחולקים בננות אוצר בית דין.

פירות אוצר בית דין אסורים בסחורה ומחולקים על ידי בית הדין יש לנהוג בו קדושת שביעית

סקירת הלכות הנוגעות לכל מקור יבול הובאה כאן בקצרה כמידע לקונים. הרוצים לעמוד על עיקרי ההלכות ודעות הפוסקים בעניינים אלו יוכלו לעין בספר 'ישא יוסף' על שביעית, באריכות הדברים וביאורם ממקורם.